chiddush logo

עיונים לשוניים - פרשת יתרו: לא תענה ברעך עד שקר (1 תגובות לחידוש זה)

נכתב על ידי איתיאל, 12/2/2020

 "לא תענה ברעך עד שקר".


המילים "עד שקר" אמורים להיות לכאורה מושא של "תענה".

אם כן קשה, שהיה צריך להיות כתוב "עדות שקר"!

אמנם אונקלוס תרגם בפשטות "סהדותא דשקרא" = עדות שקר.

הראב"ע כותב שהתקשה בכך במשך שנים.

לבסוף הוא מציע שהמילים "עד שקר" אינן מושא המשפט, אלא פנייה. כלומר: "עד שקר, אל תענה ברעך" = אם אתה עד שקר, היזהר לסתום את פיך ולא לענות מאומה ברעך.

שד"ל דחה פירוש זה, כלשונו: "וזה הבל, שאם לא יעיד איך יהיה עד שקר". כלומר: התואר "עד שקר" שייך רק אחרי שחטא, ולא בכוונתו בלבד.

אולי הראב"ע יתרץ שהכוונה לאדם שנשכר לטובת עדות שקר וקיבל על כך מקדמה. לפיכך הוא כבר שייך בתואר "עד שקר", אך התורה מזהירה אותו לבל יבצע זאת.

שד"ל מביא פירוש נוסף קרוב, לפיו המילים "עד שקר" הינן התוצאה: לא תענה ברעך כשאתה עד שקר.

שד"ל עצמו מציע פירוש נוסף, ובעיני פלא הוא שהראב"ע לא תירץ כך בעצמו. פירוש זה מתבסס על שיטה אותה המציא ראב"ע עצמו והוא מרבה להשתמש בה. לפי שיטה זו פעמים רבות מתייחס הפסוק לשם עצם שאינו מוזכר בפסוק, כיוון שהוא נכלל בפועל המוזכר שם. כל פועל בעצם מורכב משם עצם בתוספת זמן וגוף. כשאני אומר "אכל" או "ראה" פירושו הוא "אכל אוכל" ו"ראה מראה", גם אם שם העצם אינו מוזכר בפירוש. לכן הפסוק יכול לומר לדוגמה: "והאר עיני פן אישן (שנת) המוות".

כאן מציע שד"ל לפרש: לא תענה ברעך (עניית) עד שקר" = אל תעיד עדות של עדי שקר, אלא עדות המתאימה לעד אמת.

נראה מתרגום יונתן לפרש פירוש אחר נוסף:
הפסוק מזהיר לא רק מכך שאדם יעיד אמת, אלא אפילו מעדות אמת בה אדם מצטרף לעד שקר. מכיוון ש"על פי שניים עדים יקום דבר" - אין משמעות לעדות של אחד. אך אם הוא יצטרף עם עד שקר המאמת את דבריו אף שהוא כלל לא ראה את הדבר, נמצא שהוא יוצר דין שקר. לפי זה נפרש "לא תענה ברעך עד שקר", שהאות ב' משמעותה: בתוך, כלומר: יחד עם. לא תענה יחד עם רעך שהוא עד שקר.

חז"ל (מכות ד:) דרשו שהפסוק מדבר על עדים זוממין. ההבדל העיקרי בין עד כחש לעד זומם היא מהות השקר. עד מוכחש מעיד על אירוע שלא קרה מעולם, שבדה מליבו. לעומתו, בעד זומם אין לנו הוכחה לאימות או שלילת הסיפור, אך יש לנו ראייה שהעד לא היה בזירה המדוברת באותה עת.

ניתן לפרש שחז"ל דרשו כך מדיוק לשון הפסוק שעמדנו עליו לעיל. בעד כחש היה צריך לומר "עדות שקר" - העדות עצמה היא שקר, להד"מ. לעומת זאת בעד זומם העדות עצמה אינה בהכרח שקר, אך קישור העד לסיפור הוא שקר, ולכן מתאים להיקרא "עד שקר" דווקא.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
lawguide
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (1)
איתיאל (13/2/2020)
קיבלתי הערה מחבר:

האמת שהמילה עד עשויה לשמש במשמעות עדות. אנחנו רואים זאת גם בברית יעקב ולבן - יעקב קרא למקום גל עד מהו גל עד? גל של עדות.
רואים זאת יפה בשם הארמי שהעניק למקום לבן: יגר שהדותא כלומר גל עדות (ולא יגר סהיד).

... מילא אני לא שמתי לב לראייה היפה הזאת, אך פלא על שד"ל ועל הראב"ע שתמה שנים רבות ולא ראה ראייה יפה זאת המפורשת בספר בראשית.
ציורים לפרשת שבוע