איך אדם יכול לשמוח ולברך על הייסורים?
8/4/2022
איך אדם יכול לשמוח ולברך על הייסורים?
אלא כשידע האדם שהייסורים הם טובה גדולה, כי הנשמה שהייתה רחוקה מתקרבת על ידי הייסורים להשם יתברך, וייסורי הנשמה כשהיא רחוקה מהשם יתברך, הם רעים ומרים יותר מייסורי הגוף.
ובלשון קודשו: אני משכיל על דבר שאמרו יחייב אדם לברך על לקבל הרעה בשמחה כשם ששמח בטובה, והיה הדבר קצת בעיני רחוק, ועל פי הדברים האמורים בעניין, הנה הייסורים הם מקריבים ענפי הנשמה שהיו רחוקים משורשם, שיאין לך רע ומר כעוזבו את ה' אלקיו', ובאמצעות הייסורים יתקרב הרחוק, ועל זה ישמח לב המשכיל.
"זאת התורה אדם מ ימות באהל" (יט, יד) יאמר ריש- לקיש: אין דברי תורה מתקיימין - אלא במי שממית עצמו עליה, שנאמר: 'זאת התורה אדם כי ימות באוהל' (שבת פג:). ויש לבאר את מאמר חז״ל: 'אין דברי תורה מתקיימין - אלא במי שממית עצמו עליה, שנאמר: 'זאת התורה אדם כי ימות באוהל': כאשר האדם עוסק בתורה, הרי אפילו לאחר שימות יאמרו שמועה מפיו, ועל ידי זה יחשב שנמצא בבית המדרש גם לאחר פטירתו... וזו כוונת רבי יונתן, שאמר בהמשך הגמרא: 'לעולם אל ימנע אדם את עצמו מבית המדרש ומדברי תורה, ואפילו בשעת מיתה, שנאמר: 'זאת התורה אדם כי ימות באהל' - אפילו בשעת מיתה תהא עוסק בתורה', דהיינו: שאפילו לאחר שימות יחשב כאילו עדיין חי ועוסק בתורה... (פנים מאירות)
בבוקר סיפר המשמש לחתנו של הגאון שבלילה ביקש הרב את הספר נודע ביהודה. הלך חתנו ה״ה הגאון רבי ברוך שמעון שניאורסון זי״ע לבית חותנו ושאלו: איזו שאלה בהלכות טריפות לכן אני חוזר למבחן. חזרתי לעצמי את הנודע ביהודה, ובתשובה פלונית שכחתי משהו, לכן הוצרכתי לעיין בה...
"זאת התורה אדם כי ימות באהל" (יט, יד)
'אמר ריש- לקיש: אין דברי תורה מתקיימין - אלא במי שממית עצמו עליה, שנאמר: 'זאת התורה אדם כי ימות באוהל'.
הגר״ח מבריסק זצ״ל באחת מדרשותיו פירש את הפסוק כנ״ל, והוסיף תוספת נפלאה וכה אמר: יותר מזה כלול במאמר זה, כי הנה דמיינו לעצמכם שיום אחד הוחלט בשמים להרשות לכל הנפטרים לקום למשך שעה אחת מקבריהם, ובאותה שעה רשאים הם לעשות כרצונם. כשהדבר נודע בעוה״ז באו כולם לבית הקברות להיפגש עם יקיריהם ולדרוש בשלומם. אך מיד שהקברים נפתחו קמו כל הנפטרים מקברם ורצו במהירות הבזק לבתי המדרשות וישבו ללמוד בהתמדה עצומה ונוראה, ולא רצו להביט ולדבר עם שום אדם בעולם.
זוהי כוונת חז״ל 'אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה' כלומר אין התורה מתקיימת רק אצל מי שמתייחס לזמן בעולם הזה כמו זה שניתנה לו ההזדמנות לקום מקברו לשעה קלה והוא רץ לבית מדרש... (אוצרות התורה)
"זאת התורה אדם כי ימות באהל" (יט, יד)
אמרו בגמרא (שבת פג:) אמר רבי יונתן לעולם אל ימנע אדם את עצמו מביהמ״ד ומדברי תורה, אפילו בשעת מיתה, שנאמר "זאת התורה אדם כי ימות באהל", אפילו בשעת מיתה תהא עוסק בתורה.
מסופר על הגה״ק מטשעבין זי״ע שבאחד הלילות בתקופה האחרונה לחייו, פנה למשמשו ואמר: האם תוכל להביא לי שו״ת ( נודע ביהודה חלק יו״ד, ברצוני לעיין שם בתשובה בהל' טריפות. אמר רבי שמעון בן לקיש: אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליהם שנאמר "זאת התורה אדם כי ימות באהל" (גיטין נז:).
כדי לזכות לקנות את התורה הקדושה, צריך האדם להתמסר ולקנותה בייסורים שהרי ארץ ישראל ותורה נקנית בייסורים.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
