'האומר: אחטא ואשוב, אחטא ואשוב. אין מספיקין בידו לעשות תשובה' (משנה יומא ח,ט) ופרש בברטנורא: 'אחטא ואשוב אחטא ואשוב - תרי זימני אין מספיקין בידו וכו' שכיון שעבר עבירה ושנה בה שוב אינו פורש ממנה, לפי שדומה עליו כהיתר' ולכאורה זה הפשט הפשוט, אולם הלשון 'אין מספקין בידו' משמע שזהו משמים ולא רק שהוא יתרגל ולא ישנה דרכיו? אלא שאם הכוונה משמים אז קשה כיצד מונעים מאדם לשוב בתשובה? (ואולי זהו הטעם של הברטנורא שכך למד). ובנוסף נאמר באבות (ה,יח) 'וכל המחטיא את הרבים, אין מספיקין בידו לעשות תשובה' משמע שמעכבים אותו?- אלא ששם פרש העיקר תויו"ט 'אין מספיקין כו'. כלומר אין מסייעין לו כו'. משא"כ לשאר עוברי עבירה כשיתן אל לבו לשוב ודאי דהוי בכלל בא לטהר מסייעין לו', משמע מזה שלא שמעכבים אותו אלא לא עוזרים לו לשוב בתשובה. וכן משמע מהרמב"ם שאומר (הלכות תשובה ד,א) 'עשרים וארבעה דברים מעכבין את התשובה.  ארבעה מהן עוון גדול; והעושה אחד מארבעתן אין הקדוש ברוך הוא מספיק בידו לעשות תשובה, לפי גודל חטאו' משמע שמעכב ולא עוצר לגמרי, ובמפורש אומר שם (הל' ו') 'כל אלו הדברים וכיוצא בהן אף על פי שמעכבין את התשובה, אינן מונעין את התשובה; אלא אם עשה אדם תשובה מהן הרי זה בעל תשובה, ויש לו חלק לעולם הבא' הרי שלא עוצרים אף אחד. אלא שאם כך לא מובן כ"ך מה שיש"ו עונה לר"י בן פרחיה, שריב"פ 'אמר ליה: הדר בך! אמר ליה: כך מקובלני ממך: כל החוטא ומחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה' ולכאורה לא מצאנו שהוא ענה לו שלא זה הכוונה אלא רק שלא עוזרים ואין כלל מה שיעכבו מלשוב בתשובה?- ובפשטות לא העריכו בזה ולכן לא ענה לו... אולם אולי אפשר שמי שחוטא כ"ך אז באמת משמים מעכבים על ידו, שמידת הדין והקטגורים עומדים ומונעים את תשובתו מלהתקבל, וזהו שלא נותנים לו לשוב בתשובה. אולם אם חוזר חזק בתשובה אז ה' נותן לו עזרה מיוחדת ועוקף את כולם (ולכן יש"ו לא רצה להתאמץ ולכן אמר שהוא לא יכול לשוב בתשובה) וזהו שנאמר ביר' (סנהדרין י,ב) 'כיון שראה (מנשה) שצרתו צרה, לא הניח ע"ז בעולם שלא הזכירה. כיון שלא הועיל לו כלום אמר: זכור אני שהיה אבי מקרא אותי את הפסוק הזה בבית הכנסת – 'בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְשַׁבְתָּ עַד ד' אֱלֹקֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ, כִּי אֵל רַחוּם ד' אֱלֹקֶיךָ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם'. הרי אני קורא אותו: אם עונה אותי – מוטב, ואם לאו – הא כל אפייא שוין. והיו מלאכי השרת מסתמין את החלונות שלא תעלה תפילתו של מנשה לפני הקב'ה, והיו מלאכי השרת אומרים לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, אדם שעבד ע"ז והעמיד צלם בהיכל אתה מקבלו בתשובה? אמר להן אם איני מקבלו בתשובה הרי אני נועל את הדלת בפני כל בעלי תשובה! מה עשה לו הקב"ה? חתר לו חתירה מתחת כסא הכבוד שלו ושמע תחינתו. הדא היא דכתיב: 'וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וַיֵּעָתֶר לוֹ וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתוֹ וַיְשִׁיבֵהוּ''.