chiddush logo

פרשת במדבר-מה הקשר לדיבור?/מאת: אהובה קליין.

נכתב על ידי אהובה קליין, 8/5/2013

 

פרשת במדבר- מה הקשר לדיבור?

/מאמר מאת: אהובה קליין.

 

פרשת במדבר היא הראשונה  הפותחת את חומש במדבר.

רק כאשר בני ישראל מגיעים למדבר-זוכים לקבל את התורה במעמד נשגב  בשלב בו הם- מתאחדים כאיש אחד בלב אחד באומרם:"נעשה ונשמע".

הפרשה פותחת במילים:
"וידבר ה' אל- משה במדבר סיני באוהל מועד באחד לחודש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים"[במדבר א,א]

השאלות הן?

א] מה מאפיין את המדבר?

ב]  מדוע המדבר- נקרא בשם זה וכיצד  השפיע על בני ישראל ?

ג] כיצד ינהל אדם את  חייו באופן התואם את התורה?

התשובה לשאלה א]

המדבר הוא ידוע כאזור ישימון,ארץ לא זרועה,מקום  נרחב מאד,בדרך כלל שומם,כמעט ואין בו מקום מיושב.

הוא טומן גם בסביבתו סכנות שונות,כגון: חיות המסתתרות במערות, ,או מאחורי סלעים.

כפי שנאמר:"הרים הגבוהים ליעלים,סלעים מחסה לשפנים"[תהלים ק"ד,י"ח]

החיות מגיחות לשטח בדרך כלל בשעות הלילה:"הכפירים שואגים לטרף,ולבקש מאל אוכלם:תזרח השמש יאספון,ואל  מעונותם ירבצון"[שם  ק"ד,כ"ב]

מזג אוויר חם ויבש במשך היום ואילו בלילות הטמפרטורה יורדת,עד כדי הפרש משמעותי לעומת חום היום.

סיבת היובש:קיימת התאיידות גבוהה מאד בהשוואה לכמות המשקעים.

כאשר האדם נודד במדבר,בדרך כלל, יחוש צימאון למים כבר בשעות המוקדמות של היום ויזדקק לכמות  מרובה של שתייה,כפי  שאירע להגר במדבר:"וישכם אברהם בבוקר וייקח- לחם וחמת מים וייתן אל הגר...ותלך ותתע במדבר באר שבע:ויכלו המים מן החמת ותשלך  את הילד תחת אחד השיחים:ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטווחי קשת כי אמרה אל-אראה  במות הילד ותשב מנגד ותישא את- קולה ותבך"[בראשית כ"א,י"ד-ט"ו]

ודוגמא נוספת:"ויסעו כל- עדת בני- ישראל ממדבר-סין למסעיהם על-פי ה' ויחנו ברפידים ואין מים לשתות העם:וירב העם עם- משה ויאמרו תנו לנו מים ונשתה...ויצמא שם העם למים וילן העם על משה ויאמר למה זה העליתנו ממצרים להמית אותי ואת בניי ואת-מקנאי בצמא?"[שמות י"ז,א-ד]

גם דוד המלך מזכיר את  נושא המצוקה במדבר:"תעו במדבר בישימון דרך,עיר מושב לא מצאו: רעבים גם-צמאים,נפשם בהם תתעטף"[תהלים ק"ז,ד-ה]

התשובה לשאלה ב]

בזמן שבני ישראל היו במצרים עבדים לפרעה,עדיין לא ניתנה  להם התורה

וזאת מהטעמים הבאים:

א] עבדים פטורים ממצוות.

ב] בני ישראל אינם שומעים למשה-בשל חוסר סבלנות-בעודם שרויים בחשכת העבדות.

כפי שנאמר:"ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה"

רש"י אומר על כך:העבודה הקשה של בני ישראל השפיעה על הגוף והייתה משברת אותו ואז גם הנפש  הייתה חסרת כוח להיאחז בגוף שבור וחלש-בדומה למים חיים שאינם מסוגלים להישמר בכלי שבור.

ג] בני ישראל עדיין לא היו בשלים לקבל את התורה-בעודם נמצאים בכור הברזל-

שתפקידו היה לחשל אותם ולהיות ראויים לכך.

המדבר  נקרא בשם זה:כי הוא מלשון דיבור,כפי שנאמר:"....לרגליך יישא מדברותך,תורה ציווה לנו משה מורשה"[דברים ל"ג,ג-ד] לפי ששם בני ישראל התחילו לדבר,הם היו כבר במרחב פתוח ולא עוד במיצר-במקום חשוך ומדכא אשר שם לא היו מסוגלים להקשיב לדברי אדם אחר.

במדבר ישנו גם צימאון רוחני-והוא הצימאון לתורה,המים מסמלים את התורה.

מצרים= אותיות צר- מים פירושו: מן הצר –הייתה התוצאה- מים.

כמו שנאמר:"הוי כל-צמא לכו למים"[ישעיהו נ"ה,א]

זוהי  הרוח הנותנת  חיים לנשמת האדם.

מכאן ניתן ללמוד:כי בכל פעם שאדם נתון במצוקה והצר מלחיץ אותו,אל ייטוש את האמונה ,אלא יישא תפילה לה' כפי שנאמר:"מן ה-מיצר קראתי יה,ענני במרחב יה"[תהלים קי"ח,ה]

התשובה לשאלה ג]

רבינו בחיי אומר:

כי האדם מסוגל לרכוש את התורה בתנאי שיעשה עצמו –הפקר כמדבר.

כלומר,על האדם להיות צנוע ומסתפק במועט.

ובמסכת אבות  נאמר:"כך היא דרכה של תורה:פת במלח תאכל,ומים במשורה תשתה,ועל הארץ  תישן וחיי צער תחיה,ובתורה אתה עמל. ואם אתה עושה כן,אשריך וטוב לך:אשריך בעולם הזה,וטוב לך לעולם הבא."[מסכת אבות,ו,ד]

לסיכום,לאור האמור לעיל: ניתן להסיק כי: בני ישראל בעודם במצרים-מקום שהיווה עבורם מיצר,לא היו מסוגלים להקשיב לדיבור.

אך כאשר הגיעו למדבר-למרות התנאים הפיזיים הקשים,הם הרגישו חופשיים לדבר ולהקשיב לדיבור של משה וכאן נסללה להם הבשלות והמעמד להיות ראויים לקבל את התורה,והקב"ה אינו שוכח את הליכתם במדבר בתנאים כה קשים:"כה אמר ה' זכרתי לך חסד  נעורייך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה"[ירמיהו ב,א]

מי ייתן ועם ישראל-בפרט ובכלל  ילך בדרך התורה ובכך יהיה מוגן מכל צרה ובע"ה יזכה במהרה לגאולה שלמה,אמן ואמן

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה