"אמר רבי שמעון בן לוי: יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש המיתו... ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו, אין יכול לו"

(קידושין ל, ב)

אומר לנו רבי שמעון בן לוי שאי אפשר לנצח את היצר הרע בלי עזרתו של הקב"ה.

אולם על זאת יש לתמוה - אם כן, מהו הניסיון ומהי התכלית? אם כל הניצחון על היצר הרע הוא פרי עזרתו של הקב"ה, מהי "החוכמה" בכך?

אפשר להסביר ולומר שהעזרה שהקב"ה מעניק לאדם, איננה עזרה פעילה. ה' אינו מחליף את עבודתו של האדם, אלא עוזר לו בעצם היותו! עובדת קיומו ומציאותו של הקב"ה מעניקה לאדם את הזכות להיות באשר הוא וכמות שהוא - לא תלוי בעולם וממילא גם חופשי. עצם המפגש של האדם עם הקב"ה מעורר באדם את החופש הזה, את האי-תלות בעולם. כמו שה' חופשי ובלתי תלוי בעולם. כך גם האדם, כשהוא לא תלוי בעולם הוא גם לא כבול בכבלי העולם.

העניין הוא שאנו שכחנו, נכנסנו לתוך העולם, נבלענו בתוכו, נקלענו לפיתוליו וממילא אחז בנו היצר הרע. היצר הרע בא תמיד בשם "העולם", הוא מוכר לנו את הפיתויים והאילוצים שלו, משל היו "דרך הטבע" ומציג את האדם כמכור או כאנוס לאילוצים של העולם.

כל עצתו של היצר הרע נובעת מתחושתו של האדם שהוא כבול בעולם. היעדר הווייתו הפשוטה והחופשית הופכת אותו להיות מותנה וכבול בכבלי העולם. אם כן, מבחנו האמיתי של האדם, אינו רק אם יצליח להילחם ביצר, אלא גם האם יזכור את ה' וממילא את עצמו ואת חירותו. האם יזכור האדם את ה', האם יהיה פתוח להשתמש בעזרתו של הקב"ה, שבלעדיה לא יוכל לנצח את היצר הרע.

השכחה של הקב"ה, הינה שכחה של עומק הניסיון של העולם. לו היה האדם נזכר בה' - היה נזכר גם בהיותו נפרד מן העולם, והיותו בן חורין מאילוציו ומפיתוייו של העולם, ושביכולתו לסרב ולמשול.

אומר לנו שלמה המלך ובכך גם מכוון אותנו למטרה (משלי יד, יא): "בֵּית רְשָׁעִים יִשָּׁמֵד וְאֹוהֶל יְשָׁרִים יַפְרִיחַ". וצריך להבין, מדוע יש בפסוק הזה הפליה? למה לרשעים יש בָּית ולישרים רק אֹוהֶל? או שלשניהם יהיה בית או שלשניהם יהיה אוהל?

אלא, האמת היה שיש להם אותו דבר. ההבדל הוא בהסתכלות ובגישה! "בָּית" הוא דבר קבוע, ואילו "אֹוהֶל" הוא דבר עראי.

הרשעים מסתכלים על העולם הזה כעל "בָּית" - וממילא גישה זו גורמת לאדם ללכת אחרי יצריו ולהיכנע לפיתויי העולם, ואילו הישרים חיים בהסתכלות שכל מה שיש בעולם הזה הוא בגדר "אֹוהֶל" - ולכן גישה זו עוזרת להם להבין מהי התכלית ובעקבות כך למשול ולהתגבר על היצר.

הרב דן האוזר, מהספר: "על קצה בהונות ההוויה - לעומק תורותיו של רבי נחמן"

הרב רונן חזיזה, מהחוברת: "5 דקות תורה ביום"