'אמרו: שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה. והיה העולם שמם, עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום ושנאה להם: ר"מ, ור' יהודה, ור' יוסי, ורבי שמעון, ורבי אלעזר בן שמוע, והם הם העמידו תורה אותה שעה. תנא: כולם מתו מפסח ועד עצרת. אמר רב חמא בר אבא ואיתימא ר' חייא בר אבין: כולם מתו מיתה רעה. מאי היא? א"ר נחמן: אסכרה' (יבמות סב,ב). יש הרואים במות תלמידי ר"ע קשר למלחמת בר כוכבא, שכיון שאומר הרמב"ם על ר"ע: 'והוא היה נושא כליו של בן כוזבא המלך' (מלכים יא,ג), אז מן הסתם גם תלמידיו היו קשורים למרד, ולכן היו שטענו שתלמידי ר"ע מתו במהלך מרד בר כוכבא. מרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א (ב'מועדי ישראל' מאמר 'ימי הספירה באספקלריית הדורות') דוחה טענה זו, כיון שלא מצאנו שום מקור בחז"ל שתומך בטענה שכזו. אמנם הוא מוסיף וטוען שיש אולי אפשרות לרמז בכ"ז על קשר בין השניים, לא שמתו התלמידים במלחמה, אלא שבעקבות המרד גזרו גזרות שמד, שבהם מתו תלמידי ר"ע. שאת זה אפשר לסמוך על מסורת רב שרירא גאון, שאומר (באגרת ר"ש גאון): 'והוה שמדא על התלמידים של ר"ע'. שר"ע מת על שלימד תורה, ולכן הגיוני שגם תלמידיו מתו באותו השמד שגזרו הרומאים, שזה היה בעקבות מרד בר כוכבא. אולי אפשר להביא רמז שהאזור שבו מתו תלמידי ר"ע היה 'מגבת עד אנטיפרס', ומצאנו עוד מקום בגמ' שבו מוזכר האזור ההוא: '(ישעיהו י, כז) "והיה ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך ועולו מעל צוארך וחובל עול מפני שמן". א"ר יצחק נפחא: חובל עול של סנחריב מפני שמנו של חזקיהו, שהיה דולק בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. מה עשה? נעץ חרב על פתח בית המדרש ואמר: כל מי שאינו עוסק בתורה, ידקר בחרב זו. בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ, מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו תינוק ותינוקת, איש ואשה, שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה' (סנהדרין צד,ב). בשני המקומות בגמ' מובא על האזור ההוא (ומובא בצורה של פרוט הקצוות: 'מגבת ועד אנטיפרס – מקומות שבסוף התחומים' [רש"י]) בהקשר לידיעת התורה, אצל ר"ע זהו תלמידיו הגדולים (הראשונים), ואצל חזקיהו זה העם שהיו תלמידי חכמים, שאפילו ילדים היו בקיאים בהלכות טומאה וטהרה, שהם הלכות קשות. בשני המקומות היתה שעת סכנה, אצל ר"ע בשל הרומאים, ואצל חזקיהו בשל סנחריב. חזקיהו היה ראוי להיות המשיח, אלא שלא אמר הלל ושבח לה', ולכן נדחה מלהיות משיח: '(ישעיהו ט, ו) "למרבה המשרה ולשלום אין קץ" וגו'. א"ר תנחום: דרש בר קפרא בציפורי: מפני מה כל מ"ם שבאמצע תיבה פתוח, וזה סתום? ביקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח, וסנחריב גוג ומגוג. אמרה מדת הדין לפני הקב"ה: רבש"ע, ומה דוד מלך ישראל שאמר כמה שירות ותשבחות לפניך, לא עשיתו משיח, חזקיה שעשית לו כל הנסים הללו, ולא אמר שירה לפניך, תעשהו משיח? לכך נסתתם' (סנהדרין צד,א). בדומה לזה היה אצל ר"ע שראה בבר כוכבא משיח, אולם לבסוף לא היה משיח בשל שפגם בדבריו: 'תני ר' שמעון בן יוחי: עקיבה ר' היה דורש (במדבר כד, יז) "דרך כוכב מיעקב" דרך כוזבא מיעקב. ר' עקיבה כד הוה חמי בר כוזבה, הוה אמר: דין הוא מלכא משיחא' וכו' (יר' תענית ד,ה). ובהמשך מובא: 'וכד דהוה נפק לקרבא, הוה אמר: ריבוניה דעלמא, לא תסעוד ולא תכסוף', שנראה שחז"ל ראו בזה את הפגם בו, וממילא זהו הסיבה שלא נעשה משיח כדברי ר"ע עליו. הפגם בדיבור נראה שהיה גם אצל תלמידי ר"ע, 'שלא נהגו כבוד זה לזה'. שלא מובא מהו שלא נהגו כבוד זה לזה, אולם עונשם היה אסכרא, שהיא מחלה שבפה, ולכן משמע שפגמו בפיהם (בין אם בדיבור ביניהם, ובין אם כביטוי שתורתם [שלומדים בפה] אינה ראויה בשל חוסר הכבוד, ולכן נענשו). לכן נראה שיש בזה כעין רמז שמות תלמידי ר"ע היה קשור למרד בר כוכבא, וכמו שאצל חזקיהו פגמו היה לאחר ההתנגשות מול סנחריב (לאחר שסנחריב הוכה), כך גם אצל תלמידי ר"ע זה היה לאחר המלחמה מול הרומאים, לאחר כשלון המרד, שאז גזרו הרומאים שלא ללמוד תורה, ובעקבות זה מתו התלמידים הראשונים. (אולי אפשר שבזמן בר כוכבא היו צריכים לתקן את מעשה חזקיהו, ולהביא את המשיח. לכן מי שמולם התמודדו זהו אשור [אצל חזקיהו] ורומא [אצל בר כוכבא], אשור זה 507, רומא זה 247, שההפרש ביניהם זהו 260. גימטריה של 'סר', שכיון שלא תיקנו ועוד אמרו לה' שלא יעזור להם [להיפך מחזקיהו שביקש מה' שיעזור לו], אז ה' סר מעליהם, ונפלו בידי אויביהם הרומאים. [ואם היו מתקנים, אז היה זה כתיקון על גבי מה שנעשה אצל חזקיהו, וכך זה אשור+רומא=754, גימטריה של 'תש-נד' שירד כח הגלות ('תש' – נגמר הכח, של 'נד' – של גזרת הגלות, הנדודים מהארץ ומהקדושה)]). אולי בשל קשר זה מתו תלמידי ר"ע בצורה של מחלה (אסכרא), כרמז למחלתו של חזקיהו שהיה בזמן שהתמודד מול סנחריב: 'לפני מפלתו של סנחריב חלה חזקיהו שלשה ימים. רבי יוסי אומר: יום שלישי לחליו של חזקיהו היתה מפלתו של סנחריב' (סדר עולם רבה,כג), וכך גם תלמידי ר"ע שמתו (כי לא זכו לנס להנצל, שלא תיקנו ממעשה חזקיהו, ולכן כעין חל העונש כנגד הנס שאצל חזקיהו), היה זה בקשר למחלה, ומתו במשך ל"ג ימים ('וקבלה ביד הגאונים שביום ל"ג בעומר פסקה המיתה' [מאירי יבמות סב,ב]) כעין כמו שחלה חזקיהו שלושה ימים, כך אצלם 33 ימים (כעין פעמיים 3, שהם היו צריכים לתקן את מעשה חזקיהו, הם השניים שכנגדו, ולכן כעין 33). חזקיהו חלה בשל שלא התחתן ולא הביא ילדים לעולם, ואצל ר"ע היו אלה תלמידיו, כעין הפס' שעליו מספרים את מות תלמידי ר"ע, שדרשו על ילדים או תלמידים: 'דתניא, רבי יהושע אומר: נשא אדם אשה בילדותו, ישא אשה בזקנותו, היו לו בנים בילדותו, יהיו לו בנים בזקנותו, שנא' (קהלת יא, ו) "בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים". ר"ע אומר: למד תורה בילדותו, ילמוד תורה בזקנותו, היו לו תלמידים בילדותו, יהיו לו תלמידים בזקנותו, שנא' "בבקר זרע את זרעך" וגו'. אמרו: שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא' וכו' (יבמות סב,ב). שר"י דרש על אשה וילדים, כעין חזקיהו שלא התחתן והביא ילדים, ור"ע דרש זאת על לימוד תורה ותלמידים. כך שאולי יש כאן כעין רמז שיש קשר בין חזקיהו, לבין תלמידי ר"ע (וההתחלה אצל בר כוכבא) [וכמו שיש זמנים שונים (בוקר וערב) בפס', כך כעין זמנים שונים, בין זמן חזקיהו וזמן ר"ע]. אולי לכן הדרשה שחזקיהו היה צריך להיות משיח ונדחה, נלמדה מהאות מ' בפס' (סנהדרין צד,א), אולי כרמז שאצל חזקיהו זה היה מול 'אשור', ואצל בר כוכבא זה היה מול 'רומא', שבשניהם האותיות 'אור', כרמז לאור ה' בעולם שיאיר בעתיד (וכך היה ראוי אצלם, לו היו זוכים להיות המשיח, שזהו הלעתיד), והשוני הוא באותיות ש\מ (אותיות 'שם' שהיו צריכים לקדש שם ה', ובכך להביא את הגאולה), ולכן אולי רומז באות מ' שנסתתם מלהיות משיח, שכך גם בעתיד אצל בר כוכבא כשלא יתקנו את מעשה חזקיהו, גם אצלם לא יזכו להיות המשיח, ולכן זהו מ' סופית, כרמז להמשך, כעין שהוא היה ההתחלה והם הסוף של העניין שלו (שהיו צריכים להיות התיקון – הסוף של מעשהו) [אצל אשור, נכתבו האותיות 'אור', ואצל רומא זה 'רוא', כרמז שאצל חזקיהו היה אור, ואצל רומא נכשלו וכעין נעשה ההיפך מאור, שנכבה האור – בגזרות ומיתת ת"ח].