פירוש חדש לתורה: והגית בו; פרשת בראשית

נכתב על ידי אורן מס, 24/10/2019

סוף מעשה במחשבה תחילה

הצהרה אישית על החזון והיעדים אשר מדריכים אותך בעולם התורה
"התורה שבכתב היא המחייבת את כל עם ישראל, דתי וחילוני."
אורן מס (‏יום שני ‏24 ‏אוגוסט ‏2015)

 

וְהָגִיתָ בּוֹ

הִתְבּוֹנְנוּת בַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה

על ידי היגיון, הגיגים, מחשבות ורעיונות

לחיים ועל החיים

מאת

אֹרֶן יָרוֹן מַס (אָיָ"ם)


הערות מקדימות

1.      שם הביאור נבחר על פי הפסוק בספר יהושע א,ח: לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ .להבנתי, חובה עלינו להגות בתורה, כלומר לנסות להבין ממנה מהם הרעיונות הנכונים, לחשוב מחשבות ולהסיק מסקנות לחיים ועל החיים, וזאת תוך שימוש בהיגיון של כל אחד מאתנו, היגיון שניתן לנו בצלם אלוהים שבו נבראנו.

 

2.      כל הנכתב הנו על דעת אי"ם ובהגיונו בלבד, ללא הסתמכות על פרשנים כלשהם.

 

3.      הנכתב אינו לשם הוראת הלכה למעשה, אלא רק לשם הבנת התורה ברוח: "כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם--לֹא-נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ, וְלֹא רְחֹקָה הִוא.  לֹא בַשָּׁמַיִם, הִוא:  לֵאמֹר, מִי יַעֲלֶה-לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה.  וְלֹא-מֵעֵבֶר לַיָּם, הִוא:  לֵאמֹר, מִי יַעֲבָר-לָנוּ אֶל-עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה.  כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר, מְאֹד: בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ" (דברים ל,יא-יד).

מבוא ל"והגית בו"

בבואי לכתוב את החיבור "וְהָגִיתָ בּוֹ" עומדת לנגד עיניי התורה, תורת משה, המכונה "התורה שבכתב", כספר שמאפשר לכל אדם להגות ולהבין ממנו מה נכון לחיים, מהי דרך ההתנהגות הנכונה לפרט ולכלל, מהם התהליכים שה' מעביר את בני האדם ומהי מגמת ה' ביוצרו את האדם. 

אין בכוונת חיבור זה לחייב אף אדם לנהוג לפיו "הלכה למעשה", אלא הכוונה היא אך ורק להציג כיצד אני מבין בהגיונִי שלי את המלצות התורה לחיים נכונים וראויים, ומהם הרעיונות שהתורה מנסה להנחיל לבני האדם.

הבנתי במהלך חיי כי התורה מבטאת את תְּכָנֶיהָ במדויק ובצורה ברורה ביותר, לכל אדם, כל אחד לפי תפיסתו ויכולת הבנתו, בהתאם ל'צלם אלוהים' שזכה לו. בנוסף להוראות המעשיות ('המצוות') שעל האדם לבצע, יש הדרכות והמלצות לחיים, המלצות לעשייה והמלצות לחשיבה, המתאימות לקהלים רבים בעם, אך אינן מחייבות כל אדם. חיבור זה בא לבטא את מחשבותיי, מהם הרעיונות הראויים, על פי הבנתי מן התורה הכתובה בלבד, ללא כל השפעה (עד כמה שאני מסוגל) של ספרים אחרים, חשובים ככל שיהיו. התבוננות בתורה בלבד, ואני.

כולי תקווה שהבנתי נכון את התורה, ושאיני פוגע באדם כלשהו. הנני מודה לבורא עולם שהִנחני לחשוב מחשבות משלי, כפי הצלם שבי.

כן אני מודה לאשתי גדית שאפשרה לי להתרכז במחשבותיי ולכבדן, אף אם הן שונות ממחשבותיה.

אורן ירון מס (אי"ם),

(התחלת הכתיבה בערב ראש השנה תש"פ)

בראשית

א,א: בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ: כל העולם כולו, שמים וארץ, נברא על ידי אלוהים, ולכן על פיו יתקיים כל העולם ויסור להוראותיו. אלוהים הוא צורת ריבוי, להורות על כוחות אלוהיים רבים הקיימים בעולם ('מי כמוך באלים ה'') , אך הכל נברא על ידי אלוהים אחד, בלשון יחיד.

א,ג: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר: אמירה מובילה לעשייה, מעין 'ברוך אומר ועושה'.

א,ה: וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם: קריאת שם מבטאת בעלות ומעורבות מלאה ובלתי חוזרת בגורם שנקרא בשם. כך קריאת שם של הורים לילדם מבטאת בעלות ומעורבות מלאה בילד. קריאת שם חלה על מרכיבי הבריאה (כגון אור וחושך, שמים, ארץ וים), על חיות ועל בני אדם. בפרשת בראשית לבדה הפועל 'קרא' מופיע 18 פעמים, מתוכם 17 פעמים במשמעות של קריאת שם המבטאת בעלות ומעורבות.

א,ט: יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל-מָקוֹם אֶחָד, וְתֵרָאֶה, הַיַּבָּשָׁה: לעתים יש צורך להסיר או להסיט דבר אחד כדי לראות את הדבר האחר. ה' גרם למים להיקוות למקום אחד, כך שהיבשה נחשפה. אילולא היו המים ניקווים, לא הייתה היבשה נראית.

א,טז: אֶת-שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים: אֶת-הַמָּאוֹר הַגָּדֹל, לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם, וְאֶת-הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה, וְאֵת הַכּוֹכָבִים: גדול הוא מושג יחסי, ביחס למשהו קטן ממנו. המאור הקטן (הירח) גם הוא מכונה 'גדול' ('שני המאורות הגדולים'), כי ביחס לכוכבים וליתר הגורמים בלילה – הוא נראה הגדול מכולם. אפשר גם להבין שהשמש והירח נראים מכדור הארץ בערך בגודל שווה, ושניהם נראים מכאן גדולים מיתר גורמי השמים.

א,לא: וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה, וְהִנֵּה-טוֹב מְאֹד: הערכה עצמית היא דבר חיובי. ה' בחן את מעשיו ומצא שכל אשר עשה -–הנו טוב מאד.

ב,ה: וְאָדָם אַיִן, לַעֲבֹד אֶת-הָאֲדָמָה: השאיפה צריכה להיות מיצוי היצירה. ה' יצר את האדמה ושאף לנצל יצירה זאת, לכן יצר את האדם (ז).

ב,יח: לֹא-טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ: אדם צריך לחיות בחברת בני אדם, שיהיו לו לעזר, ושהוא יהיה לעזר לאחרים (עזר כנגדו).

ב,כד: עַל-כֵּן, יַעֲזָב-אִישׁ, אֶת-אָבִיו, וְאֶת-אִמּוֹ; וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ: חיבור בין איש לאשה בא בתוך כדי כעין ניתוח שנועד לנתק את הקשר הקודם בין האיש להוריו (יעזוב את אביו ואת אמו), וליצירת קשר חדש וחזק (ודבק באשתו), כדוגמת הקשר להוריו.

ג,טז: אֶל-הָאִשָּׁה אָמַר, הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ: אישה היא יצור רגיש יותר מן האיש, ונוטה להתעצבן הרבה יותר מן האיש, 'ארבה עצבונך', במיוחד במצב הריון, אך לא רק ('והרונך').

 

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע