בתורה ישנם כמה אירועים בהם עם מסוים חוטא,הקב"ה רוצה להשמיד אותו,וצדיק כלשהו מכפר על אותו עם או לפחות מנסה.בפרשת וירא לדוגמא,מבקש אברהם אבינו מהקב"ה שלא יהרוג את אנשי סדום אם יש שם לפחות עשרה צדיקים.בפרשת שלח-לאחר שהמרגלים מוציאים את דיבת הארץ ונותנים מורך בלב העם, הקב"ה אומר למשה:"אַכֶּנוּ בדֶבר ואוֹרִשֶנו ואעשה אותך לגוי גדול..."(במדבר יד',יב')ומשה מתפלל לקב"ה ומבטל את הגזרה.בפרשת קרח יש שוני.בחטא הראשון בפרשה-חטאם של קרח ועדתו-אומר הקב"ה למשה ולאהרון:"היבדלו מתוך העדה הזאת וַאכַלֶה אותם כְּרָגַע"(שם טז',כא')-משה ואהרון מתפללים לקב"ה ומצילים את כל העדה-חוץ מהחוטאים.אך בחטא השני-חטאם של ישראל,אשר אומרים למשה לאחר שקרח ועדתו נבלעו באדמה-"...אתם המיתם את עם ה'"(שם יז',ו') הקב"ה שוב אומר למשה במילים קצת שונות:"הֵרֹמוּ מתוך העדה הזאת ואכלה אותם כרגע..."(שם י')ומשה ואהרון נופלים על פניהם אך לא מתפלל אל ה'-אלא מיד פועלים.משה אומר לאהרון לקחת את המחתה,לשים עליה אש וקטורת,וללכת מהר אל העם ולהציל את מי שאפשר להציל מהמגפה אשר שלח ה'.מדוע משה ואהרון לא מתפללים כמו כל פעם? למה על החטא הזה הם לא מתפללים אלא ישר פועלים?התשובה לכך כנראה נמצאת בעצם החטא של העם- העם מתלונן על כך שמשה ואהרון גרמו כביכול למותם של קרח ועדתו.האם לקרח ולעדתו לא היה מגיע העונש?האם הם לא עשו משהו רע כל כך?ודאי שכּן,אלא שהעם לא ראה בזה דבר רע כנראה.העם מסכים עם מעשיהם של קרח ועדתו-משמע שגם העם חוטא.אפשר לראות זאת גם בהשוואה בין העונשים. בשניהם אומר הקב"ה:"...ואכלה אותם כרגע" מכאן אפשר גם להבין מדוע משה ואהרון לא מתפללים-כי הם מבינים שהעם חטא בחטאם של קרח ועדתו-ולכן גם להם מגיע העונש,אבל-כנראה שלא כולם חטאו, עובדה שמתו 14,700 מתוך העם,והשאר ניצלו.מכאן אפשר ללמוד כי הסכּמה לפשע היא פשע לא פחות חמור מהפשע עצמו.ולהפך-אדם שעוזר למעשה טוב-אפילו קצת-הרי הוא שותף למעשה הטוב ואשריו ואשרי חלקו.ככתוב בתהילים:"...יברך יראי ה' הקטנים עם הגדולים..."(תהילים קטו',יג')הקב"ה מברך גם את אלו העושים מעשים קטנים וגם את העושים מעשים גדולים-כי כולם מתכוונים לעשות את דבר ה'. בשורות טובות,שבת שלום וחודש טוב.