סיפר הגה״צ רבי יוסף משה מייזליש אב״ד לאסק שליט״א
14/5/2021
סיפור על גדול בתורה - סיפר הגה״צ רבי יוסף משה מייזליש אב״ד לאסק שליט״א מב״פ, מעשה ששמע במעונות הקיץ של המוסדות העומדים בנשיאות גיסו הגה"צ אב"ד קראסנא שליט"א, במחנה הקיץ דשם עבד בחור ושמו 'מאניש', מאניש זה מן התמימים בעם היה, כחד מתמימי דקמאי... ומשהגיע הלה לפרק 'האיש מקדש' לא קם ולא זז שום שידוך (מכמה סיבות), וכבר היה נראה כי 'מה שהיה הוא שיהיה', ולא במהרה יקים הלה בית בישראל. יומא חד כשבת יחדם כל השלשה דלעיל, פתח אב״ד קראסנא וסיפר לגיסו כי ׳מאניש׳ שכבר היה כבן כ׳׳ח שנים בא בקשרי שידוכין, ותיהום כל העיר... פתח מאניש לספר סיפורו, בהאי שתא בליל הסדר ישבתי עם ׳הגדה של פסח׳ המוסברת ב׳עברי טייטש׳ (פירוש העשוי לפשוטי עם בשפה המדוברת), ושם ראיתי כתוב בסמוך לקטע של ׳ונצעק׳ כי מעשה היה בימי הרה״ק מאפטא זי׳׳ע, ולאחד ה׳מושקע׳ס (כינוי לחוכרים היהודים) לא היה לשלם דמי חכירותו לפריץ - דבר שהיה כידוע כרוך בסכנת נפשות, ושמע מושקע מהאפטער רב שאם יצעק ב׳ונצעק׳ יוושע, וכך הווה.
והנה ב׳סדר׳ אצל אבי שליט״א הסבו כל בני המשפחה, והחל מאניש לפרט בפרוטרוט את כל המסובים אחי ממאנסי והאחות מלעקוואד וכך האריך כיד השם הטובה עליו, בהגיענו לקטע של ונצעק, השתקתי את כל הציבור ונעניתי בקול אל אמי, מה יהיה... מה יהיה הסוף.... כשל כח הסבל, אפס כוחי מלשבת כך מבלי לבנות בית, האם שהכירה היטב את בנה ואת מצבו נענתה ואמרה, מאניש יקירי, וכי מה בידינו לעשות עוד, הרי יודע הינך שאנו מדברים כסדר עם שדכנים, ובעזהשי׳ת יבוא היום והכל ייגמר בכי טוב. נענה מאניש ואמר - כל המסובים כאן ישמעו היטב לדברי, כי ראיתי כאן ב׳עברי טייטש׳ שב׳ונצעק׳ יש ביד כל אחד להרים קול זעקה אל ה׳ האלוקים ולהוושע בכל מילי דמיטב, אין מצוקה שאי אפשר לצאת ממנה. על כן כל אחד מהמסובים כאן (ושוב פירט אח פלוני, ואחות פלונית וכו׳ וכו׳) - כולם יזעקו אל ה׳, וישאלוהו כל המסובים מה נצעק ואיך נצעק, נתלהב מאניש ואמר בתמימות ובפשטות, זעקו ג׳ פעמים אל ה׳ - כבר אין בכוחו של מאניש לסבול ולהמתין יותר. מאניש מוכרח כבר לבוא בברית האירוסין... ואכן הכל החרו אחריו ואמרו ג׳ פעמים באותו נוסח שנצטוו ממאניש. וכבר רצה האב להמשיך בעריכת הסדר, אך שוב החריש אותם מאניש, ואמר, ומה יהא עם אחי יעקב אשר אף הוא כבר בן כ׳ו שנים, וכי מן היושר להמשיך בעריכת הסדר מבלי לסדר לו את זיווגו, על כן זעקו כולכם בשנית ג׳ פעמים אל ה׳ - כבר אין בכוחו של יעקב לסבול ולהמתין יותר. יעקב מוכרח כבר לבוא בברית האירוסין... ואכן הכל החרו אחריו ואמרו באותו נוסח.
וראה זה פלא, מיד ביום א׳ דחוהמ׳פ הציעו לשניהם הצעות שידוכים, ונתגלגלו הדברים במהירות עצומה, כגלגל הנופל במורד הר גבוה, עד שכבר עמדו שניהם בפני גמר ביום שלאחמ׳כ, אלא שאז נתעורר להם ספק כדת מה לעשות - אם מותר לגמור ב׳ שידוכים לב׳ אחים באותו יום מחשש לעינא בישא, ושאלו את כ׳ק האדמו׳ר מוויז׳ניץ מאנסי זי׳ע שפסק להם שיגמרו למאניש ביום ג׳ בשבוע, ולאחיו ׳הקטן׳ ביום ד׳. ובעזהשי׳ת הצליח מאניש מאד בכל דרכיו, בנה בית נאמן בישראל, לשם ולתפארת, ומוכר הוא מאד בעירו כאיש מצליח בעזהשי׳ת.
לדידן ייאמר, כי כל ה׳חכמים׳ אשר בקרבנו, אם אך ישימו עצמם כ׳מאניש׳ בתפילתם, ויתפללו ויזעקו אל ה׳ האלוקים כמאניש זה אשר לא ידע מ׳חכמות׳, אלא בתמימות עצומה התפלל וזעק, וזכה לקרוע שערי שמים בתפילתו, אף אנו בגשתנו אל התפילה בתמימות ללא חכמות נקרע את שערי השמים.
עובדא ידענא מכלי ראשון, באחד שלא מצא זיווגים הגונים לבניו, השנים נקפו וחלפו כאשר בניו מתבגרים ועיניו רואות וכלות, שנה אחת כשנטלו הבחורים ׳ברכת פרידה׳ מרבם הרה׳ק ה׳לב שמחה׳ זי׳ע טרם נסעם אל אביהם לחג הפסח, אמר להם בצחות לשונו ׳הלא הבן שואל בליל הסדר, תשאלו את האב מדוע עדיין אינכם חתנים...׳ הבחורים היו בטוחים שבודאי כוונת הרבי שישאלו ויתפללו אל אביהם שבשמים מדוע לא הגיע זמן ישועתם, אך בליל הסדר החליט אחד הבחורים לקיים דברי חכמים כפשוטם, ושטח בפני אביהם את שאלתם החזקה, מה נשתנה חלקם שעדיין לא מצאו את זיווגם מכל חבריהם שכבר בנו בתים נאמנים בישראל, ויהי כשמוע האב המיוסר את שאלת בניו המיוסרים, נתעוררו רחמי האב על הבן ופרץ בבכי תמרורים וגרר אחריו את בניו המבוגרים, ועלתה צעקתם אל ה׳ בתפילה ובתחנונים שיזכו כבר להיוושע מצרתם, וכה בכו במשך זמן עד שאמם התאוששה וצעקה עליהם שיש לשמוח בחג ואסור לבכות ולהצטער, מיד קיבלו כולם על עצמם להפוך את הדאגה לשמחה, והמשיכו לומר את סדר ההגדה בהתלהבות, ורק בתום הסדר הציע האב לומר הספרים רביעי וחמישי בתהילים ושפכו לבבם כמים לפני השי׳ת, ובתוך פרק זמן קצר באו כולם בברית הארוסין.
שמעתי ממרא דעובדא מעשה נפלא אשר היה אצלו בליל הסדר תש׳פ, כי הנה אחד מבניו נישא כבר לפני שנים רבות ולא זכה להיפקד בברכת הבנים, ומאוד רצה לקיים בעצמו ׳ונצעק׳ בפשוטו... אלא שלא היה מסוגל לעשות זאת בפניו בניו ובנותיו הנשואים. והנה כידוע בשנה שעברה היסב כל איש בביתו מפני ה׳ווירוס׳ שהתפשט אז בעולם, וניצל ׳שעת הכושר׳ כשאין איש בבית... ובהגיעו ל׳ונצעק׳ אמר לילדיו שיצעקו בקולי קולות בתחנונים מעומק הלב לאבינו שבשמים שיחוס וירחם על אחיהם שיזכה לבנים, והוסיף לומר שכל אחד יזכיר את שם האח וב״ב ויאמר בפה מלא שיוושע במהרה, וראה זה פלא ביום כ׳ טבת תשפ״א נולדה לו בת במז״ט.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
