"אָמַר רַבִּי אִילְעַאי: בִּשְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים אָדָם נִכָּר - בְּכוֹסוֹ וּבְכִיסוֹ וּבְכַעֲסוֹ. וְאָמְרִי לֵיהּ: אַף בְּשָׂחֲקוּ"

(ערובין סה, ב)

חכם יהודי אמר שאילו כל המחשבות המתרוצצות בתוך ליבו של האדם היו גלויות וחשופות לכל, היו אנשים מתים מבושה! לכן נתן ה' לאדם אפשרות לשמור בתוכו את מה שהוא מרגיש. וכך, למזלו הגדול, המין האנושי מומחה בהעמדת פנים, ומכל אדם נמנעות עשרות אי נעימויות מדי יום.

הצד השלילי של יכולת העמדת הפנים הזו, הוא הקושי שלנו לפענח את האישיות המסתתרת מאחורי החיוך הקורן. זהו צורך חיוני ביותר בכל שלב בחיים שבו אנחנו עומדים לקשור את חיינו עם אנשים אחרים. מי הם באמת? איך נדע?

חז"ל הקדושים מייעצים לנו גם בנושא זה, והם מעניקים לנו סימנים פשוטים שבאמצעותם נוכל לתהות על קנקנו של אדם. אומר לנו רבי אילעאי, שבשלוש סוגי התנהגויות אפשר לבדוק אדם אם הוא הגון:

בְּכוֹסוֹ - הגיעה הזדמנות לשתות משהו טוב. הפקקים נחלצים, השמחה גואה והכוסות מתמלאים בנוזל המשמח. כאן יכול אתה לעמוד מן הצד ולבחון את ההתנהגות. יש אנשים הזוכרים לשמור על המכובדות האנושית גם בהזדמנות השמחה, הם שותים אבל בגבול, רק כדי להיות שמחים ולא יותר. אבל מי ששותה יותר מרף השמחה, גילה שמשהו באישיות שלו זקוק לתיקון, כי הוא יודע היטב מה תהיה התוצאה של שתיה חסרת גבולות, אבל הוא נופל שדוד לרגלי ההנאה הרגעית.

בְכִיסוֹ - התבונן איך הוא מתנהג כשהוא ניצב בפני פיתוי כספי משמעותי. תוך כדי מסחר, משא ומתן, תמיד יש הזדמנויות שבהן אפשר לעגל פינות ולרבע את המעגל. שים לב איך הוא מתנהג, מה הוא עושה, ותוכל לדעת אם הוא אדם נאמן.

בְכַעֲסוֹ - בדוק היטב איך הוא התנהג כשהרגיזו אותו, והוא כועס בצדק, עשו לו עוול - האם הכעס שלו יוצא מכלל שליטה ומשתלט עליו, או שהוא מצליח להשתלט על עצמו. כך תדע אם הוא אדם ראוי והגון.

בְּשָׂחֲקוּ - יש שהוסיפו כי אפשר לחשוף את אישיות האדם גם בהתבוננות על האופן שבו הוא צוחק - אם הוא מתאפק מלפרוץ בצחוק פרוע בפני אנשים רבים, זהו סימן נוסף לכך שהוא אדם אציל (המאירי).

הרעיון שחז"ל מלמדים הוא שהחלון לנפש האדם נפתח בשעה שהוא נמצא במצב לא מתוכנן - כעס, הזדמנות קורצת, או פיתוי. רגעים מפתיעים - בוחן לחיים.

ניתן להתבונן בנקודה נוספת בדברי רבי אילעאי שכל אחד מהדברים הללו מייצג מישור שונה. המהרש"א הולך בדרך זו, ומסביר ששלושת הדברים מייצגים את יחסיו של האדם עם סביבתו ועם עצמו.

האתגר של פתיחת הכיס מבטא את היחסים החברתיים - יחסו של האדם לסובבים אותו.

הכעס, על פי הגמרא, דומה לעבודה זרה, ולכן כעסו של אדם מבטא את התנהגותו ביחסיו עם הקב"ה.

השכרות, כמובן, משקפת את יחסו של האדם לעצמו, ובכך משלימה את שלושת המישורים שבהם מתנהלים חייו של האדם.

בקביעה זו, המהרש"א מלמד אותנו לקח חשוב: מקובל לחשוב שהדת היהודית עוסקת ביחסים שבין האדם לחבירו וביחסים שבינו לבין הקב"ה. אך ניתן לראות שהגמרא עוסקת גם באופן שבו אנו מתייחסים לעצמנו. אפילו אם יבוא אדם ויאמר שהשכרות אינה פוגעת ביחסיו עם הסביבה ועם הקב"ה - כאשר, לדוגמא, הוא משתכר רק במקומות שבהם אחרים אינם נפגעים - עדיין נטען כלפיו שהשכרות פוגעת בעצמו, וגם פגיעה זו חייבת להילקח בחשבון.

הרב יצחק בלוי, מהאתר: דעת – אגדות חז"ל https://daat.ac.il/chazal

"ותן חלקנו"