פרשת בחוקותי- השגת כוח הרתעה- כיצד?/ אהובה קליין.

נכתב על ידי אהובה קליין, 22/5/2019

סוף מעשה במחשבה תחילה

הצהרה אישית על החזון והיעדים אשר מדריכים אותך בעולם התורה
"לעורר את הנשמה האלוקית אצל כל יהודי אל התורה הקדושה. כי התורה היא מלשון הוראה-הדרכה לחיים."
אהובה קליין (‏יום רביעי ‏25 ‏נובמבר ‏2015)

 

פרשת בחוקותי - השגת כוח הרתעה-כיצד?

מאת: אהובה קליין.

פרשה זו- היא הפרשה האחרונה בחומש ויקרא ,

פותחת במילים: "אִם-בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ; וְאֶת-מִצְותַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם.  וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם, בְּעִתָּם; וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ.  וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת-בָּצִיר, וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת-זָרַע; וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם. וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד; וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה, מִן-הָאָרֶץ, וְחֶרֶב, לֹא-תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם.."  [ויקרא  כ"ו, ג-ז]

השאלות הן:

א] בזכות מה  נזכה למטר?

ב] מהן הדרכים להשגת שלום וכוח הרתעה?

תשובות.

"וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם, בְּעִתָּם"

מעשה שהיה: בימיו של רבי תנחומא , הייתה עצירת גשמים והיו צריכים להתענות, באו ישראל לפניו ובקשו ממנו: "רבי, גזור תענית" מיד גזר עליהם תענית -במשך שלושה ימים ראשונים- לא ירדו כלל גשמים, מה עשה ? נכנס לבית הכנסת ונשא דרשה בפני הציבור וביקש מהם: אתם תתמלאו רחמים- איש על רעהו וכך הקב"ה יתמלא  רחמים עליכם. מיד התחילו לחלק צדקה לעניים, אך שמו לב שיהודי אחד  נותן כספו לגרושתו, מיד באו אנשים אלה להתלונן בפני הרבי ואמרו לו: יש כאן אדם שעושה מעשה עבירה בכך שנותן מעות לגרושתו, התחיל חוקר אותם ושואל: מה ראיתם? ענו לו: ראינו אדם פלוני נותן ממון לגרושתו. ביקש מהם להביא את האיש לפניו וכשהגיע אליו, שאל אותו: מפני מה אתה מעניק מעות לגרושתך? ענה האיש :  כשראיתי גרושתי נמצאת בעניות כה גדולה- התמלאה ליבי ברחמים עליה ועל כן תרמתי לה ממון. מיד נשא לשמים הרב את עיניו ופנה אל ה' בתפילה: אלוקים , תראה אדם שאינו חייב לפרנס את  האישה לאחר גירושיה , ראה בצרתה ומתוך רחמים נתן לה מעות - אתה הקב"ה שנאמר עליך: "רַחּם וְחַנּוּן יְהוָה;    אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב-חָסֶד". [תהלים ק"ג, ח] - האם לא תתמלא רחמים עלינו? הרי אנחנו בניך – בני אברהם יצחק ויעקב ,כל שכן תתמלא עלינו רחמים! מיד התחילו לרדת גשמים ובכך באה רווחה לעולם. [מתוך פרפראות לתורה].

מכאן אנו מסיקים : אם בקרבנו ישנם רחמים  איש על רעהו - ממילא קיימת מידה כנגד מידה  מצד בורא עולם  אשר מרעיף עלינו מרחמיו.                                                             

הגר"א [הגאון רבי אליהו מווילנא]  מצטט: "מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים"[הכוונה בתפילת- שמונה עשרה] [משנה ברכות ל"ג, א] ואמרו בגמרא [תענית ב, א] "לפי שאין יורדין בגבורה לכן נקראו גבורה.

נשאלת השאלה: מדוע השתמשו במילה "גבורה" לגבי הגשמים ,דווקא - יותר משאר הלשונות שבהם נברא העולם? שהרי לגבי שאר פעולות הבריאה נאמר: "בעשרה דברים נברא העולם"? [מסכת חגיגה י"ב, א', ובמסכת אבות ה', א] אולם, קיים הבדל בין המילה: "גבורה" לבין המילה- "גדולה"

ההבדל הוא: "גדולה"- זה משהו תמידי, שחוזר על עצמו כל פעם מחדש-דוגמת השמש- שעולה במזרח ושוקעת במערב- יום, יום. אנשים רואים את זה כמשהו רגיל ואין רואים בזה גבורת ה'.

מנגד המילה: "גבורה" זה משהו שמתרחש לפרקים - שבכך מבחינים בגבורת אלוקים,

לדוגמא: כאשר במצב של עצירת גשמים , מופיע הצדיק ומתפלל לירידת הגשמים- וכתוצאה מתפילתו – לפתע יורדים גשמים, אולם יתכן גם שלמרות זאת לא ירדו כלל.

לכן נקראו: "גבורת גשמים"- וקבעוהו ב"תחיית המתים".[קטע בתוך  תפילת שמונה עשרה] וכן לגבי-"רופא חולים וסומך  נופלים"

"וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם. וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ"

מתברר שהשגת  ברכות - כגון: גשמים, שלום וכו' תלוי בהיותנו  הולכים בדרך המצוות ועשייתן.

על כך כמה דעות  של פרשנים:

על פי תורת כוהנים לא די לשמור את המצוות ,אלא עלינו להיות עמלים בתורה.

במסכת אבות נאמר: "בתורה אתה עמל"- אדם חייב לשאוף כי כל עמלו במהלך חייו  יתנהלו  על פי התורה  הקדושה.

רבי משה אליקים מקוז'ניץ סובר :  אין הכוונה רק ללמוד תורה, אלא לנהל את כל החיים ברוח התורה, לדוגמא: אדם העוסק במסחר, נזהר מלהונות בני אדם. גם בכך הוא נקרא עמל  בתורה- כי מקיים את  המצוות בפועל.

דוד המלך אומר: "לוּ--עַמִּי, שֹׁמֵעַ לִי;    יִשְׂרָאֵל, בִּדְרָכַי יְהַלֵּכוּ.  כִּמְעַט, אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ;    וְעַל צָרֵיהֶם, אָשִׁיב יָדִי".[תהלים פ"א, י"ד]

ישעיהו הנביא אומר: "לוּא הִקְשַׁבְתָּ, לְמִצְותָי; וַיְהִי כַנָּהָר שְׁלוֹמֶךָ,.." [ישעיהו  מ"ח, י"ח]

כמו כן נאמר: "מִי ייִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה אֹתִי וְלִשְׁמֹר אֶת כָּל מִצְו‍ֹתַי כָּל הַיָּמִים לְמַעַן יִיטַב לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם לְעֹלָם".[דברים ה', כ"ה]

ה"כלי יקר" מפרש: כי על ידי שמירת מצוות לא תעשה- התוצאה תהיה- שלום, כפי שאומרים חז"ל [ בדברים רבה ד, ד] "שמור נרי שבידך ואני אשמור נרך שבידי" יש כאן מעין מידה כנגד מידה-אם  תקפיד להימנע מעשיית דברים מזיקים לך- גם אני אשמור עליך מפני כל מיני דברים מזיקים.

התוצאה תהיה: "יהי שלום בחילך"

רבינו בחיי בדבריו: מדגיש את השפעת לומדי התורה כפי שנאמר על ידי חז"ל: "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם"[מסכת ברכות].רעיון זה נמצא גם בפסוק הבא: "וכל בנייך לימודי ה' שלום בניך"[ישעיהו נ"ד]

החתם סופר אומר: כי כל הרעיון של שלום בארץ- הוא במובן שאדם מסתפק במה שיש לו והוא מאושר ואין הכוונה לאחד שיש לו מאה יחפוץ במאתיים..

"בעל הפלאה"- מפרש רעיון דומה: האנשים יהיו  מרוצים במה שיש ברשותם וזוהי מתנה מיוחדת מאת ה', הם יגיעו לשלוות נפשית  אמיתית.

לפי דברי ר' שמעון : השלום הוא גם השלום המובטח: "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ.."

[ישעיהו י"א, ו]

על פי דעת  מקרא: הזאב יגור במחיצה אחת עם הכבש ולא יזיק לה, אומנם הדברים נאמרים בלשון יחיד, אבל הכוונה שהזאבים יגורו עם הכבשים.

מכאן - שהשלום שורה גם  על  החיות והבהמות.

בתהלים נאמר: "שאלו שלום ירושלים"- הקב"ה נתן את השלום לירושלים. ברגע שהשלום ישרור על  עיר הקודש, בוודאי יתפשט על כל שטחי ישראל.

רעיון נוסף: הקב"ה מבשר  לירושלים שיהיו נגאלים בעזרת השלום, כנאמר: "מה נאוו על ההרים רגלי  מבשר, משמיע שלום, מבשר טוב, משמיע ישועה" [ישעיהו נ"ב, ז]

בעל הטורים   מסביר  את  משמעות המילים:" ונָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ" –"שלום"- אותיות של ה' – כי שמו  של הקב"ה – הוא: ה"שלום".

ועל המילים:

ו"ְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה": בגימטריא : ארבע מלכויות: בבל, מדי ,יון, אדום.

 מצאנו שהמלכויות משולות לחיות כפי שנאמר: "וַתִּהְיֶינָה צֹאנִי לְאָכְלָה לְכָל-חַיַּת הַשָּׂדֶה.." [יחזקאל ל"ד, ח']

רש"ר מסביר: כי מדובר בשלום  בתוך הארץ כתוצאה משביעות רצון בין איש לרעהו -הדבר מאפשר  לפרוח  עם קיום התורה והמצוות - הגורם לאור וברכת ה' על  כלל ישראל.

לשלום החברתי בתוך הארץ יתווסף שלום מדיני שמשמעותו: זוועות מלחמה שיתרחשו מחוץ לגבולות ישראל- לא תפגענה בעם ישראל.

לסיכום, לאור האמור לעיל, בעקבות קיום המצוות ,הלכה למעשה- יחולו כל הברכות המוזכרות בפרשה זו באופן  שיעורר השתאות בכל העמים-כדברי הרמב"ן.

 ובאופן זה יסיקו עמי הארצות:

"וְרָאוּ כָּל-עַמֵּי הָאָרֶץ, כִּי שֵׁם יְהוָה נִקְרָא עָלֶיךָ; וְיָרְאוּ, מִמֶּךָּ" [דברים כ"ח, י]

    כלומר- עם ישראל ירכוש באופן זה את כוח ההרתעה- כלפי האויבים.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה