chiddush logo

תפילת חנה במשכן שילה: האם היתה בהתערבות אורים ותומים?

נכתב על ידי DoarHamikdash, 24/2/2021

 ב"ה


 

פרשת תצוה - פרשת המקדש

תפילת חנה במשכן שילה: האם היתה בהתערבות אורים ותומים?

 

הרב ישראל אריאל שליט"א

ראש ישיבת המקדש

וראש ומייסד מכון המקדש

 

 

 

אחד החידושים הידועים בפרשתנו, הוא הפשט המיוחד של הגאון מוילנא, אשר הסביר את עניין האורים והתומים איך השתמשו בהם בפועל. הגר"א הסביר זאת באמצעות התיאור אודות תפילת חנה במשכן שילה. שם נאמר: "ויחשבה עלי לשיכורה", ומבואר במסכת ברכות לא, א: "'ויאמר אליה עלי עד מתי תשתכרין' - אמר רבי אלעזר: מכאן, לרואה בחברו דבר שאינו הגון צריך להוכיחו. 'ותען חנה ותאמר: לא אדוני!'... אמרה לו: לא אדון אתה בדבר זה, ולא רוח הקודש שורה עליך, שאתה חושדני בדבר זה".

וחידש הגאון מוילנא על פי דברי הרמב"ן בעניין האורים ותומים, שכאשר ראה עלי את חנה מתפללת, וחשש שהיא שיכורה, לכן שאל מיד באורים ותומים מה עניינה? ומתברר, שהופיעו לנגד עיניו האותיות "ה-כ-ש-ר". וכיוון שלא שרתה עליו רוח הקודש באותה שעה, לכן קרא את האותיות באופן מוטעה כ - "שכרה". זאת הסיבה שהוכיח אותה עלי למה היא נכנסת שיכורה למקדש.

מול תוכחתו השיבה לו חנה, שטעות בידו, כי לא זכה לרוח הקודש, ולימדה אותו שצריך לקרוא את האותיות באופן אחר – "כשרה". והיה עליך להבין, שהאשה המתפללת לפניך במשכן הרי היא עקרה "כשרה" אמנו, והיא מתפללת לה' לזכות להריון.

ואומר אני בעניותי, שאמנם מדובר בחידוש יפה, אך לא מפי הגר"א יצא.

שכך כותב הרמב"ם בהלכות כלי המקדש י, יא: "כיצד שואלין [באורים ותומים]? עומד הכהן ופניו לפני הארון והשואל מאחריו... ואומר השואל: אעלה [למלחמה] או לא אעלה?... ומיד רוח הקודש לובש את הכהן ומביט בחושן, ורואה בו במראה הנבואה: 'עלה' או 'לא תעלה' באותיות שבולטות מן החושן כנגד פניו... ואין נשאלין בהן להדיוט אלא או למלך או לבית דין או למי שצורך הציבור בו... אלו בית דין הגדול".

הווה אומר, כשעלי רואה אשה מתפללת, אין זה עניין לאורים ותומים, כי אין מדובר בשאלה - האם לצאת למלחמה. גם אין כאן צורך של מלך או בית דין הגדול, ואין זו שאלה הנוגעת לכלל ישראל. האומר, שעלי נכנס למשכן פנימה ופתח את פרוכת קדש הקדשים כדי לעמוד בפני הארון ולברר, האם האשה שבמשכן שיכורה או לאו, אינו אלא מגחך את עניין האורים ותומים, ומגחך את מעמד תפילת חנה. שכן לפי המתואר בתנ"ך ובדברי חז"ל נזקקו לאורים ותומים רק בשעות קשות וגורליות בחיי עם ישראל. בוודאי שבעניין כדוגמת חנה במשכן, אין לך אדם שאינו יכול לנסות להעריך אם עומדת לפניו אשה שיכורה או אשה מתפללת, ואין פונים בשאלה כזו לאורים ותומים, וזה גם פשט הדברים בתחילת ספר שמואל.

כאמור, לפי חידוד הדברים, כנראה שיצא החידוש מפי הגר"א, לפיכך יש לומר, שכיון שפרשת תצוה חלה בדרך כלל בשבוע של פורים, יש לומר, שהשמיע את הרעיון לא כתורה לשמה אלא כחידוד פורימי, ודו"ק.

 

 

 

שבת שלום


להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה