כל העומד להיסדק בלולב
שאלה: כל העומד להיסדק בלולב.
כתב בשו"ע ס' תקפ"ו ס"ח בשם הרא"ש דשופר שנסדק אפי' בכל שהוא פסול לפי שמחמת רוח וחוזק התקועה הסדק מוסיף והולך וגרע מנקב וכל שסופו להסדק כסדוק דמי, וצ"ע דא"כ אמאי בלולב שנחלק מיעוטו כשר, הא כיון דמחמת הנטילה והנענועים יסדק הלולב טפי נימא דכל העומד להסדק כסדוק דמי כמו בשופר.
תשובה: הרי זה פשוט שהגר במקומות החמים, וקוטף ערבה בבוקר, כדי לקיים את המצוה, ויודע שתוך כמה שעות הערבה תתייבש ותפסל, (אין לו מקרר לשמור אותה), ברור שיוצא ידי חובה, ולא אמרינן כל העומד להתייבש כיבש דמי.
והסברה, כיון שבהכי צוה רחמנא. ומזה נלמד לכל ארבעת המינים שאזלינן בתר השתא.
משא"כ בשופר לא שייך האי טעמא.
ועוד: בארבעת המינים הפסול הוא הדר, וכיון שכרגע הלולב מהודר, הוא כשר, אע"פ שעוד כמה שעות או ימים יפסל.
משא"כ בשופר, אם הוא עומד ליסדק לא נקרא שופר. למשל: אם אדם ירצה למכור למשהו שופר סדוק, לא לשם מצוה אלא לתזמורת (היום יש תזמורות שמשלבים שופר בתזמורת), ויאמר לו, שיש סדק, הוא לא יקנה את השופר, כיון שעוד חודש השופר יסדק, והוא יאמר למוכר: אדוני אני צריך שופר, זה לא שופר.
