chiddush logo

מיתת בני אהרן, ומיתת תלמידי ר"ע

נכתב על ידי יניב, 13/5/2020

'אמרו: שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מגבת עד אנטיפרס. וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה, והיה העולם שמם, עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום ושנאה להם. ר"מ, ור' יהודה, ור' יוסי, ורבי שמעון, ורבי אלעזר בן שמוע, והם הם העמידו תורה אותה שעה. תנא: כולם מתו מפסח ועד עצרת. אמר רב חמא בר אבא, ואיתימא ר' חייא בר אבין: כולם מתו מיתה רעה. מאי היא? א"ר נחמן: אסכרה' (יבמות סב,ב). 

24 אלף תלמידי ר"ע מתו, והעולם היה שמם מתורה, עד שלימד ר“ע את חמשת תלמידיו השניים. 
נראה שר"ע הוא כעין כנגד משה בגדולתו, שלכן משה רצה שהתורה תנתן ע"י ר"ע (מנחות כט,ב). לכן נראה שיש דימוי בין הזמנים האלו (אולי יש בזה גם רמז שדרש ר"ע על הפס' "בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים", 'ר"ע אומר: למד תורה בילדותו, ילמוד תורה בזקנותו. היו לו תלמידים בילדותו, יהיו לו תלמידים בזקנותו, שנא' "בבקר זרע את זרעך" וגו'', ועל זה הובא הסיפור על תלמידיו שמתו והתלמידים בזקנותו העמידו את התורה. אולי יש בזה רמז שהמקרה של ר"ע זהו החלק של הפס' "כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה", שאצל ר"ע הוכשרו התלמידים השניים. אולם יש גם המשך לפס' "אם שניהם כאחד טובים", שזה אולי מרמז שיש שני זמנים שכן יצא מהתלמידים תורה, שזהו אצל משה שלימד את בנ"י (שהם כרמז של "בבקר" – ההתחלה) ואצל ר"ע בתלמידיו השניים (שהם כרמז ב"ערב" – שהם המאוחרים יותר). לכן נראה שיש קשר בין שניהם, וכמו שאצל משה הלימוד התחיל בלימוד לאהרן ואח"כ לבניו וכו', כך שיש חשיבות של לימוד דרך הכהנים והלאה (עירובין נד,ב), כך בדומה לזה אצל ר"ע זהו דרך תלמידיו, שדרכם ממשיכה התורה. והנה אצל משה, שני בני אהרן – נדב ואביהוא מתו, והם נולדו הראשונים (במדבר ג,ב). כך גם אצל ר"ע, התלמידים הראשונים מתו כמו נדב ואביהוא. כמו אצל משה מתו שנים, כך אצל ר"ע מתו התלמידים, שהיו זוגות. כמו שאהרן שתק ולא התלונן, אלא קיבל על עצמו את מידת הדין, כך גם ר"ע לא התלונן על מות תלמידיו (אלא התחיל מהתחלה). בני אהרן חטאו שעשו כל אחד על דעת עצמו, ולא חלקו כבוד: '"נדב ואביהו" – מה תלמוד לומר "בני אהרן"? שלא חלקו כבוד לאהרן. "...נדב ואביהו" לא נטלו עצה ממשה. "..איש מחתתו" – איש מעצמו יצאו ולא נטלו עצה זה מזה' (ספרא ויקרא י,א), שזהו כמו חטאם של תלמידי ר"ע שלא נתנו כבוד זה לזה, וגם עיניהם היתה צרה בתורה זה לזה ('אָמַר לָהֶם: הָרִאשׁוֹנִים לֹא מֵתוּ אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה עֵינֵיהֶם צָרָה בַּתּוֹרָה זֶה לָזֶה'. קהל"ר יא), שזהו כבני אהרן שלא נתנו כבוד לאהרן, ולא נטלו עצה ממשה, ואחד מהשני, שזהו כעין שעיניהם היתה צרה בתורה. תלמידי ר"ע מתו מאסכרה שזו מחלה ש'מתחלת בבני מעיים וגומרת בפה' (שבת לג,ב), שזה מזכיר קצת את מות בני אהרן, כיון שהמשנה אומרת: 'מצות הנשרפין ... וכורך על צוארו, זה מושך אצלו וזה מושך אצלו, עד שפותח את פיו, ומדליק את הפתילה וזורקה לתוך פיו, ויורדת לתוך מעיו וחומרת את בני מעיו' (משנה סנהדרין ז,ב), שזה מזכיר את האסכרה שיש בה קשר בין הפה והמעיים. (שריפה היא המיתה הכי קשה לדעת ר”ש [משנה סנהדרין ז,א] (אמנם אין הלכה כמותו, אבל בעיניינו יש כרמז שזה שייך לכאן, כיון שר"ש הוא מתלמידי ר”ע השניים), כך גם אסכרה היא המיתה הכי קשה ['תניא נמי הכי: תשע מאות ושלשה מיני מיתה נבראו בעולם, שנאמר "למות תוצאות", תוצאות בגימטריא הכי הוו. קשה שבכלן אסכרא' וכו'. ברכות ח,א]). על צורת ההמתה בשריפה למד ר"א מבני אהרן: 'רבי אלעזר אמר: אתיא "שריפה שריפה" מבני אהרן, מה להלן שריפת נשמה וגוף קיים, אף כאן שריפת נשמה וגוף קיים' (סנהדרין נב,א). ממילא מיתת בני אהרן קשורה לשריפה, שהיא דומה לאסכרה שהיתה אצל תלמידי ר"ע. (גם לשיטת רב מתנה [שם] אפשר שאמנם מתו בשריפה ממש, ולא כמיתת שריפה של בי”ד, אולם כיון ששניהם עניין של שריפה, אז יש לרמוז שאסכרה כעין דין שריפה, ובעניין שריפה מצאנו שבני אהרן נשרפו כעונש [וגם בזה התחלת שריפתם היתה ע”י שני חוטי אש שנכנסו בחוטמם, כך שההתחלה היתה כעין שריפה שמתחילה מהראש פנימה]). לכן נראה שמתו תלמידי ר"ע בין פסח לעצרת, שזהו הזמן שבנ"י התכוננו לקבלת התורה בזמן משה, שבא לרמז שהם (תלמידי ר"ע) לא ראויים לתורה, ויש קשר בין התורה אצל משה (והכהנים) ואצל ר"ע רבם (ואצלם – תלמידיו) [והם לא ראוים לתורה, כמו שבני אהרן פגמו בתורה ('ר"א אומר: לא מתו בני אהרן עד שהורו הלכה בפני משה רבן' [עירובין סג,א (וראה הסבר עמוק ב'תורת המקרא' “אחרי מות” [א] למרן שר התורה הרה”ג שלמה גורן זצוק”ל זיע”א, שמסביר איך זה מסתדר עם מה שנאמר בתורה שהקריבו “אש זרה”, ומסביר ע"פ הקבלה שהתורה כאש המזבח, וממילא כשהורו הלכה בפני משה רבן זהו כתורה זרה, וזהו "אש זרה”)])]. נראה שלכן מתו 12 אלף זוגות, שיש בזה רמז ל-12 השבטים, שהיו בזמן משה (שאותם לימדו הכהנים), וכן ל-כ"ד מתנות כהונה, שזה הנתינה של בנ"י לכהנים, בשל שהם מופרשים לעבוד את עבודת ה' וללמד את בנ"י תורה, וכן תלמידי ר"ע היו צריכים ללמד את בנ"י תורה, ולכן נרמז ב-24 אלף תלמידים. התלמידים השניים היו חמשה (גמ') או שבעה (מדרש), שזהו כרמז לכהנים אצל משה, שהם היו שבעה: משה (שהיה כהן בזמן המילואים, ולאחת השיטות נשאר כהן גם אח”כ), אהרן, 4 בניו, ופנחס. כיון שמתו שני בני אהרן נשארו חמשה (אמנם לא היו כל חמשת הכהנים באותו זמן, אבל בסה”כ מצד המספרים נשארו חמשה חיים באותו זמן, שלא מתו [כמו התלמידים השניים שלא מתו]), ולכן יש ביטוי של חמשה או שבעה תלמידים. (וכן התורה [שנכתבה ע"י משה] מחולקת לחמשה חומשים או שבעה ספרים [שבת קטז,א]). [ע"פ מרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א ('מועדי ישראל' – 'ספירת העומר באספקלריית הדורות') תלמידי ר"ע מתו בעקבות גזרות שהיו לאחר כשלון מרד בר כוכבא. אולי אפשר שבני אהרן מתו בקשר לשכינה בקה"ק (שלכן נענשו, וכן עשו בעקבות פרץ השמחה שהיה בגילוי השכינה אז), וזה דומה בתלמידי ר"ע לקשר למרד, שניסו לכבוש את א"י, שהיא מקום השראת השכינה, ובכיבושה יש חיזוק להשראת השכינה].

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
lawguide
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע