"ויאמר ה' אל משה קח לך סמים נטף ושחלת וחלבנה סמים ולבנה זכה בד בבד יהיה. ועשית אתה קטרת רקח מעשה רוקח ממלח טהור קדש" (שמות ל,לד-לה). 'ת"ר, פיטום הקטרת: הצרי והציפורן והחלבנה והלבונה משקל שבעים של שבעים מנה. מור וקציעה שיבולת נרד וכרכום משקל ששה עשר של ששה עשר מנה. הקושט שנים עשר, קילופה שלשה, וקנמון תשעה' (כריתות ו,א). אולי הקטרת מרמזת על אברהם, שה' בחרו והיה נאמן בדרך ה': “אתה הוא ה' האלקים אשר בחרת באברם והוצאתו מאור כשדים ושמת שמו אברהם. ומצאת את לבבו נאמן לפניך" (נחמיה ט,ז-ח). אברהם עשה מאהבה, ואנחנו המשכו "ואתה ישראל עבדי יעקב אשר בחרתיך זרע אברהם אהבי" (ישעיהו מא,ח). לכן הקטורת מכפרת על מגיפה ('שהקטרת עוצר המגפה' [רש”י. במדבר יז,א]), שעונש המגיפה מראה על כעסו של ה' על הכלל, שכביכול לא רוצה בנו, שלכן זהו מגיפה שרבים מתים בה. לכן כנגד זה באה הקטורת ומזכירה את אברהם וקשרו לה' באהבה, וכך עולה מידת הרחמים, אהבת ה' אותנו, וכך מתכפר: 'תני ר' חנניא: למדנו לקטורת שמכפרת, שנאמר (במדבר יז, יב) "ויתן את הקטורת ויכפר על העם"' (יומא מד,א). לכן זה בא לידי ביטוי בכפרה על לשוה"ר: 'ותנא דבי ר' ישמעאל: על מה קטורת מכפרת? על לשון הרע. יבא דבר שבחשאי, ויכפר על מעשה חשאי' (שם). כיון שלשוה"ר מדברים בין האנשים, וזה עובר בין אחד לשני, וככה מחטיא את כולם, ובלשוה"ר נעשה ריחוק גמור מהקב"ה: 'אמר רב חסדא אמר מר עוקבא: כל המספר לשון הרע, אמר הקב"ה: אין אני והוא יכולין לדור בעולם, שנאמר (תהלים קא, ה) "מלשני בסתר רעהו אותו אצמית גבה עינים ורחב לבב אותו לא אוכל", אל תיקרי אותו לא אוכל, אלא אתו לא אוכל' (ערכין טו,ב). ובה כעין כופרים בה': 'אמר ר' יוחנן משום ר' יוסי בן זימרא: כל המספר לשון הרע, כאילו כפר בעיקר, שנאמר (תהלים יב, ה) "אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו"' (שם). וכן בלשוה”ר גורם להרג: 'במערבא אמרי: לשון תליתאי, קטיל תליתאי. הורג למספרו ולמקבלו ולאומרו' (שם). לכן בשל שזה חטא ברבים, וריחוק מה' וגורם להרג, אז עונשו במגיפה (שה' מענישנו במיתה לרבים [כל ריחוק מה' זהו מוות, שלכן הצדיקים נקראים חיים והרשעים מתים [ברכות יח,א-ב]), כמו שהיה באמרם “אתם המתם את עם ה'” (במדבר יז,ו). 'על לשוה"ר – כי ההיא דקרח לשון הרע הוה, דכתיב (במדבר יז) "אתם המיתם את עם ה'” (רש"י. יומא מד,א). כנגד זה באה הקטורת ומקרבת אותנו לה', ע"י שמראה שאנו עם ה', זרע אברהם אוהבו, וכך מעלה את אהבת ה' אלינו, כדי שלא יתרחק מאתנו. (אברהם דאג להכניס אורחים, לדאוג לשלומם וחייהם, כהיפך מלשוה"ר ומגיפה שהורגים את הרבים). נראה שלכן בקטורת יש 4 סמנים של שבעים מנה, כרמז לניסיון הראשון לאברהם, שהיה "לך לך" (לשיטת הרמב"ם באבות ה,ג. וכן משמע באבות דר"נ לג [ישנם הרבה דעות מהם עשרת הניסיונות וסדרם. נראה שאף לשאר הדעות, שאין זה הניסיון הראשון, בכ”ז הוא ניסיון בעל חשיבות מיוחדת, שלכן הוא הראשון שהובא בתורה]). לכן 4 סמנים, כארבעת האותיות "לך לך", וע"פ שיטת הסדר עולם רבא זו היתה העליה השניה של אברהם לארץ, כשבראשונה היתה ברית בין הבתרים, ואברהם היה אז בן שבעים שנה (סדר עולם רבא, א) [אמנם יש בזה מחלוקת חז"ל, ראה ב'תורת המדינה' 'עלייתו הראשונה של אברהם אבינו לא"י', למרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א]). לכן כיון שבברית בין הבתרים נאמר על עם ישראל וגלגוליו בעולם (כולל הצרות) ועל הקשר לא”י, וב"לך לך" עלה לארץ, שבזה התקיימה עלייתו החשובה לארץ, ע”פ ה', ומכח זה הבאת יצחק לעולם ('"לך לך" – להנאתך ולטובתך, ושם אעשך לגוי גדול, כאן אי אתה זוכה לבנים' [רש"י בראשית יב,א]). לכן מביאים ארבעה סמנים של שבעים. (ובכלל הסמנים יש חמשה סוגים של משקלים, כנגד 5 שנים, שבין גיל 70 של ברית בין הבתרים, לגיל 75 של "לך לך”). גם שבעים מרמז על בנ"י שירדו למצרים ("כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים". בראשית מו,כז), כמו שנאמר לאברהם בברית בין הבתרים שיהיו בגלות, וזה היה הדור הרביעי מאברהם (שירדו השבטים ומשפ' [שהם ראשי המשפחות, ולכן יש בהם עיקר בנוסף ליעקב]), וכן נאמר לאברהם שירדו לארבעה דורות "ודור רביעי ישובו הנה" (בראשית טו,טז). ארבע כפול שבעים זה 280, גימטריה 'פר', כנגד הכנסת האורחים של אברהם, שזה מודגש במעלתו – חסד (לכן על הפס' שה' אומר שיודע שאברהם יצווה לזרעו ללכת בדרכיו, למדו על עשיית הגמ"ח של בנ"י [יבמות עט,א]), ובהכנסת האורחים שלו נאמר שהביא פר, "בן בקר רך וטוב" (בראשית יח,ו) [שזה 4 מילים, ולכן מחולקים לארבע של שבעים]. בנוסף יש ארבע סמנים של משקל 16, שיחד עם השבעים יוצא 86 כנגד שם אלקים, כדי לרמז לכפרה, להוריד ממידת הדין שמיוצגת בשם אלקים. שזה גם ע"י זכות אברהם, שהתנסה בניסיון האחרון בעקידה (שגם בו נאמר "לך לך" [4 אותיות]) שנאמר בו שם אלקים: "ויהי אחר הדברים האלה והאלקים נסה את אברהם" (בראשית כב,א), וכמובן שגם ליצחק זה היה ניסיון, כך שמרמז על זרע אברהם, שאנו זרעם (וכמובן לאברהם זה היה ניסיון להקריב את זרעו). בדרך הלכו לשם ארבעה, אברהם יצחק ישמעאל ואליעזר (רש”י. בראשית כב,ג), לכן מרומז בארבע, כדי לרמז שיצחק הוא הנבחר – הוא הראוי (ואנו המשכו), להבדיל מאליעזר וישמעאל שהיה נראה בתחילה שהם ימשיכו את אברהם. ארבע פעמים 16 יוצא 64, גימטריה 'דין', לרמז שמבקשים מה' שיוריד את מידת הדין של השם אלקים, ע”י זכירת העקידה (והחסד של אברהם, שכך גם יעשה עמנו חסד). בנוסף יש משקל של 12 כנגד שבטי בנ"י, ומשקל 3 כנגד שלושת האבות, ומשקל 9 כנגד זמן היריון, כרמז שמאברהם מתחילים האבות שהמשכם זה שבטי בנ"י, שזה אנחנו, ולכן מבקשים מה' שיזכור את אברהם וזכותו (וזכות האבות), וירחם עלינו, וישב במידת הרחמים, ויחזיר את השכינה להיות איתנו. בקטורת יש חמשה סוגי משקלים, כנגד חמשת האותיות בשם 'אברהם', ויש 11 סמנים, כנגד 11 הפרטים שנעשו בברית בין הקב"ה לאברהם (שגם מתייחס אלינו), בברית בין הבתרים: “ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל” (בראשית טו,ט) [3 עגלות, 3 עיזים, 3 אילים, תור וגוזל]. אולי בתורה נאמרו שמותם של 4 סמנים [נטף, שחלת, חלבנה, לבנה] והתווסף השם "סמים" שמרמז על עוד, שכך יוצא כרמז לחמשה שמות, כנגד אותיות השם אברהם, וזה לאחר שהתווספה לו האות ה' בשביל שיעשה למיועד להקמת בנ"י [שזהו למול כיהודי, שלא כמו קודם שהיה כאב לכל העמים (ראה בהקשר לזה את דברי מרן שר התורה הרה”ג שלמה גורן זצוק”ל זיע”א ב'תורת המקרא' פרשת “וירא” [א], שלכן אברהם התייעץ על המילה)], ואז יוליד את יצחק [ואנחנו זרעו אחריו].