עיונים לשוניים - פרשת מקץ: נחנו

נכתב על ידי איתיאל, 26/12/2019

 


ספר בראשית  -  פרק מ״ב  -  פסוק י״א:
{יא} כֻּלָּ֕נוּ בְּנֵ֥י אִישׁ־אֶחָ֖ד נָ֑חְנוּ כֵּנִ֣ים אֲנַ֔חְנוּ לֹא־הָי֥וּ עֲבָדֶ֖יךָ מְרַגְּלִֽים׃

בד"כ מופיע "אנחנו" (כפי שמופיע כאן בהמשך הפסוק), וכאן הא' נשמטה.

בעל הטורים מביא שרמזו בכך שאחד מהם חסר.

הראב"ע כותב שהאמת היא להיפך. המילה המקורית היא "נחנו", והא' נוספה להקל על המבטא.
תופעה זו נקראת א' פרוסטטית, והיא נפוצה במילים רבות:

גודל - אגודל.
תמול - אתמול.
זרוע - אזרוע (עיין ירמיה ל"ב, כ"א).

בשאילת מילים מלעז הפותחות בעיצור שוואי, נוצרת בעיה לפי כללי ההיגוי העבריים, השוללים שווא נח בראש מילה. לפיכך נוספת א' פרוסטטית:
הפילוסוף אפלטון נקרא במקור "פלאטו". המילה "איסטרטיא" בחז"ל היא רחוב - street. אצטדיון הוא סטדיום.
אחשוורוש הפרסי מזוהה ע"י המחקר ההיסטורי כ"חְשְׁרַשׁ". כאן יש בעיה כפולה בעברית. גם מילה הפותחת בשני שוואים נחים, וגם ח' גרונית בשווא (אכן פרסית שפה קשה!). כך במגילה הוא נהיה "אחשוורוש". כך כל תחילת "חְשְׁ" פרסי - אחשתרנים, אחשדרפנים.

*

בהקשר המילה "נחנו" נביא מעשה מעניין:
קנאי אחד בא לפני הרב קוק וקבל נגדו על שהוא מקרב את החלוצים החילונים.

וכך אמר:
יש לנו "גזירה שווה" שהחלוצים הם פושעים, שהרי נאמר "נחנו נעבור חלוצים" וגם "נחנו פשענו ומרינו".

השיב הרב קוק בנועם: אף על פי כן, יש לנו פסוק נוסף עם המילה "נחנו": "כולנו בני איש אחד נחנו".

(עיין בעל הטורים שעומד גם הוא על שלושת ההופעות של "נחנו" ודורשם).

*

בדברי חז"ל הח' הגרונית נשלה, ונוצרה צורת "אנו", שאינה מופיעה במקרא.

ומעתה נשאלת השאלה כיצד לגרוס: "הנרות הללו אנו מדליקין" או "אנחנו מדליקין"?

הלשון המקורית היא כנראה "אנו", כלשון חז"ל. אלא שיש שאמרו שבלשון זה משמע גם אבלות, "אנו" - מלשון אנינות ("וְאָנוּ וְאָבְלוּ - ישעיהו ג', כ"ו). 
אמנם "אנו" פועל - במלרע, בעוד "אנו" כינוי גוף - במלעיל.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע