נרות החנוכה (וזמן חנוכה)

נכתב על ידי יניב, 8/12/2019

 

'ת"ר: מצות חנוכה: נר איש וביתו. והמהדרין: נר לכל אחד ואחד. והמהדרין מן המהדרין: ב"ש אומרים: יום ראשון מדליק שמנה, מכאן ואילך פוחת והולך. וב"ה אומרים: יום ראשון מדליק אחת, מכאן ואילך מוסיף והולך' (שבת כא,ב). בחנוכה יש מצוות הדלקת נרות חנוכה, שיש בה כמה אפשרויות. בפשטות יש כמה אפשרויות כדי לאפשר הגדלת כמות הנרות ובכך את פרסום הנס. אפשר שנר איש וביתו, כעין שנס חנוכה היה כאשר 'וכשגברה מלכות בית חשמונאי' וכו' (שם), כך נר כנגד הבית (כבית חשמונאי). ויש מהדרין שזהו לכל אחד בבית, שבמשפחת חשמונאי כל האחים היו שותפים במלחמה, ולכן יש ביטוי לכל אחד מבני הבית (שהנס במנורה קשור גם למלחמות, שזהו היסוד לחנוכה, שעל גבי זה עשו ביטוי לנס שהיה במנורה). ויש מהדרין מן המהדרין, שבו יש ביטוי לכל יום ויום, שהיה בו נס נוסף. כשמדליקים כמצוה היסודית יוצא שמדליקים חצי שעה בכל יום (שמצות הההדלקה היא שתהא דולקת חצי שעה), כפול שמונה ימים, יוצא סה"כ 4 שעות, כעין רמז לגילוי שם הויה, שהוא שם של מעל הטבע (ראה 'תורת המקרא' “וארא" למרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א), שכאן בא לידי גילוי שהשמן דלק מעל הטבע (וזה בחצאים, כנגד שכיום שם הויה כעין אינו שלם עד לעתיד לבא שימחה עמלק (שמות יז,טז. רש”י), וכן אינו מתגלה בשלמות גילויו, אלא רק בכינויו [בלשון אדנות (כעין מפוצל לשנים – נכתב ונקרא אחרת)] עד לעתיד לבא, שיהיה אחד [פסחים נ,א]). ובמהדרין מחברים זאת לכל אחד ואחד מבני הבית, שלכל אחד מבנ"י יש עניין של גילוי שם ה' בעולם. במהדרין מן המהדרין יוצא סה"כ ל"ו נרות, כנגד הצדיקים רואי פני שכינה: 'אמר אביי: לא פחות עלמא מתלתין ושיתא צדיקי דמקבלי אפי שכינה בכל דרא, שנאמר "אשרי כל חוכי לו" לו בגימטריא תלתין ושיתא הוו' (סנהדרין צז,ב). שזה כנגד משפ' מתתיהו, שהוא היה כהן גדול, שנכנס לקה"ק ביוה"כ, ולכן הוא נחשב כעין רואי פני שכינה, שנכנס למקום השכינה בקה"ק (וכן אם יצא בחיים סימן שהוא צדיק גדול, ולכן מאותם ל”ו צדיקים). גם תפקיד הצדיקים בעולם הוא לחבר את העולם לשכינה, ולכן בהם יש כעין גילוי של שם הויה שיהיה בשלמות לעתיד לבא, שכעין ניצוץ מזה חל על ידם כיום (ולכן המהדרין מן המהדרין הוא כתוספת לעיקר של נר בכל יום) [אולי לכן ל”ו שזה תשע פעמים ארבע, כרמז כעין הולדת (9 חודשי היריון) קדושה לעולם מתוקן ששם הויה (4) יתגלה בו]. המנורה מאירה ומוכיחה על השכינה בעולם ('… עדות הוא לכל באי עולם שהשכינה שורה בישראל' וכו' [מנחות פו,ב]). כך הל"ו צדיקים כעין קשורים למנורה שמאירה בעולם, שלכן הם 'דמסתכלי באיספקלריא המאירה' (סנהדרין שם). לכן בחנוכה שיש גילוי של צדיקים ומנורה, זה בא לידי ביטוי באור (נרות) וב-ל"ו (נרות\צדיקים). לכן ב"ש רמזו בנרות החנוכה כעין סוכות ('וחד אמר: טעמא דב"ש: כנגד פרי החג, וטעמא דבית הלל: דמעלין בקדש ואין מורידין'. שבת שם) ששם היה גילוי שכינה ברבים – נבואה, בשמחת בית השואבה: 'א"ר יהושע בן לוי: למה נקרא שמה בית שואבה? שמשם שואבים רוח הקודש, על שם (ישעיהו, יב) "ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה"' (יר' סוכה ה,א). לכן ראו בזה ב"ש כשורש של חנוכה מהתורה ולכן דימו לה, ונראה שאף ב"ה מודים בזה, אלא שסוברים שאמנם השורש הוא סוכות, אבל הגילוי לא חייב להיות שווה, ולכן בגילוי בחנוכה זה בא לידי ביטוי בצורה הרגילה של החגים והקדושה (שרק סוכות הוא החריג שיורד). [נראה שלכן חנוכה הוא שמונה ימים כעין סוכות שיש בו מעט קשר גם לשמונה (שמ”ע), ועיקר סוכות הוא שבוע, ששבע הוא כעין נרות המנורה במקדש שמאיר קדושה ושכינה בעולם, כמו סוכות שחיים בסוכה תחת כנפי השכינה. וזה קשור לתורה שמגלה חיבור לה', ולכן גם בתורה יש גילוי של שבע ('דא"ר שמואל בר נחמן א"ר יונתן: (משלי ט, א) "חצבה עמודיה שבעה" אלו שבעה ספרי תורה'. שבת קטז,א) ונרות המנורה מכוונות לנר המערבי שמכוון לקה"ק ששם התורה והשכינה (מגילה כא,ב). וכך מעלים את העולם כעין קשר לשמונה שמעל הטבע הגשמי, וכך בא לידי גילוי בשמונת ימי החנוכה]. לכן הנס נעשה ב'פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול' (שבת כא,ב) שיש קשר לכה"ג וקשרו לשכינה, שכך מתקשר למנורה והשכינה (כמתתיהו, וכ-ל"ו צדיקים) ומעל הטבע. התאריך שזה התגלה הוא בכ"ה כסלו, ש'כסלו' רומז ל'כס-לו', שבאים להקים כביכול כסא לה' בעולם, ע"י קשר לשכינה, שנעשה במיוחד ע"י ל"ו הצדיקים, שמכינים לו (לה') כסא. שיא הפגיעה בשכינה בעולם באה לידי ביטוי בעמלק, שנאמר "כי יד על כס י'ה" (שמות יז,טז) שה' נשבע שהכסא ושמו לא יהיו שלמים בעולם עד שימחה עמלק (רש"י), ובמיוחד הפגיעה החמורה של עמלק זהו בירושלים שהיא כסא ה' שלכן ה' בעצמו ימחם בעקבות כך (תנחומא "כי תשא" סימן יא). לכן כיבוש וטהרת המקדש (שזה ההיפך ממעשה עמלק) בא לידי ביטוי בכסלו, כרומז על ה"כס" שבאים להחזיר "לו" לה', שיהיה שלם, ע"י כיבוש וטהרה ע"י צדיקיו בעולם. ואולי אילו היו נותנים למלכות בית דוד לשלוט, אולי היתה מגיעה הגאולה (שכשהקימו את הבית השני חשבו שאולי הוא הבית האחרון), כזמן תיקון פגם עמלק. בשם "י'ה" שמופיע בפס' חסר את האותיות "ו'ה” לשם הויה, ו-ל"ו פחות 11 (גימטריה של "ו'ה") יוצא כ"ה, שזהו התאריך של טהרת המקדש של החשמונאים והדלקת המנורה בנס (וגם נרמז על כח ל"ו הצדיקים שקשורים לגילוי שכינה, שהקשר לגילוי שכינה – הנבואה ע”י הנביאים מתגלה ב”כה אמר ה'” ['"זה הדבר" – מגיד שכשם שנתנבא משה ב"כה אמר" – כך נתנבא נביאים ב"כה אמר”, ומוסיף עליהם "זה הדבר”'. ספרי במדבר ל,ב]). ו-15 (שזהו גימטריה של 'י'ה') ועוד כ"א, שזהו הגימטריה של האותיות המרכיבות את שם הויה (י'ה'ו' = כא), יוצא ל"ו (כעין להשלים את "כס" ה' להיות כסא שלם 'לו' [לה'] בגילוי שלם באותיותיו). ומספר האותיות שיש ב'כסלו' – ארבעה, כנגד שם הויה שכעין התגלה מעט בחודש זה. אולי כסלו בגימטריה 116, רומז לשנים של גלות מצרים, ממות לוי עד יציאת מצרים (ילקו"ש רמז קסב), שלא השתעבדו עד מות לוי, ומי שגאלם הם משה ואהרן משבט לוי. כך שחודש זה מרמז על זמן גלות וביטולה ע"י כח שבט לוי.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע