chiddush logo

והגית בו - פרשת שמיני

נכתב על ידי אורן מס, 13/4/2020

סוף מעשה במחשבה תחילה

הצהרה אישית על החזון והיעדים אשר מדריכים אותך בעולם התורה
"התורה שבכתב היא המחייבת את כל עם ישראל, דתי וחילוני."
אורן מס (‏יום שני ‏24 ‏אוגוסט ‏2015)

 והגית בו 

שמיני

י,ז: וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ, פֶּן-תָּמֻתוּ--כִּי-שֶׁמֶן מִשְׁחַת יְהוָה, עֲלֵיכֶם: כאשר אתה יודע תשובה לשאלה – ענה, כאשר אינך יודע – הַסְבֵּר מדוע אינך יודע. משה מסביר כאן לאהרן ולשני בניו אלעזר ואיתמר מדוע לא ייצאו מפתח אוהל מועד. כאשר אינו יודע הוא מסביר "כִּי-כֵן, צֻוֵּיתִי" (ח,לה; י,יג).


י,כ: וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה, וַיִּיטַב בְּעֵינָיו: בעת ויכוח, כאשר נוכחת בצדקת הצד השני - טוב להודות. משה טען כלפי שני בני אהרן, ואהרן העמידו על טעותו: וְאָכַלְתִּי חַטָּאת הַיּוֹם, הַיִּיטַב בְּעֵינֵי יְהוָה (יט). אין כאן שאלה אל משה, אלא קביעה מה הדבר הנכון והטוב בעיני ה'. המילה ' הַיִּיטַב' אינה מילת שאלה (כי אין בה חטף פתח בהא, וכן יש דגש ביוד, מה שלא יכול לבוא אחרי הא השאלה), אלא מובנה: זה הדבר הטוב והנכון, המיטב. משה הודה שטעה בקביעתו הנחרצת: 'וייטב בעיניו'.


יא,ד: אֶת-הַגָּמָל כִּי-מַעֲלֵה גֵרָה הוּא: דברים צריכים להיות ברורים ללא ספק. התורה מציינת כלל להתרת אכילת בהמה והוא שלושה תנאים: פרסה, שסיעת הפרסה והעלאת גרה. התורה מציינת שלוש חיות שאמנם מעלות גרה, אך אין להן פרסה: גמל, שפן, ארנבת. לכאורה הדבר מיותר, שהרי הכלל כבר נאמר, אם אין פרסה – אין התרת אכילה. אלא שבכל חיה כזאת יש תוספת של זמן: גמל: 'ופרסה איננו מפריס' (בהווה), שפן: 'ופרסה לא יפריס' (בעתיד), ארנבת: 'ופרסה לא הפריסה' (בעבר), ללמדנו שלא רק החיות שעכשיו אינן מפריסות – אסורות, אלא גם אם בעבר או בעתיד היה או יהיה זן מאותה חיה שכן הפריסה – החיה ההיא כעת אסורה. כך הדברים נעשים ברורים.


יא,מ: וְהָאֹכֵל, מִנִּבְלָתָהּ--יְכַבֵּס בְּגָדָיו, וְטָמֵא עַד—ָעָרֶב: אין איסור אכילה מחיה שמתה בלא שחיטה (נבלה), אלא חובת כיבוס הבגדים שלבש באותו יום, והיטמאות עד הערב בלבד, כדין כל נוגע בנבלה (אף בלא כיבוד הבגדים) (לט) או נושא אותה (מ).


יא,מו: זֹאת תּוֹרַת הַבְּהֵמָה, וְהָעוֹף, וְכֹל נֶפֶשׁ הַחַיָּה, הָרֹמֶשֶׂת בַּמָּיִם; וּלְכָל-נֶפֶשׁ, הַשֹּׁרֶצֶת עַל-הָאָרֶץ: הוראה נכונה מצריכה סיכום הדברים שנלמדו. כך התורה מסכמת גם בענייני הקרבנות: זֹאת הַתּוֹרָה, לָעֹלָה לַמִּנְחָה, וְלַחַטָּאת, וְלָאָשָׁם; וְלַמִּלּוּאִים--וּלְזֶבַח, הַשְּׁלָמִים (ז,לז).

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
lawguide
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע