דיני סוכות וא"י

נכתב על ידי יניב, 13/10/2019

 חג סוכות קשור בהרבה דברים לא"י (ראה בהרחבה ב'לזמן הזה' 'סוכות וא"י' למרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א). האברבנאל מביא שיש בסוכות שבעה ימים כנגד שבעת המינים שהשתבחה בהם א"י (סוף פרשת ראה), והרמב"ם מביא שארבעת המינים הם משום שהם הנפוצים בא"י בזמן זה (מורה נבוכים ג,מג). כך שיוצא שיש קשר בין הגילוי ההלכתי לדימוי לא"י. נראה שמקור ההשוואה מבוסס על הירושלמי שאומר 'כתיב (ויקרא, כג) "בסכת תשבו" ואין תשבו אלא תדורו, כמה דאת אמר (דברים, יז) "וירשתם אותה וישבתם בה”, שיהא אוכל בסוכה ומטייל בסוכה ומעלה כליו לסוכה' (יר' סוכה ב,י). הרי שחיברו בין הדינים של סוכה לנאמר בקשר לא"י, ממילא זהו מקור לחבר בין הדינים המתגלים בסוכות לגילוי של א"י. ע"פ זה נראה להוסיף עוד דוגמאות של גילויי קשר לא"י בדינים בחג סוכות. חג סוכות הוא שבעה ימים, נראה (בנוסף לדברי האברנאל גם) שרומז לשבעת העממין שהיו בא"י כשכבשנו את הארץ בימי יהושע (שאז ישבו בסוכות, ע"פ הרוקח [ריט]) ולכן בכל יום לוקחים את ארבעת המינים שקשורים במציאותם לא"י (ע"פ הרמב"ם הם המצויים בא"י בעונה זו), שבכך מרמזים על מציאותנו בא"י. ובפרט שארבעת המינים הם גילויים שונים של טוב הצומח ('ולקח לזכרון זה הנאה שבפרות, והטוב שבריחו, והיפה שבעלים, והטוב שבעשבים' וכו'. מורה נבוכים שם) ממילא זהו כעין רמז לארבעת הצדדים (השונים) שנאמר לאברהם שינחלו את הארץ: “והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משפחת האדמה ובזרעך" (בראשית כח,יד) [בפס' גם נאמר שכל משפחות האדמה מתברכות, וזהו כסוכות שאז מקריבים 70 פרים כדי שיתברכו 70 האומות בגשם (סוכה נה,ב)], כך שבארבעת המינים שלוקחים מסמלים את קבלת הארץ, ולכן שבעה ימים כאומות שמהם כבשנו. אבל במקור זה היה רק במקדש, ובשאר המקומות היו נוטלים רק יום אחד, עד החורבן שאז גזר ריב"ז שילקח כל השבעה גם בשאר מקומות (משנה סוכה ג,יב). כיון שאמנם כבשנו משבעה אומות, אבל ברוב המקומות מופיע בתורה "ארץ כנען" (בראשית יז,ח) [כנראה שהוא היה נחשב כעיקר], לכן ברוב מהמקומות היה יום אחד, ואילו במקדש יש פירוט של קדושה, ולכן בו מתפרט לשבעה ימים (ובגזרה זכר המקדש כעין מפרטים גם בשאר המקומות). חז"ל גזרו שלא ליטול בשבת (משנה סוכה ד,ב [וראה בברטנורא]), שזה כנגד שבא"י אמנם היו שבעה עממין אבל אחד מהם ברח לפני שבנ"י כבשו (יר' שביעית ו,א) ולכן בחלק מהפס' מופיעים רק ששה עממין (כגון שמות לג,ב), לכן בגזרת חז"ל יוצא (לפעמים) ששה ימים של לקיחת ארבעת המינים כנגד כיבוש הארץ. בנוסף, לקח לבנ"י לכבוש את הארץ שבע שנים, ולכן שבעה ימים לוקחים ארבעת המינים כנגד כיבוש הארץ, ובשאר המקומות (לפני גזרת ריב"ז) רק יום אחד כיון שמצוות כיבוש הארץ היא אחת (וכן חל בו לשון אחת, של דבר ה' “והבאתי אתכם אל הארץ" [שמות ו,ח]). (ואולי ששה ימים בלי שבת, כנגד שבשנה הראשונה ה' עזר בגלוי בכיבוש הארץ, שהפיל את חומות יריחו, וכן הצרעות היו עוזרות מהגבול (שמות כג,כח) כך שזה בכניסה לארץ. לכן כעין שיש חשיבות של שש שנים [בלא הראשונה] שבנ"י כבשו ללא עזרה גלויה משמים). עוד נראה שארבעת המינים הם כנגד האבות ויוסף (ויק"ר ל,י) שזה מרמז על כיבוש הארץ, כיון שהארץ הובטחה לאבות, ומשיח בן יוסף עתיד לההרג במלחמת גוג ומגוג שזה על א"י (סוכה נב,א). הסוכה כשרה בשלוש דפנות, כשהשלישית אפילו טפח ('תנו רבנן: שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח'. סוכה ו,ב). נראה שזה כנגד שישנם שלוש פעמים של הגעה לא"י, ולכן כנגדם שלוש דפנות, אבל בפעם השלישית אין לה הפסק (אין חורבן אחריה, ראה ב'קמעא קמעא' פרק יא, למרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א), לכן כנגדה זה טפח, כיון שאין לה הגבלה, אז מציינים רק את תחילתה, שיש בה התחלה והלאה בלי כמות, אין בה גודל מסויים (וטפח זה ציון להתחלה. וכן לציין שיש שלישית [שבלי כלום אין ציון לשלישי]. וטפח כעין אותיות פתח [ט' מתחלף בת' הדומה לו] שיש לו פתח של התחלה ובלי סוף). [ונראה שלדעת ר"ש (סוכה שם) שצריך שלוש דפנות והרביעית טפח, הוא מחשיב גם את ביאת האבות לא"י כעוד הגעה לארץ]. הדפנות צריכות להיות לפחות לגובה של עשרה טפחים (משנה סוכה א,א) כיון שיש בהמשך כיבוש א"י של מקום עשרת העממין, שמופיע אצל אברהם לעתיד לבא (בראשית טו,יט-כא), לכן בגובה מייצג את הכיבוש השלם לעתיד (שה' יעלה קרננו מעלה מעלה), וברוחב את הכיבוש כיום (כמה שטח כבשנו) שהוא שבעת העממין, ולכן צריך שבעה טפחים ברוחב הדופן (שו”ע תרלד,א [סוכה ג,א]). כדי להכשיר דפנות אפשר ע"י דין לבוד, שזה ע"י שאין ריווח של מעל שלושה טפחים בין אחד לשני. כמו כן, אם בדופן יש ריווח של מעל שלושה טפחים מהקרקע להתחלת הדופן – זה פוסל את הדופן, שנראה שזה משום שא"י ניתנה לנו מכח ההבטחה של ה' לשלושת האבות (ולכן יש חשיבות של שלוש). כדי שהסכך יהיה כשר הוא צריך להיות: 'וכל דבר שאינו מקבל טמאה וגדולו מן הארץ, מסככין בו' (משנה סוכה א,ד). שזה כעין א"י שיש קשר לקרקע, וא"י היא טהורה: 'ארץ ישראל טהורה' (משנה מקואות ח,א). וכן '(יחזקאל כב, כד) "בן אדם אמר לה את ארץ לא מטוהרה היא לא גושמה ביום זעם". רבי יוחנן סבר: אתמוהי מתמה קרא, א"י מי לא מטוהרה את? כלום ירדו עליך גשמים ביום זעם?' וכו' (זבחים קיג,א). וכן: 'אמר רבי אלעזר: כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון, שנאמר (ישעיהו לג, כד) "ובל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון"' (כתובות קיא,א), משמע שא"י מחברת לקדושה וטהרה. לכן אחד מהמקורות לדין זה הוא: 'כי אתא רבין, אמר ר' יוחנן: אמר קרא (דברים טז, יג) "באספך מגרנך ומיקבך" בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר' וכו' (סוכה יב,א). הרי שלמדו מהאסיף של הגורן והיקב, שזהו בא"י שאוספים בעונה זו... . בחג הסוכות ר"א סבר (בהתחלה לפני שחזר בו) שיש לאכול 14 ארוחות בסוכה, וחכמים סבורים שהחובה היא רק ארוחה אחת, בליל יו"ט הראשון. נראה שלר"א 14 סעודות כנגד שנות הכיבוש ונחלה של א"י (שלקח 14 שנה), ולרבנן זה רק אחד – בהתחלה (בלילה הראשון), כיון שמצוות כיבוש ונחלת א"י היא אחת, מצוות ישוב א"י. בנוסף, גם יכלו לכבוש בשנה אחת אילו לא היו מתעכבים (אמנם נאמר מראש שיכבשו כל פעם קצת כדי שלא תרבה חיית השדה [דברים ז,כב], אולם אולי בשנה זה גם נחשב מעט מעט, ובכ”א מהצד של היכולת יכלו לעשות הכל בשנה אחת אלמלי העיכובים).

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע