chiddush logo

פורים רמז לגאולה

נכתב על ידי יניב, 8/3/2020

 פורים מובא בחז"ל כדוגמה לגאולה, כמו שמובא ביר' (ברכות א,א): 'דלמא: רבי חייא רבא ורבי שמעון בן חלפתא הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה, וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר רבי חייא רבה לר' שמעון בן חלפתא: בי רבי, כך היא גאולתן של ישראל, בתחילה קימאה קימאה, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת. מאי טעמא? (מיכה ז) "כי אשב בחושך ה' אור לי”. כך בתחילה (אסתר ב) "ומרדכי יושב בשער המלך", ואחר כך (אסתר ו) "ויקח המן את הלבוש ואת הסוס", ואחר כך (שם) "וישב מרדכי אל שער המלך", ואחר כך (אסתר ח) "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות", ואח"כ (שם) "ליהודים היתה אורה ושמחה”'. בפשטות מה שהביא ראיה מהמגילה, זה משום שהיא דוגמה לגאולה, שנגאלו מצרתו של המן, ולכן זהו דוגמה לכלל שנתן על דרכי הגאולה (שזהו כפס' ממיכה שמדבר על שיגאלו מבבל). אולם נראה שזה לא רק שסיפור פורים הוא דוגמה לגאולה מצרה רגילה (ומזה למד לגאולה שלעתיד, שגם היא סוג של גאולה), אלא בפורים יש רמז לגאולה העתידית, לכן הביא דווקא מהמגילה כרמז לגאולה השלמה שלעתיד. (ואף מה שהביא ממיכה, פרושו: '"אל תשמחי אויבתי" – בבל ועיר החייבת [ס"א בבל ופרס החייבת]' [רש"י מיכה ז,ח], שיש רמז גם לפרס [היא ה'עיר החייבת'], שזהו רמז לסיפור המגילה שהיה בפרס ומדי, כדי לרמז שיש בזה רמז גם לגאולה העתידה כמו שיש רמז לגאולה בסיפור המגילה [ואף בבל קיבלה את מכתה, בסיפור המגילה – הריגת ושתי הצאצא האחרון של נבוכדנצר מלך בבל]). נראה שיש כמה רמזים על כך שסיפור פורים מרמז על הגאולה העתידה. סיפור המגילה היה בזמן התחלת החזרה לא"י בזמן הבית השני, כך שזמנו קשור לזמן הגאולה, שהרי לו היו זוכים היתה הגאולה מבבל נעשית לגאולה העתידה, ממילא זה עצמו במהותו קשור לזמן הגאולה. (בעקבות סיפור פורים, שאסתר היתה עם אחשורוש, נולד להם בן שהוא (כשמלך) נתן לחזור ולהקים את המקדש (אסתר רבה א,א. ויק"ר יג. רש"י עזרא א,א), שזה רמז לקשר לגאולה, שהרי המקדש הוא אחד מתפקידיו של המשיח, ולכן כעין יש בפורים יסוד הקשור בהמשכו לגילוי גאולה). בפורים נעשתה מלחמה בעמלק, בהריגת המן וזרעו (ולפי התרגום לאסתר, אף כל ההרוגים היו עמלקים [ראה באריכות ב'מועדי ישראל' למרן שר התורה הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א]), דבר זה קשור לזמן הגאולה שלעתיד, שבה יש עניין של מחיית עמלק מהעולם, שיתקיים בשלמות לעתיד לבא (ראה רש”י שמות יז,טז). לכן גאולה מצרה שקשורה עם מחיית עמלק, יש בזה משום גילוי של הגאולה שלעתיד. פורים הוא המשך גילוי כח מתן תורה, שהוא משלים את מתן תורה ('"ויתיצבו בתחתית ההר", א"ר אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה מוטב, ואם לאו, שם תהא קבורתכם. א"ר אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא. אמר רבא: אעפ"כ הדור קבלוה בימי אחשורוש, דכתיב (אסתר ט, כז) "קימו וקבלו היהודים" קיימו מה שקיבלו כבר'. שבת פח,א) ומתן תורה קשור לגאולה, שבעקבותיו (אלמלי חטאו בעגל) לא היה שולט מלאך המוות בנו או לא היו הגוים שולטים בנו (ע"ז ה,א) שאלו דברים שיהיו בגאולה. לכן מעשה פורים קשור בעומקו לכח הגאולה, ולכן יש בו גילוי של הגאולה שלעתיד. בגמ' מופיע רמזים לדמויות המגילה בתורה: 'המן מן התורה מנין? (בראשית ג, יא) "המן העץ". אסתר מן התורה מנין? (דברים לא, יח) "ואנכי הסתר אסתיר". מרדכי מן התורה מנין? דכתיב (שמות ל, כג) "מר דרור" ומתרגמינן מירא דכיא' (חולין קלט,ב). העולם שלנו מקולקל בחטא בעקבות חטא עץ הדעת, והמן מרומז בעץ הדעת, כך שכעין רמז שבהשמדתו יש קשר לתיקון העולם (שזהו רמז לעתיד, שאז יהיה התיקון העולם בשלמות). אסתר מרומזת בפס' שה' מסתיר פניו מאתנו בשל חטאנו, ושלכן שתהיה בנו שירת האזינו כדי שה' ירחם עלינו. כך שגם בזה כעין רמז לגלות שלנו בעקבות חטאינו, עד שה' יגאלנו לעתיד לבא, כך שמרמז על הגאולה. מרדכי נרמז בשמן השמחה, שבו מקדשים את המשכן, שהוא מביא שכינה לעולם, ולכן הוא כעין רמז לעתיד לבא שהשכינה תהיה בשלמות בארץ, שהעולם כולו יהיו מקודש לשכינת ה' בו. על השם של אסתר מובא בגמ': 'ר' נחמיה אומר: הדסה שמה, ולמה נקראת אסתר? שהיו אומות העולם קורין אותה על שום אסתהר' (מגילה יג,א), 'אסתהר – ירח יפה כלבנה' (רש"י). אסתר נקראה ע"ש הירח, וממילא כשעלתה לגדולה, ויחד עם זה נעשתה גאולה לישראל, זה מזכיר את הגאולה שלעתיד, שתהא בה גאולה לישראל, ויחד עם זה נעשה גדולה לירח, שיחזור לגדולתו ("והיה אור הלבנה כאור החמה". ישעיהו ל,כו). הנקודה המרכזית של נס ההצלה בסיפור פורים – הגעת אסתר למלך, היה בניסן (אסת"ר ח,ז. פרקי דר"א נ'), כך שקשור לגאולה, ש'בניסן נגאלו, בניסן עתידין ליגאל' (ר"ה יא,א). [אולי בזה אפשר להבין למה דחתה את בקשתה מאחשורוש עד המשתה של היום הנוסף (ולא בקשה במשתה הראשון). שבפשטות זה כדי שאחשורוש יתחיל לחשוד בה ובהמן, ולכן יקנא ויכעס, וכך ישמע לה בסוף להורגו ולבטל את כל מעשיו וזכרו, שבלי זה כיון שהמן היה כ"ך קרוב אליו הוא לא היה מסכים לפגוע בו ובמעשיו (ויש עוד אפשרות להסברים ע"פ הטעמים שנתנו בגמ' למשתה [מגילה טו,ב], שמזה אפשר להבין למה עשתה עוד משתה). אולם אולי אפשר שבאה לומר לשמים שהם ראוים ליגאל כמו בניסן שנעשתה הגאולה ממצרים. לכן עשתה עוד יום של משתה ולא פחדה שילשינו עליה שהיא יהודיה (שיאמרו שהיא שותפה להם שלכן חוגגת איתם, ולכן יתנקמו בה ויספרו שהיא יהודיה), להדגיש שאין בהם לשוה"ר, כנגד דברי משה בגלות מצרים: '"וַיֹּאמַר אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר", רבי יהודה בר רבי שלום בשם רבי חנינא הגדול, ורבותינו בשם רבי אלכסנדרי אמרו: היה משה מהרהר בלבו ואומר: מה חטאו ישראל שנשתעבדו מכל האומות? כיון ששמע דבריו, אמר: לשון הרע יש ביניהן, היאך יהיו ראוין לגאולה? לכך אמר "אכן נודע הדבר”, עתה ידעתי באיזה דבר הם משתעבדים' (שמו"ר א,ל). ממילא עכשיו באה אסתר ואומרת לשמים, שמוכח שהם אינם בעלי לשוה"ר, ולכן הם ראוים ליגאל כמו שבנ"י נגאלו בסוף ממצרים]. בחז"ל ישנם דעות שמגילת אסתר נתנה בסיני (ראה ב'מועדי ישראל' למרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א), שמדוע זה מסיני? אלא שיש בה משום שורש הגאולה שניתן במעמד סיני, ולכן היא קשורה לגאולה. לכן גם מובן מדוע מגילת אסתר שונה משאר הנ"ך, שלא תתבטל לעתיד (יר' מגילה א,ה), כיון שהיא קשורה עם הגאולה שלעתיד (לכן מובן שביר' הובאו שני העניינים האלו אחד אחרי השני, לרמז על קשר ביניהם). בנ"י חזרו בתשובה בפורים (שצמו כחזרה בתשובה לה') שזה קשור לגאולתם, כך גם לעתיד בנ"י יחזרו בתשובה בזמן הגאולה (אמנם לא מיד בהתחלה, אבל בסופו של דבר הגאולה קשורה עם תשובה [ראה ב'קמעא קמעא' למרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א]). הגאולה בפורים באה יחד עם מלחמה באויבי ישראל, כך גם לעתיד לבא: 'בשביעית מלחמות, במוצאי שביעית בן דוד בא' (סנהדרין צז,א). בגמ' מובא הסבר לשיטה שפורים בשנה מעוברת הוא באדר ב': ' … ורשב"ג סבר: "בכל שנה ושנה" מה כל שנה ושנה אדר הסמוך לניסן, אף כאן אדר הסמוך לניסן … מסמך גאולה לגאולה עדיף' (מגילה ו,ב). רשב"ג למד שכיון שפורים ופסח הם גאולות, לכן יש לסמוך ביניהם. ממילא יוצא שכעין ברור לפס' שיש כאן עניין גאולה, ולכן לא פרט שזה בשני, כיון שהיה ברור שכך צריך להבין. אם היה מדובר בסתם גאולה מצרה, לא נראה שזה היה כ"ך ברור שקשורים עד כדי כך (שלכן אף יותר חזק ממצוה הבאה לידך אל תחמיצנה), אלא נראה שכיון שבפורים יש יסוד של גילוי הגאולה שלעתיד, לכן זהו כיציאת מצרים שהיתה גאולה במעלה גדולה ביותר (שאף יכלו ליגאל לגמרי אלמלי חטאו) שהיא היסוד לגאולה העתידה, שבזה זה כ"ך ברור שיש קשר בגאולתם. לכן נראה שבזה רמז שבפורים יש קשר לגאולה העתידית, ולכן למדו מכאן חז"ל שבפורים מתגלה תהליך הגאולה שלעתיד שהוא קמעא קמעא, כדברי היר'.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
lawguide
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע