לקט מ"תורה ככתבה" לאי"ם – פרשת פינחס

נכתב על ידי אורן מס, 19/7/2019

סוף מעשה במחשבה תחילה

הצהרה אישית על החזון והיעדים אשר מדריכים אותך בעולם התורה
"התורה שבכתב היא המחייבת את כל עם ישראל, דתי וחילוני."
אורן מס (‏יום שני ‏24 ‏אוגוסט ‏2015)

לקט מ"תורה ככתבה" לאי"ם – פרשת פינחס

במדבר כה, יח: כזבי בת נשיא מדין אחותם: ש: אחות של מי הייתה כזבי? ת: מדין הוא בנם של אברהם וקטורה (בראשית כה, ב) ולפיכך כזבי היא אחותם של ישראל, ובא הכתוב לומר שעל אף אחווה זאת בין ישראל למדין, לא בחלה כזבי במעשיה, ולכן אין עכבה מצד ישראל לצרור את המדיינים ולהשמידם.

 

כז, ז: נתון תתן להם אחוזת נחלה: ש: מדוע דווקא 'להם' ולא 'להן'? ת: הכוונה לתת את אחוזת צלפחד המת לבני שבט מנשה, לכן דווקא 'להם', ומהם להעביר לבנותיו, כפי שנכתב בהמשך הפסוק: וְהַעֲבַרְתָּ אֶת-נַחֲלַת אֲבִיהֶן, לָהֶן. מכאן ההצדקה לדרוש מבנות צלפחד להינשא דווקא לבני שבט מנשה (אַךְ, לְמִשְׁפַּחַת מַטֵּה אֲבִיהֶם--תִּהְיֶינָה לְנָשִׁים; במדבר לו, ו), שהרי הן קיבלו את הנחלה מבני השבט ולא מכוח עצמן כבעלות זכות לנחלה.

 

כט, כב: ושעיר חטאת אחד: ש: מדוע דווקא 'שעיר חטאת' (ביום השלישי של החג) ולא 'שעיר עזים אחד חטאת' (כמו ביום הראשון והשני)? ת: שעיר עזים לחטאת נאמר רק ביום הראשון, השני והרביעי. ביתר ימי החג ובשמיני עצרת נאמר רק 'שעיר חטאת אחד'. התורה בדרך כלל מציינת כי השעיר הוא עז (בפעם הראשונה בבראשית לז, לא), אך פעמים רבות מציינת 'שעיר' לבד, בלי 'עזים', ומכאן ניתן להסיק כי השעיר הוא חיה שעירה, לאו דווקא עז. לאחר שביום הראשון והשני התורה ציינה 'שעיר עזים', נראה כי זה ברור מאליו שהשעיר צריך להיות מן העז, ולכן דווקא ביום השלישי התורה לא מציינת 'עזים'. כיוון שלא צוין 'עזים' ביום השלישי וכדי שלא נחשוב שאין צורך בעזים דווקא, התורה חוזרת ביום הרביעי בלבד לציין שזה חייב להיות 'עזים', ומכאן ואילך שוב אין צורך לחזור על 'עזים'.

  

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה