**סיכום קצר מתוך שיעור של הרב יגאל שנדרופי ראש ישיבת ישועת מרדכי**

המסמר הוא דבר קבוע, ואילו נטיעה היא פורחת. ההלכה היא קבועה ולא משתנה, והחסידות רק באה להאיר לנו ע"י אור הנסתר את מה שקיים בפנים.

לכאורה יש סתירה בדברי רבי נחמן שאמר על עצמו "חידוש כמוני לא היה", ומצד שני אמר שאינו מחדש שום דבר. אפשר לתרץ על-פי דבריו של שלמה המלך בספר קהלת "דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים" (קהלת י"ב י"א). מצד אחד מסמר עשוי מברזל ואינו משתנה, ומצד שני דבר שנטוע בקרקע גדל ופורח. ה"מסמרים" הם ההלכה שאינה משתנה ואינה זזה ממקומה. והנטיעות הם ה'קישוטים', הטעמים והחיבור בין הנגלה והנסתר, שמוסיף 'נפח' ויופי להלכה היצוקה.

כך החסידות ורבי נחמן בפרט אינה מחדשים דבר חדש אלא מאירים באור חדש את הקיים והמוכר. כמו פנס, רנטגן או מיקרוסקופ חדיש, שמראה לנו עולם חדש לגמרי, בתוך המוכר והידוע. כך רבי נחמן מאיר את הפסוקים המוכרים ומאמרי חז"ל עד שהלומד פתאום מרגיש, "בעצם זה מה שכתוב כאן"[1].