מדרש (שמות רבה ט"ו, כ"ו) המשיל את מחזור הדורות בעם ישראל למחזור הלבנה, שהולכת וגדלה מהיום הראשון של החודש ועד ט"ו בחודש, והחל מט"ו בחודש ועד סופו הולכת וקטנה... איך זה מתקשר לעם ישראל?

מאברהם אבינו ועד לשלמה המלך – חמישה עשר דורות (אברהם, יצחק, יעקב, יהודה, פרץ, חצרון, רם, עמינדב, נחשון, שלמון, בועז, עובד, ישי, דוד, שלמה).

משלמה ועד לצדקיהו אחרון המלכים - חמישה עשר דורות (רחבעם, אביה, אסא, יהושפט, יהורם, אחזיהו, יואש, אמציהו, עוזיה, יותם, אחז, חזקיהו, מנשה, אמון, יאשיהו, יהויקים, צדקיהו. חשוב לציין, שבימי יאשיהו ראוי היה להיות חורבן, אך הוא עוכב, ככתוב בספר מלכים ב', פרק כ"ב).

חמישה עשר דורות של עליה, כמו לבנה ההולכת וגדלה עד לשיא, כמו עד ימי שלמה המלך, בונה בית המקדש, הנביא החכם מכל האדם, ומשם ואילך תהליך של ירידה, כמו לבנה שהולכת וקטנה, עד צדקיהו, שבימיו חרב בית המקדש, עד לחשיכה הגמורה, עד למלך שעיוורו את עיניו, ששקע בעלטה.

איך זה קרה? איך התחילה הנסיגה?
בגמרא יש על כך משל נפלא: "כשנשא שלמה את בת פרעה, ירד גבריאל המלאך ונעץ קנה בים, העלה שירטון, ונבנה עליו כרך גדול של רומי" (סנהדרין כ"א,ב). נסביר את הדברים: שלמה המלך, עליו השלום, נשא לאישה את בת פרעה לאחר שגייר אותה. היו לו שיקולים של קידוש השם, של הפצת דבר ה' בעולם, ובכל זאת הייתה כאן פסיעה החוצה. היא הביאה עימה את בני פמלייתה, את מושגיה ואורחותיה והחל תהליך של כרסום. הוא הלך וצבר תאוצה עד לחורבן... ננעץ כביכול קנה בים, התאסף סביבו חול, התקבץ סחף, גבה ונוצר אי; האי גדל וחובר ליבשה, ונוסדה עליו עיר ושמה רומא, שהפכה לאימפריה ולחמה בישראל, דיכאה והחריבה את בית המקדש.

רומא - העיר, האימפרייה... הכול מתחיל עם מעשה אחד קטן...
חז"ל גילו לנו, ש"סוף מעשה במחשבה תחילה", ולכן כדאי מאד בראש השנה להתחזק במחשבות חיוביות - לקוות לטוב ולא להרהר בדברים רעים, שכן אפילו המחשבות של ראש השנה משפיעות על כל השנה הבאה.

דבר זה נכון לגבי כל צעד ראשון. אברהם אבינו החל בצעד הראשון להתעלות. הציב את היסוד לעם הנצח, את התשתית לאומה שתקבל את התורה. למעשה, האומה כולה הייתה גלומה בו .

משל למה הדבר דומה? לאדם שמתגלה אצלו מחלה ממארת, לא עלינו, והרופא אומר: "עכשיו כבר מאוחר. אילו ידעתי זאת כשהתא הממאיר הראשון נוצר..."

כלפי מה הדברים אמורים?

בראש השנה ביום הדין מתייצב כל אדם למשפט. לא בכדי מזלו של החודש הוא מזל מאזניים. על כף המאזניים האחת נערמות מצוותיו כפי משקלן הסגולי, ועל הכף השנייה עוונותיו.

במידה ואדם יתחיל לחשב את מצבו הרוחני, הוא עלול להיכנס למצב של חלישות הדעת, אך פה למעשה טמון גם הסוד. אם יחליט האדם בליבו לקבל על עצמו לשנות את מעשיו, ולו במקצת, למרות שממבט שטחי נראה שאין זה משנה הרבה, למדנו משלמה או מאברהם, שצעד ראשון קובע המון. כסנונית מבשרת אביב תחילתה של תפנית, ראשיתו של מהפך שסופו ישגה מאד.

העובדה שראש השנה חל בראשיתו של החודש, כשהלבנה בראשיתו של מולד כחרמש דק מן הדק, אבל מבשר הוא ראשיתה של צמיחה.