עיונים לשוניים - פרשת נח: מיהו האח הגדול?

נכתב על ידי איתיאל, 31/10/2019

 מכירים את החידות בסגנון: האח הגדול יושב לימינו של מי שאינו הגבוה ביותר, האח הצעיר מסרב לשבת ליד האח הבכור, והאח האמצעי אינו יושב באמצע. מי הוא כל אח והיכן הוא יושב?


דבר מעין זה נמצא בפרשתנו בעניין בני נח. נציג את כל הפרטים אותם נותנת לנו התורה:

1. ברוב המקומות נמנים בני נח בסדר הבא: שם, חם ויפת.
2. ברשימת תולדותיהם (הן בפרשתנו והן בספר דברי הימים) נמנים בתחילה תולדות יפת, לאחריהם תולדות חם, ולבסוף תולדות שם (תוך הדגשה: "ולשם יולד גם הוא").
3. הפסוק מציין "ולשם יולד גם הוא... אחי יפת הגדול". ולקמן נרחיב בזה.
4. לאחר מעשה שכרות נוח נאמר: "וידע את אשר עשה לו בנו הקטן" (בראשית ט', כ"ד) - בפשטות הכוונה לְחם (אם כי יש שפירשו שהכוונה לגבי שם, והכוונה לידיעה לטובה [ר"י בכור שור], או שהכוונה לכנען, בנו הקטן של חם [ראב"ע]).
התופעה הלשונית המבלבלת כאן היא דו-משמעות. משפט שלא ברור לגבי מילים בו איזה רכיב תחבירי הם, כך שנוצרות שתי משמעויות אפשריות למשפט.
"ולשם... אחי יפת הגדול" (בראשית י', כ"א).

מי האח הגדול?
רש"י מבאר שהתואר "הגדול" שייך ליפת, ואילו שם היה האח הצעיר (ולפי זה נמנו תולדותיהם כסדר - יפת, חם, שם).

הרמב"ן לעומת זאת מבאר ששם הוא הגדול, בעוד יפת צעיר ממנו, וחם הוא הקטן שבכולם (לפי הפסוק: בנו הקטן). 

הרמב"ן מוכיח את דבריו מרכיבים תחביריים דומים לאורך התנ"ך, שם ברור שהתואר נסוב על הנושא ולא על הלוואי.
לדוגמה: "ישעיהו בן אמוץ הנביא" (ישעיהו הוא הנביא. אך יש להעיר שחז"ל אמרו: כל מקום שנמנה הוא ושם אביו - שניהם נביאים. כלומר: "הנביא" נסוב לפי חז"ל על שניהם). 
או: "חובב בן רעואל המדיני חותן משה" (חובב הוא החותן. לפחות לפי הבנת הרמב"ן. אם כי בקריאה פשוטה של המקראות משמע דווקא להיפך, שרעואל הוא החותן, וחובב הוא גיסו של משה).

למחלוקת גם משמעות רעיונית. לאורך התנ"ך יש מוטיב חוזר לפיו הבכור נדחה מגדולתו, וה' בוחר בצעיר (קין והבל, ישמעאל ויצחק, עשיו ויעקב, משה הצעיר נבחר להנהיג, דוד המלך הוא האח הצעיר, שלמה הוא האח הצעיר שנבחר על פניו אחיו הגדולים: אדוניה, אבשלום ואמנון, הלווים שנבחרו לשמש במקדש על פני הבכורות). 

כנראה שיש כאן אמירה מוסרית – הגדול חושב ש"מגיע לו", בעוד הקטן עמל בכוחו וזכה בזכות ולא בחסד. לפי רש"י, גם כאן בא מוטיב זה לידי ביטוי, כשמשֵׁם הצעיר יצא עַם ה'.

כך גם משמע מדברי הגמרא המבארת את סדר מניינם של בני נוח - שם, חם ויפת: דרך חכמתן נמנו. ובמדרש הרחיבו: בתחילה אתה דורש שהיה צדיק ונולד כשהוא מהול, ושייחד הקב"ה שמו עליו ושאברהם עתיד לצאת ממנו, וששמש בכהונה גדולה, ושנבנה בית המקדש בתחומו.

יש להעיר שהטעמים מחברים בין המילה "יפת" לתואר "הגדול" – כשיטת הרמב"ן.

דבר מעניין נוסף הוא בפירוש המילים "קטן" ו"גדול". 
הרמב"ן הבין שכשכתוב "גדול" ו"קטן" - אלו מציינים יחס גיל מוחלט. כלומר: הגדול = הגדול ביותר, ו"הקטן" = הקטן ביותר.
חז"ל אמנם הבינו ש"גדול" הוא הגדול ביותר בגיל, לגבי יפת, אך לגבי "הקטן" הבינו שזה יחסי. חם הוא הקטן מיפת, אך לא משם.

מחלוקת זו מזכירה לי את המקרה המעניין המובא במשנה לגבי אב לכמה בנות, שקידש את "הגדולה", ולאחר מכן "שכח" (או שנעלם או נפטר...) ולא ברור האם התכוון לגדולה ביותר או לגדולה ביחס לקטנה ביותר.
רבי מאיר חושש שהלשון משתמעת על כולן חוץ מהקטנה ביותר, ולכן מצריך את כולן (!) חוץ מהקטנה לקבל גט כדי להתירן לנישואין. לעומתו, רבי יוסי סובר שמשמעות "הגדולה" סתם היא דווקא לגדולה ביותר, ורק היא נשואה והשאר מותרות לנישואין ללא גט.

דרך נוספת היא להבין שהמילים "קטן" ו"גדול" כלל אינן מתייחסות לגיל, אלא למעלה רוחנית.
כך מתרגם יונתן (שפירושו דרשני ביותר) לכל אורך הפרשה. "הגדול" הוא שֵם: "רבא בדחלתא דה'" (הגדול ביראת ה'). "הקטן" הוא חם "דהוא קליל בזכותא" (שהוא קטן בזכויות). ובדומה לזה כתב רש"י: "בנו הקטן - הפסול והבזוי, כמו "הנה קטון נתתיך בגויים בזוי באדם" [ירמיה מ"ט, ט"ו]".


ולסיום, נביא עוד נקודת מבט חינוכית על סדרם ושמותיהם של שלושת בני נוח.

הרש"ר הירש מבאר כי העולם נחלק לשלושה כיוונים ומגמות, שכל אחד מהם מבוטא באחד מבני נוח ובשמו:
שם - הכיוון השכלי הרוחני, המתבטא בהגדרות, בקריאת שם לכל עניין והבדלתו ומציאת מהותו.
חם - הכיוון החושני-גשמי, המתבטא בחמימות התאווה.
יפת - הכיוון האסתטי - ההתפעלות הרגשית, המתבטאת ביופי וברוחב.

מבחינה זו "לשם יולד גם הוא, אחי יפת הגדול".
השיטה הרוחנית אינה סוחפת כל כך. היא מעמידה תלמידים - בנים רק לאחר זמן = "גם הוא". מבחינה זו הכיוון הרגשי מיישר דרך לפניה, כדי שהיא תתקבל על גביה בהמשך. יפת הוא "הגדול" - הוא סוחף תלמידים רבים, ורק מעט יזכו ל"יפת אלקים ליפת וישכון באהלי שם".

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע