עיונים לשוניים - פרשת ויצא: "והיה ה' לי לאלקים", תפקידי האות ו'

נכתב על ידי איתיאל, 2/12/2019

 

תפקידי האות ו"ו רבים מאוד. בקונקורדנציית אבן שושן הוא מונה למעלה מעשרה תפקידים שונים, ועוד נאריך בכך בע"ה בפרשה הבאה.

 

בפרשתנו נעמוד על ו"ו מבלבלת, שניתן להציע לה שני פירושים שונים, שישנו את משמעות המשפט.

 

השימוש העיקרי של ו' הוא לחיבור בין משפטים או רכיבים במשפטים במשמעות של הוספה (כמו המילית "גם"). שימוש זה מכונה אצל מדקדקי ימי הביניים "עיטוף".

לצידה עוד משמעויות רבות כמו ברירה (במקום המילית או), ויתור (במקום המילה למרות), השוואה (במקום המילה ואילו) ולעניינו חשובה משמעות התנאי (אז).

 

"וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר: אִם יִהְיֶה אֱ-לֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי וְהָיָה ה' לִי לֵא-לֹהִים וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱ-לֹהִים וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ".

 

ברור שיש כאן נדר הערוך כהסכם בעל שני חלקים: בקשתו של יעקב לקבל מה', וכנגדה מתנתו של יעקב.

 

החלק המסופק הוא המילים "והיה ה' לי לאלוקים".

האם זו ו' החיבור, ומדובר בחלק מהתנאי לקבל מה'? או שזו ו' התנאי, ומדובר בהתחייבות של יעקב?

 

מפרשים רבים מתקשים לפרש שמדובר בהתחייבות של יעקב, כפי שביטא זאת רבי יצחק אברבנאל:

 

"איך נעשה יעקב בנדר הזה עובד על מנת לקבל פרס באמרו "אם יהיה אלוקים עמדי ושמרני... ונתן לי" כך וכך – אז יהיה לי לאלוקים, מכלל שאם לא יעשה לו כל זה, לא יהיה לו לאלוקים, ולא יעבדהו? ולא עשה אברהם זקנו כן, אבל נתנסה כמה פעמים, ועמד בהם!".

 

על כן פירשו כמה וכמה מפרשים שמדובר בחלק מהבקשה מאת ה', והיא שה' ישגיח עליו באופן מיוחד. הפירוש מתבסס בעיקר על ההבנה ש"ה'" - הכוונה לשמו הפרטי, ו"אלוקים" הוא שם המורה על מידת הדין, ועל השגחה בעולם.

 

רש"י פירש הכוונה שיחול שם ה' עליו מתחילה ועד סוף, שלא ימצא פסול בזרעו.

 

רס"ג ורשב"ם פירשו שהכוונה שה' ישגיח וישמור עליו.

 

החזקוני פירש שה' יעשה דין במתנכלים לו.

 

במדרש רבה הובא: ר' אבהו אמר: "אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה" – מלשון הרע … "ונתן לי לחם לאכול" – מגילוי עריות … "ושבתי בשלום אל בית אבי" – משפיכות דמים, "והיה ה' לאלהים" – מעבודה זרה". כלומר: לפי המדרש חלק זה הוא מבקשתו של יעקב, ועניינו שה' יסייעו להחזיק באמונה ולא להתבלבל מדעותיהם של עובדי עבודה זרה בחרן, ביניהם ישהה בשנים הקרובות.

 

ה"אור החיים" הקדוש פירש בהכוונה שה' ייחד את שמו על יעקב, כפי שייחד על אבותיו. הדגש הוא על המילה "לי" - בייחוד עלי. הוא מוכיח פירושו בכך שאכן כאשר נאמר "וירא לו א-ל: אלקי ישראל" (בייחוד שמו עליו), מיד הלך יעקב לבית אל וקיים את נדרו.

 

המלבי"ם פירש שהכוונה: אם אשאר עדיין באמונה (שזה תלוי ביעקב עצמו, שהרי "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים") - אקיים את הבטחתי בעבודת ה' במקום זה.

 

לעומתם פירשו אחרים שחלק זה הוא מהבטחת יעקב, ואין הכוונה על עצם האמונה שה' הוא האלוקים, שזה דבר שיעקב מעולם לא השאיר כתנאי.

 

הרד"ק פירש שיעקב הבטיח: שיהיה מתבודד לעבודת האלקים ולא יתעסק עוד בעסקי העולם כל ימיו.

 

הכלי יקר פירש שהכוונה שיעקב הבטיח שיעבוד את ה' גם באהבה ולא רק מיראה. "והיה ה' (מידת האהבה) לי לאלקים (מידת היראה)".

 

הנצי"ב מוולוז'ין (העמק דבר) פירש שיעקב הבטיח שגם בישיבתו בארץ בשלווה יהיה לו ה' לאלוקים - הוא יבטח בה' בכל כוחו. בהיותו בבית לבן, ללא נחלה ורכוש ותלוי בחסדי אחרים - וודאי שיבטח בה'. החידוש וההבטחה היא שגם כשישב בנחלתו בשלום ימשיך את בטחונו הגמור. סיים הנצי"ב במילים: "אע"ג שעיקרו תלוי ברצון עצמו - מכל מקום נדרש לזה סייעתא דשמיא".

 

הרמב"ן התבסס על שיטתו הכללית, לפיה עבודת ה' העיקרית מקומה בארץ ישראל, ואילו בחו"ל קיום המצוות הוא רק בגדר "הציבי לך ציונים", וכדברי חז"ל: "כל הדר בחו"ל דומה כמי שאין לו אלו-ה". הוא מפרש כאן שהכוונה: אם תשמור עלי בחו"ל ותעזרני לחזור בשלום לארץ, אוכל לעבוד אותך ישירות, מה שאין כן בחו"ל שם אין עבודת ישירה לה'.

שיטה זו של הרמב"ן ממשיכה בהסבר קורות יעקב. לפי הרמב"ן יעקב נשא שתי אחיות (רחל ולאה) בחוצה לארץ, אך בארץ היה הדבר אסור, ולכן נפטרה רחל בכניסתם לארץ.

יש לציין שלפי הרמב"ן אין כאן צד שני של התנאי (אז), אלא תוצאה (ולכן). המילים "והיה ה' לי לאלקים" נמצאות בצד הראשון של הנדר ולא בצד השני. כלומר: "אם יהיה אלקים עמדי ושמרני בדרך הזה... ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש ושבתי בשלום אל ביתי אבי (לכן) והיה ה' לי לאלוקים, (אז) והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלקים וכל אשר תיתן לי עשר אעשרנו לך.

 

פירש דומה לפירוש הרמב"ן בצורה קצת שונה, הוא של רבי יעקב בעל הטורים (בפירושו הארוך על דרך הפשט, להבדיל מפירושו הקצר על דרך הרמז המודפס ברוב החומשים). לפי פירושו: הולכי דרכים פטורים מכמה וכמה מצוות, מחמת טירדתם וסכנת הדרך. לפיכך אמר יעקב "ושבתי בשלום אל בית אבי והיה ה' לי לאלוקים" - כלומר: אז אוכל לעבוד את ה' בשלימות, ולא אצטרך לוותר על המצוות מהם נפטרתי בדרך.

 

פירוש מעניין נוסף הוא של הספורנו, לפיו זה אינו חלק מהבטחת יעקב, אלא העמדת עדות על הדבר: יהיה ה' לדיין, אם לא אעבדהו בכל כוחי, והוי"ו כמו זאת משמשת במקום הנה. כלומר הנני מקבל עלי מעתה שהאל יתברך יהיה לי לאלוהים ויתנהג עמי במידת הדין.


***


יש להעיר שלפי הפעלים שננקטו בפסוק נראית החלוקה הבאה:


"אם יהיה אלקים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש" - עד כאן הבקשה.

"ושבתי בשלום אל בית אבי והיה ה' לי לאלקים, והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלקים, וכל אשר תיתן לי - עשר אעשרנו לך" - ההבטחה.


כך נראה מהעובדה שכל הפעלים בחצי הראשון כתובים בגוף שלישי (יהיה, שמרני, נתן).

לעומת זאת, החלק השני פותח בפועל בגוף ראשון, בניין פעל: ושבתי. לו היה מדובר בחלק מהבקשה מאת ה', היינו מצפים לשימוש בבניין גרימה (הפעיל לדוגמה) בגוף שלישי: "והשיבני".


יש לסייג כי בהמשך הפסוק חוזר שימוש בגוף שלישי, במילים "והיה" ו"יהיה". וצריך עיון.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע