כשחרב משתוללת בעולם , מוטלת על עם ישראל  כגוי קדוש וממלכת כהנים , להתכנס למערכה ומרתון של פישפוש ובחינה מוסרית אנושית . ודווקא במימד המוסרי - חברתי

שכל חרב המשתוללת בעולם ואינה מטופלת על ידנו כעם סגולה, סופה שתגיע ותזלוג גם אלינו.

 ואין חרב באה לעולם  על פי תורת ישראל אלא בעוון עינויים וזניחתם של יתומים ואלמנות  .

 ודוק ככותרת מותגית לכל נדכאי החברה. 

שכך כתבה התורה במפורש  כמצוטט לעיל.

שהקב"ה קודם לכל אב ליתומים ולכל היתומים - יתומי אדם. וקודם לכל הקב"ה מניח לכל דין ודן בדינם של אלמנות  - ושוב ללא כל סייג והבדל -אלמנות כל האדם.

 שיתום באשר הוא יתום הוא בבחינת  -"יה- תום" שהקב"ב הוא שהחליט על "תום" אבהותו של אביו עליו .והוא הקב"ה הופך למלא את תפקיד האב לגביו .

שנאמר כאמור : "אבי יתומים" .

והנה גם לגבי האלמנות באותו האופן הקב"ה בראיית האין סוף גזר עליהן להיות בבחינת : "אל-מנות" כלומר נטולות הזכות ל"מנה". למזון - לחם חוקה מהבעל  הדואג [ראו מנות פנינה]

 אז בבקשה תעזרו ליתומים ואלמנות.

 ועתה במלחמה ארורה מתרבים כאלה .

 בבקשה טפלו בהם ללא כל חשבון ומידה .

 וחלילה אל תטרקו בפניהם דלתות ושערים .

שכך אנו מגוננים גם על עצמנו ,להרחיק מאתנו כל מלחמה, שתרבה חלילה יתומים ואלמנות בקרבנו" - 

 ראו בעניין זה גם רשימה קודמת  על מחויבותינו לגרים  [פליטים]

 משה אהרון