"לכן אמר כה אמר אדנ'י ה' כי הרחקתים בגוים וכי הפיצותים בארצות ואהי להם למקדש מעט בארצות אשר באו שם" (יחזקאל יא,טז). '"ואהי להם למקדש מעט", אמר רבי יצחק: אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל' (מגילה כט,א). בפשטות בתי הכנסת ובתי המדרש הם כעין המקדש, בהיותם מקום קשר לאלוקים. כעין המובא מיד: 'ור"א אמר: זה בית רבינו שבבל', שמבית רב יוצאת ההלכה, כיצד להתנהג ע"פ רצון ה', ולכן זהו מקום חיבור לקב"ה. (אמנם אפשר שבא לומר שיש כמה סוגים של מעין מקדש מעט, ולכן מדגיש את בית רב, לומר שמעלתו גדולה יותר כמקדש מעט מאשר בית מדרש רגיל). אולם אולי אפשר שיש כאן דבר עמוק יותר, שאין זה רק דימוי, אלא כעין נמשך כח ממקום בית המקדש שבו עיקר מקום השכינה, לכל מקום בעולם שבו יש דימוי למקדש, שהוא מקדש מעט, שכעין מחובר למקדש הגדול. מעין בית רב ובית מדרש, שמבית רב יוצאת ההלכה, ובבית המדרש לומדים אותה, כך גם כעין נמשך ממקום המקדש לבית המדרש ובית הכנסת. אולי בזה מובן בעומק: 'תניא, ר"א הקפר אומר: עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בא"י, שנאמר (ירמיהו מו, יח) "כי כתבור בהרים וככרמל בים יבא". והלא דברים ק"ו, ומה תבור וכרמל שלא באו אלא לפי שעה ללמוד תורה, נקבעים בארץ ישראל. בתי כנסיות ובתי מדרשות, שקורין ומרביצין בהן תורה, עאכ"ו' (שם). שבפשטות לעתיד שכל בנ"י יהיו בארץ, ראוי שהם לא ישארו שוממים בחו”ל, ולכן הם יעלו לא"י כדי שלא יהיו שוממים. ועוד שיש מעלת השכינה בא"י, ולכן ראויים לעלותם לא"י לעתיד (כין שיש בהם חיבור לשכינה). אולם אולי יש בזה עומק, שכיון שבתי הכנסת ובתי המדרש היו בחיבור למקום המקדש שהוא פסגת א"י, ראוי לעתיד לבא לגלות את שורשם זה, וזה יהיה ע"י שיעלו ויקבעו בא"י. לכן מודגש הקשר של תורה וא"י (שכעין בזכות זה זכו ההרים להיות בא"י, וכן לעתיד כך יהיה לביה”כ ולביהמ”ד), שהתורה שלמותה ומעלתה זה דווקא בא"י ('כיון שגלו ישראל ממקומן, אין לך ביטול תורה גדול מזה' [חגיגה ה,ב]. '"וזהב הארץ ההיא טוב", מלמד שאין תורה כתורת א"י, ולא חכמה כחכמת א"י' [ב"ר טז,ד] ועוד.) ומקום הסנהדרין שהם מעבירי המסורת ופוסקים להלכה, זה ליד המזבח, במקדש, כעין שמשם יוצאת תורה לעולם, שזהו "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם" (ישעיהו ב,ג), שמשם יוצאת התורה. לכן מי שמבטא קשר לתורה ראוי שיתגלה בו קשר לא"י, שממנה כעין יוצאת התורה לעולם. כך נראה שגם 'מקדש מעט' נקרא כך כיון שהוא קשור למקדש, כעין יונק כח ממקום המקדש. לכן בכל מקום בעולם מכוונים למקום אחד (בחו"ל לא"י, בא"י לירושלים.. עד בית הכפרות), עד ש-'... נמצאו כל ישראל מכוונין את לבם למקום אחד, א"ר אבין ואיתימא ר' אבינא: מאי קראה? (שיר השירים ד, ד) "כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות" תל שכל פיות פונים בו' (ברכות ל,א). כולם מתאחדים למקום אחד במקדש, כיון ששם שער השמים ("אין זה כי אם בית אלקים וזה שער השמים". בראשית כח,יז). ממילא לכן נראה שיש אחדות לקשר לקדושה בכל מקום בעולם דרך מקום המקדש. לכן מה שנקרא מקדש מעט אינו רק שהוא כעין דוגמה למקדש, אלא הוא כעין סניף של חיבור למקדש, ולכן הוא מקדש מעט. לכן למדו לעניין החורבן מהמקדש לבתי כנסת ובתי מדרש: '"והשימותי את מקדשיכם" – 'מקדש' 'מקדשי' 'מקדשיכם' – לרבות בתי כנסיות ובתי מדרשות' (ספרא, ויקרא כו,לא), שבמה שנאמר "מקדשיכם" שבפשט הכוונה למקדש (האחד), נרמז במילה כעין על כמה מקדשות, כיון שזהו כעין סניפים של המקדש, ולכן אחד שהוא כמה. (אמנם בפשטות אפשר שמרבה את הדומה לו, ולאו דווקא שקשורים יחד). אולי לכן תרגם יונתן בן עויזאל את הפס' ביחזקאל: 'בְּכֵין אֲמַר כִּדנָן אֲמַר ה' אֱלֹקים אֲרֵי אַרחֵיקתִּנוּן לְבֵינֵי עַמְמַיָא וַאֲרֵי בַדַּרתִּינוּן בִּמדִינָתָא וִיהַבִית לְהוֹן בָּתֵּי כְנֵישָׁתָא תִּניָן לְבֵית מַקדְּשִׁי וְאִנוּן כִּזעֵיר בִּמדִינָתָא דְּאִתַּגלִיאוּ לְתַמָן'. הרי שתרגם שבתי כנסת הם 'שניים לבית מקדשי והם כקטן..'. הרי שתרגם שהוא כשני למקדש. מדוע לא אמר רק שהם כמקדש קטן? לכן משמע שבא לומר שהוא כהמשך מהמקדש, לכן הוא השני למקדש, שמהמקדש יוצא כח של שכינה לכל בתי הכנסת בעולם, שמתחברים דרכו לשכינה, וה' שוכן דרך זה אף בהם.