לקט מ"תורה ככתבה" לפרשת בחוקותי

נכתב על ידי אורן מס, 24/5/2019

סוף מעשה במחשבה תחילה

הצהרה אישית על החזון והיעדים אשר מדריכים אותך בעולם התורה
"התורה שבכתב היא המחייבת את כל עם ישראל, דתי וחילוני."
אורן מס (‏יום שני ‏24 ‏אוגוסט ‏2015)

 

----------------------------------------------------------------------------------

לקט מ"תורה ככתבה" לאי"ם – פרשת בחוקותי

כו, ג: אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו: תובנה: חוק הוא רוח המשפט, כיוון הדרך הרצויה, ולכן בחוק יש 'ללכת', ואילו מצוות ה' הן מעין פקודות מוחלטות שאותן יש לבצע ולשמור בלי הרהור מהי הדרך הנכונה. 'ללכת' בחוק נראה כאילו המשפט אינו קבוע לנצח, אלא כל דור ותובנותיו, חוקיו והליכותיו, רשאי לשנות ולאמץ משפטים כפי צרכיו המשתנים ובהסכמת הנהגת הציבור, ובלבד שיהיו במסגרת 'חוקותי', כלומר כיוון הדרך שהתווה לנו ה' בתורה. לעומת זה המצוות מאת ה' ("מצוותי") הן פקודות שלא ניתנות לשינוי אלא לשמרן ולקיימן כמות שהן לנצח.


כז, ב: כי יפליא נדר בערכך נפשות: ש: מדוע דווקא 'יפליא' ולא 'יִדור' ומדוע דווקא 'בערכך' ולא 'בערך'? ת: התורה מתייחסת לאדם הנודר בתמיהה ובפליאה (כפי שנאמר בקהלת ה, ד: טוב, אשר לא-תידור--משתידור, ולא תשלם), שהרי אינו חייב בכך, ולכן דווקא 'יפליא'. המילה 'ערכךָ' מבטאת את העובדה שהאדם נודר על דעת עצמו, בלי שהתבקש או חויב בכך, שהרי גם לנקבה נכתב 'בערכךָ' (פסוקים ד', ו'), וכן לבהמה (פסוק י"ב) וכן לבית (פסוק ט"ו), וכן שדה (פסוק ט"ז), כאילו נכתב "סכום התחייבותךָ לנדור".


כז, יב-יד: והעריך הכהן אותה (את הבהמה הטמאה) בין טוב ובין רע... והעריכו הכהן (את הבית) בין טוב ובין רע: תובנה: אין ערך קבוע לבהמה טמאה (כגון סוס או חמור) ולבית, והערכת כהן נחשבת כסופית, אף אם העריכם כלפי מעלה או כלפי מטה ('בין טוב ובין רע'). זאת בניגוד לכל שאר ההקדשות, כגון המקדיש את ערך עצמו או את ערך קרוב משפחתו, את שדה אחוזתו או את שדה מקנתו, שלהם יש ערך קבוע, ולכהן אין נגיעה בקביעת ערכם.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה