בס"ד

"ויהי בשלשים שנה ברביעי בחמשה לחדש..נפתחו השמים ואראה מראות אלקים"

הוא פרק שכידוע עוסק בחזיון המרכבה ליחזקאל

וראוי וחשוב לציין שאין בכוונתי כאן חלילה, לעסוק במעשה המרכבה.

כאשר נתבונן בכתוב "נ-פתחו ה-שמים ו-אראה מ-ראות א-לקים"

ובהתבוננות בראשי-תיבות לעיל מצאתי שרמוז - אמונה

ובכדי להבין את הרמז כאן 'אמונה', נראה את אשר כתב הרמ"ק בספר פ"ר 

(בשער הכינויים - בכינוי אמונה) וז"ל -
"אמונה, פרוש כינוי הזה הוא בשני מקומות וכל אחד לפי ענינו, האחד הוא בבינה...
...ויש אמונה במלכות, והיא נקראת כן מצד הצדיק בהתייחדה עם החתן,
וז"ל הרשב"י ע"ה שם -
שכינתא תתאה איהי אמונה מסטרא דצדיק דביה כלילן תרין שמהן אמן ...
ובפרשת פקודי, אמר שהשכינה נקראת אמונה מטעם שהיא מקבלת עליה כל הנחלים העליונים ומוציאה אותם במספר שהכניסם באמונה ולכן נקראת אמונה. ואמת שנקראת אמונה בהיותה כלולה מהם." עכ"ל.

אם כן נתבאר מדבריו, כי השכינה נקראת באותו הלשון הרמוז "אמונה" 

ועתה נראה איך נקשר הרמז לכתוב, והוא חיזוק לדבר, 

שמצאתי בדברי מצודת דוד בפירושו שם על הפסוק, בזה הלשון,

מראות אלקים - מראות השכינה.

ברוך ה' לעולם אמן ואמן!