פסח עבור הדורות

ומדי דברי בו, אוסיף עוד דבר פלא. מצאתי בכתבי יד של כ״ק אבי מו״ר זצ״ל שרשם לעצמו ממה שראו עיניו בצל הקודש של חמיו זקני מתולדות אהרן זצוק״ל בעבודתו הקדושה בשעת 'בדיקת חמץ'. העבודה החלה בהכנה דרבה למצווה, לאחריה באה הברכה ברעש גדול ובקול רם בדחילו ורחימו עד שנעו אמות הסיפים, וכמוהם גם הבדיקה עצמה בעובודה שלימה, הוא טרח ביגיעה לחפש בחורין ובסדקין הדק היטב היטב הדק ׳א בריסקער בדיקת חמץ׳ כדבעי. אחר סיום הבדיקה הייתה דעתו של אבי זצ״ל בדוחה עליו ואמר לחמיו שנראה לו שהרבי נכשל בברכה לבטלה... זקיני נרתע משלא הבין כוונתו, וביאר לו אבי, הנה כי כן מבואר (מקורו טהור בזוה״ק) שעניין ביעור חמץ פנימיותו הוא לבער היצר הרע לבטלו כעפרא דארעא בבל יראה ובבל ימצא שלא יוותר ממנו שריד ופליט. משכך, ביאר אבי, הרי מובטחני כי אצל השווער החמץ אינו אורח מצוי כל השנה והוי כמקום שאין מכניסים בו חמץ, וא״כ ברכתו לבטלה... ענה לו זקיני במלא כבד הראש, ראשית, יודע צדיק נפש בהמתו ורחוק אני מכך. שנית: גם אם תמצי לומר שאין בי יצה״ר, עכ״ז הריני ׳רועה צאן׳ מנהיג של עדה קדושה ועבורם לבד אני חייב לעשות ברכה בשם ובמלכות בכדי לעזור לכאו״א לבער ולהשבית החמץ שבליבו, ומשכך לא הייתה ברכתי לבטלה.

ונאים הדברים למי שאמרם יען היה זקיני רועה נאמן ומסור לעדתו באופן מבהיל. הדאגה לצאן מרעיתו הייתה עד אין שיעור, וכמו שמצאנו במשה דכתיב ביה ומשה היה רועה ׳ער איז געווען א געטרייער פאסטיך׳ זהו גדלות של מנהיג להנהיג העם כצאן, וכדברי התפארת שלמה (פר׳ תצווה ד״ה ואתה הקרב) עה״פ (שמות ב יא) ׳ויגדל משה ויצא אל אחיו׳ ויגדל משה מה היה הגדלות של משה רבינו ויצא אל אחיו שהתעניין בשלום אחיו, זהו מנהיג אמיתי, אכן

מנהיג כזה רעיא מהימנא נאה לקראתו 'כי עבד נאמן קראת לוי.

וכי תאמר בלבבך הן אני עץ יבש - אינני לא רועה צאן ואף לא מנהיג בישראל, ואם כן מה לי ולסיפור זה. לא כן, אלא, כל חד רועה ומנהיג הוא על ביתו וילדיו, ואחריות צאן משפחתו עליו. ואדרבה אם בכל השנה מחובת האדם להיות לביתו למנהיג, הרי שעאכו״כ בימי הפסח - חג החינוך 'והגדת לבנך' - מצווה להיות יא גרויסער רבי' מנהיג גדול, ולהשקיע בחינוך הבית והילדים לבל יראה ובל ימצא אצלם שום חשש חמץ או שאור בשרירא דליבא.