chiddush logo
נכתב על ידי mose67, 22/4/2010

ב''ה

                              שאלה

ברמב''ם הלכות מלכים פרק ו הלכה ז כותב הרמב''ם וז''ל כשצרין על עיר לתפשה,

אין מקיפין אותה מארבע רוחותיה אלא משלש רוחותיה, ומניחין מקום לבורח ולמי

שרוצה להמלט על נפשו ע''כ ולא זכיתי להבין מה החילוק בין בורח ורוצה להמלט על נפשו בין מבחינת ההגדרה ובין מבחינת ההבדל בדין (אם יש) הרי כל בורח ממלחמה הוא נמלט על נפשו? 

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
יודע את התשובה? חושב אחרת
דיונים - תשובות ותגובות (1)
דביר (22/4/2010)
החובה להשאיר מקום לצאת מתחלקת ל-2:
1. בורח- בהתחלה שצרים על העיר לפני תחילת המלחמה, מי שרוצה שיברח (הלכה א).
2. רוצה להמלט על נפשו- אחרי שהתחילה המלחמה ויש אוייב לחוץ תאפשר לו לצאת.
- ובגלל שהייתי חושב שמי שרוצה לצאת באמצע המלחמה לא ניתן לו לצאת, הרמב"ם מפרט "ומניחין מקום לבורח, ולמי שרוצה להימלט על נפשו".
(יתכן גם שזוהי סגנון הלשון של הרמב"ם ואני סתם מתרץ).
ציורים לפרשת שבוע