האבן של משה (2 תגובות לחידוש זה)

נכתב על ידי יניב, 27/1/2012

 'אלא יצער אדם עם הציבור שנאמר "וידי משה כבדים ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה" וכי לא היה לו למשה כר אחד או כסת אחת לישב עליה?-אלא כך אמר משה הואיל וישראל שרויין בצער אף אני אהיה עמהם בצער וכל המצער  עצמו עם הציבור זוכה ורואה בנחמת הציבור'(תענית יא,א). ולכאורה זה פשוט וכי חשבנו שעל הצדיק לא להשתתף בצער הציבור?-התורה תמימה פירש שאע"פ שהוא צדיק ויכול להגן על עצמו בצדקותו וגם הצרה לא באה בגללו-בכל זאת צריך להשתתף עם הציבור(שמות יז,יב)ועדיין לא מובן-הוא רואה את הציבור בצער ועדיין לא יהיה אכפת לו?- לכן ניראה שבמשנה נאמר '"והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל" וגו' וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה? אלא לומר לך כל זמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את ליבם לאביהם שבשמים היו מתגברים ואם לא היו נופלים'(ר"ה כט,א)כך שהרמת ידיו של משה זה לא רק השתתפות עם הציבור אלא יש בזה גם משום אמונה,ולכן הגמ' לא מביאה לראיה שהשתתף בצער עם הציבור מזה שהרים ידיו אע"פ שגם זה חלק מהשתתפות עם הציבור(חוץ מעוד סיבות להרמת ידיו)וגם לא מביאים לראיה שמשה היה באותו יום בצום(מכילתא) שאע"פ שאלו דברים של השתתפות עם הציבור-זה ברור שעל משה לשתתף עם הציבור שהרי הוא חלק מציבור בנ"י...אלא מביאים ראיה מזה שלא שם כרית או כסת אלא אבן.שכיון שידיו של משה סמלות אמונה וזה גם רמוז בפס' "ויהי ידיו אמונה עד בא השמש" רמז שידיו גורמות לאמונה של בנ"י בה'(בנוסף לפשט שהוא שפשט ידיו באמונה לשמים בתפילה)ולכן גם למדו מזה שאהרן וחור היו איתו 'מכאן לתענית שצרכים שלשה לעבור לפני התיבה'(רש"י פס' י')והחזיקו בידיו מכאן ומכאן כמו שמסייעים לו לקבלת תפילותיו וכיוון האמונה לה'-ולכן כנגדם 3 עוברים לפני התיבה בתענית (מכילתא)שמתחברים ככח אחד-גם לצד השמים שהם כבי"ד שיש לו סמכות של קדושה-וגם לצד הארץ כבי"ד שיש לו סמכות לשפוט וניקראים הדיינים "אלהים" מהפחד מהם-שכך בנ"י בתענית מהפחד הזה חוזרים בתשובה יותר גדולה-וזהו כמו אצל משה שזה גם לצד השמים בתפילותיו וגם לצד הארץ בכיוון ליבם לאביהם שבשמים,כך שהרמת ידיו יש בה הרבה מהקדושה והאמונה של בנ"י-וכיון שהיה קשה לו להרימם אז אמנם מצטער עם הציבור-אבל ע"י שישב על כר או כסת יהיה לו יותר קל להשאירם למעלה מאשר בישיבה על גבי אבן שמוציאה כוחות מהקושי-ולכן כאן היתי אומר שכיון שכבר מצטער מספיק(בתענית והרמת ידיו) לא צריך להקשות על עצמו עוד יותר בכך שישב דווקא על אבן-אלא להיפך שישים כרית שכך יהיה בטוח יותר שימשיך שידיו יהיו באויר,ואעפ"כ משה שם דווקא אבן לצער עצמו עוד יותר,בכדי שיהיה חיבור גדול יותר לצערם של ישראל.וזהו הלימוד ממשה להצטער עוד ועוד ולא לעשות חשבונות שצריך לעשות כל מיני דברים  להקל על עצמו-גם אם הם חשובים ויש ערך בבטחון שבעשייתם-בכ"ז צריך לצער עצמו עוד יותר,ואחד כזה ודאי מגיע לו לראות בנחמת הציבור שהתחבר אליהם כל כך,ואף איחד בכך בבנ"י, ואולי רמז "ת"ר הרואה..ואבן שישב עליה משה בשעה שעשה יהושע מלחמה בעמלק.. ועל כולן צריך שיתן הודאה ושבח לפני המקום'(ברכות נד,א) וכי איזה נס היה באבן?-אלא האבן היא סמל לאחדות בנ"י ולצער של משה על בנ"י-שזה גורם לנצחון וכך ניצחו את עמלק בצורה ניסית-בנוסף לעצם הרמת ידיו של משה שעזרו לנצחון בדרך של הכוונת ליבם לה' שבכך בנס ניצחו(שאמנם הפשט הוא שהאבן היא מקום שהיה בו משה כשהרים ידיו..אולם ברמז אפשר שמרמז על עצם האבן...).

ואולי אהרן וחור תמכו בידיו-שידיו גרמו לנצחון של בנ"י-ומצד שני גם בהרמת ידיו נילחם עם שרו של עמלק(חז"ל) אם כך אולי אפשר שמשה הוא כמלאך שפורש ידיו לילחם בשמים כמלאך בשמים-ואהרן וחור הם 2 שעוזרים בארץ-שנילחמים בעמלק-וכעין משה מדרגת עומד ואהרן וחור מדרגת מהלך (רגל 1 ושני רגלים).ואולי גם שמלחמה בעמלק זה על קדושת העולם ולכן כנגד 3 דברים עליהם עומד העולם -משה כנגד תורה-אהרן כנגד עבודת המקדש-וחור כנגד גמ"ח(שבעגל פנו לחור שציפו ממנו שיעזור להם-אולי רמז שהיה בעל חסד).

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (2)
truekab (29/1/2012)
האבן שעליה יושב משה אלה הם
מצוות שהעם מחוייב לעשות ואסור לשנות את זה ומהמצוות האלה של מעשה - מתחילה העבודה הרוחנית ומהמצוות האלה לא זזים וזה אבן היינו דומם דקדושה.וכש משה מרים ידיים היינו שהוא מעלה תפילה או כוונה על מנת להשפיע וכש כוונה על מנת להשפיע מנצחת בתוך האדם אז הוא נהיה יותר ויותר בהשפעה אבל כש הרצון לקבל לעצמו מנצח - וזה נקרא עמלק (על מנת לקבל) אז נופלים
מעבודת השם בהשפעה,אהרון זה עבודה בשלמות קו ימין חור
כנראה זה ביקורת על עצמו וקו שמאל בעבודת השם !
truekab (29/1/2012)
על עניין שהצדיק משתתף בצער הציבור - זה לא דבר פשוט וכש מקובל משתתף בצרתם של ישראל
אז יכול להיות פתאום חולה ולמות חס ושלום אבל בגלל שאהבת ישראל אצל צדיק מקובל היא שלמה לכן הוא בכל זאת עושה זאת - כך כותב בעל הסולם - וכל המחלות של המקובלים הם רק בגלל עניין זה של השתתפות בצער הציבור.