למה הדתיים לא הולכים לצבא?

למה הם נגד?

למה הבן שלי צריך להסתכן- והם לא?

ראשית: נזיז את "הרגש" ונפעיל את השכל, כי על "רגש" אין תשובות.

כעת, נחשוב בצורה "יהודית".

   הצבא אינו המצאה של "המאה האחרונה". גם בדורו של משה רבינו היה צבא, ובדורו של דוד המלך ושלמה המלך.

   עם ישראל מעולם לא התנזר מהצבא, ההפך הוא הנכון. עם ישראל מְצוּוֶה ללכת לצבא, יש על כך פסוקים מפורשים בתורה והלכות ערוכות ברמב"ם (לדוגמא: מאיזה גיל עד איזה גיל מגייסים? מי לא ראוי שיתגייס? כיצד פותחים במלחמה וכו').

אלא שיש שני דברים שצריך לדעת:

א) כל חייל היוצא לצבא, הוא בסכנה. מבחינה טבעית אין לו שום ביטוח שישוב לביתו בריא ושלם. מצד שני, אי אפשר להתעלם מהמציאות ומסכנת האויבים - ואי אפשר לוותר על הצבא, שהרי זה בגדר "השתדלות" - ואסור לסמוך על הנס שהכל יהיה בסדר. אם כן מה עושים? כיצד מקימים צבא ומצד שני גם מבַטחים את החיילים?

   לתורה יש "פטנט רשום" כיצד להתמודד עם זה - הכולל ביטוח מושלם לכל חייל, וכך כותבת התורה: אֶלֶף לַמַּטֶּה אֶלֶף לַמַּטֶּה לְכֹל מַטּוֹת יִשְׂרָאֵל תִּשְׁלְחוּ לַצָּבָא (במדבר ל"א ד').

   על כל חייל שיוצא לצבא - דורשת התורה שיהיה יהודי שיעמול בתורה, ואותה תורה קדושה תגן על החייל בשדה הקרב.

   זהו "כרטיס הביטוח" של כל חייל, ביטוח שאלוקים עומד מאחוריו וחתום עליו!!!

   אכן, כך היה בתקופת משה רבינו, ובאמת "כל" החיילים באותה תקופה חזרו בריאים ושלמים מכל המלחמות, וזכות התורה הגינה עליהם.

עד כאן "היסטוריה".

כעת נעבור אלינו:

   בימינו יש בקושי 150,000 יהודים שעמלים בתורה בכוללים ובישיבות, וזה לא מכסה את כמות החיילים שבצבא. אם כן כיצד ניתן לצמצם את המספר הזה?

  במילים אחרות, "במשקפיים של תורה", קוראים לזה "לקחת לחיילים את הביטוח האלוקי" - ולהפקיר אותם בשדה הקרב.

   כיון שכך, למה להשתלח ולהתלונן על בני התורה שחלק מהם ("רק חלק") לא עושים צבא?

   במקום לקנטר אותם - תתפלל לשלומם ותאחל להם "הצלחה בלימוד", כדי שיהיה הצלחה מושלמת בצבא - וביטוח מלא לכל חייל.

   לכן, מי שבאמת חפץ בטובת החיילים ובהצלחתם, במקום לקרוא לבחורי הישיבות "משתמטים" ולהצר את צעדיהם ולקצץ בתקציבם ולגרום להם להפסיק ללמוד, עליו לפעול בדיוק ההפך.

   עליו להוקיר ולייקר אותם, "להתחנן שימשיכו ללמוד", ולמסד ולחזק את הישיבות שלא יסגרו. כי "הישיבות והצבא זו יחידה אחת".

ב) הדבר הנוסף שיש לקחת בחשבון, זה שבזמן משה רבינו ומנהיגי ישראל הקדושים, הצבא היה כפוף לתורה - ולא להפך.

   ולמרבה הצער, כולנו יודעים שהיום הצבא מצהיר שהוא מעל התורה וההלכה, ומי שחושב אחרת מזה ומצהיר זאת בפומבי - נלחמים בו ויורדים לחייו (עיין ערך ראש ישיבת "הר ברכה", הרב אליעזר מלמד, שהכריז שהתורה מעל הצבא, איזה צרות עשו לו בגלל זה 13.12.2009).

משום כך, בני התורה לא דוגלים בגיוס לצבא, משום שבני התורה מחונכים מתוך השקפה "שהתורה היא מעל הכל", ובצבא הגישה היא אחרת, לצערנו הרב.

לסיכום:

   התורה מתייחסת לנושא הצבאי, מדרבנת את העניין ודורשת להקים מערכת צבאית, אך היא דורשת במקביל שיהיו בחורי ישיבות - לא פחות מסך החיילים בצבא, והיום עדיין אין כיסוי של "בחור ישיבה - כנגד כל חייל".

כמו כן, הצבא התורני היה כנוע וכפוף לתורה, ובימינו בצבא ובשלטון מצהירים אחרת.

משום שתי סיבות אלו בני הישיבות דוגלים בחיי הישיבה, ולא מעודדים במחנם גיוס לצבא.

אם יגיע שלב שבו יהיו בחורי ישיבות יותר מחיילים, וגם בצבא יצהירו שהתורה היא השולטת והמנהיגה - והצבא לא מעליה, רק אז יהיה נכון לשאול: למה החרדים לא מתגייסים לצבא?....

נ.ב.

אל דאגה! ציבור בני התורה תורם למדינה הרבה. א) מתנדב בזק"א, עזר מציון, לב מלכה, חסדי נָעֻמִי, יד אליעזר... חלוקת מזון לנזקקים, סיוע לחולים, הם מסתובבים בבתי חולים ומחלקים כל ערב שבת מזון ושאר צרכים למבקרים הנמצאים שם...

אי אפשר למנות את כל הארגונים והגמחי"ם, אך מי שהעניין חשוב לו - שיפתח את ספר הטלפונים של בני ברק ומודיעין עילית, ויראה שחצי ממנו זה רק גמחי"ם וארגוני התנדבות!!! כל כמה ימים קם עוד ארגון חסד ועזרה, והכל בהתנדבות ובלי כסף.

כמו כן, רחוק מהיהודים, כאשר יש פיגועים ואסונות, כמו ארמון ורסאי שקרס, מי הלך לחלץ ולהציל "בהתנדבות"? למרות שהיה זמן דחוק וערב שבת - שזה הזמן הכי לחוץ ומורכב אצל שומרי המצוות? זק"א! (תסתכלו באינטרנט על התמונות מאותו אירוע).

מסקנה:

א) לדתיים אין בעיה עם הצבא.

ב) התורה היא הביטוח של החיילים, וחובתנו לדאוג לכך.

ג) הדתיים מתנדבים ומועילים "לכל היהודים" בחינם. הם לא בורחים מחובתם המוסרית (האלוקית).

   כמובן שהעניין יותר עמוק ויש עוד הרבה מה להרחיב, אך הדף מוגבל ונסתפק בדברים הללו, ונסגור את הנושא עם ציטוט דברי הרמב"ם ( הלכות שמיטה ויובל פרק יג סעיף יב + יג) שכתב בזו הלשון:

ולמה לא זכה לוי... מפני שהובדל לעבוד את ה' לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים... לפיכך הובדלו מדרכי העולם, לא עורכין מלחמה כשאר ישראל... אלא הם חֵיל ה' שנאמר ברך ה' חֵילוֹ.

ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו... לְהִבָּדֵל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו... הרי זה נתקדש קדש קדשים...

הרמב"ם הקדוש אשר התייחס בספריו לנושא הצבא ואפילו כתב על כך הלכות (רמב"ם שופטים, הלכות מלכים ומלחמה, פרק ו'), אותו רמב"ם טרח להודיענו שיש קבוצה שמובדלת משאר עם ישראל - ומכונה בשם "חיל ה' ", וקבוצה זו אינה עושה צבא ולא יוצאת למלחמה. ומי נמנה על קבוצה זו? אלו שנדבה אותם רוחם לְהִבָּדֵל לעמוד לפני ה' ולשרתו ולעובדו, ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים... במילים אחרות, לומדי התורה.

******************************************

נתעמק בדברים הנ"ל, נתבונן בהם "בעין יהודית",

נזיז את "הרגש" ונפתח את "השכל",

ובעזרת ה' - נזכה להבינם "אם נרצה".