יוסי בן יועזר איש צרדה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים קבלו מהם

נכתב על ידי יניב, 28/4/2019

 'יוסי בן יועזר איש צרדה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים קבלו מהם. יוסי בן יועזר איש צרדה אומר: יהי ביתך בית ועד לחכמים, והוי מתאבק בעפר רגליהם, והוי שותה בצמא את דבריהם. יוסי בן יוחנן איש ירושלים אומר: יהי ביתך פתוח לרוחה, ויהיו עניים בני ביתך, ואל תרבה שיחה עם האשה. באשתו אמרו, קל וחומר באשת חברו. מכאן אמרו חכמים: כל זמן שאדם מרבה שיחה עם האשה, גורם רעה לעצמו, ובוטל מדברי תורה, וסופו יורש גיהנום' (אבות א,ד-ה). ראה הסבר רחב למשנה זו ב'אבות לבנים', למרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א. לכאורה דבריהם מובנים והגיוניים מאוד, וברור שכך גם הבינו לפניהם ולאחריהם, אם כן אז מדוע דווקא אצלם זה בא לידי ביטוי בצורה חזקה כ"ך, שזה מזוהה איתם (מה שמובא במסכת אבות בשם חכם מסויים זה בשל שהוא היה מדגיש זאת במיוחד, ולכן מזהים זאת כדבריו [כמו ששמואל הקטן אומר פס' (אבות ד,יט), שאע”פ שזה פס' בכ”ז הכוונה שהוא היה מדגיש זאת ולכן זה היה מזוהה כדבריו])? נראה שהם הדגישו דברים אלו בשל הכתות שהחלו בימיהם. מובא באבות דר"נ (ה): 'אנטיגנוס איש סוכו היו לו שני תלמידים שהיו שונין בדבריו, והיו שונים לתלמידים, ותלמידים לתלמידיהם. עמדו ודקדקו אחריהן, ואמרו: מה ראו אבותינו לומר דבר זה, אפשר שיעשה פועל מלאכה כל היום ולא יטול שכרו ערבית? אלא, אילו היו יודעין אבותינו שיש עולם אחר, ויש תחיית המתים, לא היו אומרים כך. עמדו ופירשו מן התורה, ונפרצו מהם שתי פרצות: צדוקין וביתוסין. צדוקים על שום צדוק, ביתוסין על שום ביתוס'. אמנם מנוסח זה אפשר שהכוונה שהרבה אחריו נפרצה הפרצה (שתלמידי תלמידיהם אמרו... והם התחלקו לדעת צדוק ודעת ביתוס. ושני התלמידים הם שני החכמים שמופיעים במשנתנו שהם לימדו לתלמידיהם.. עד שהגיע השלב במשך הדורות שפרצו את הפרצה), אולם ברמב"ם מוכח שהכוונה שצדוק וביתוס הם היו תלמידי אנטיגנוס: 'והיו לזה החכם שני תלמידים, שם האחד צדוק ושם השני ביתוס. וכאשר שמעו שאמר זה המאמר, יצאו מלפניו ואמר האחד לחברו: הנה הרב אמר בפירוש שאין לאדם לא גמול ולא עונש, ואין תקוה כלל. כי לא הבינו כונתו, וסמך האחד מהן ידי חברו ויצאו מן הכלל והניחו התורה. התחברה לאחד כת אחת ולחברו כת אחרת, וקראום החכמים צדוקים וביתוסים' וכו' (פרוש הרמב"ם, אבות א,ג). ממילא כיון שמאנטיגנוס יצאו שני תלמידים שהקימו את הכתות הפורשות מהמסורת, לכן באו שני תלמידים אלו (יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן) ובדבריהם באו נגד התפישה של אותם כתות הפורשות. בספרים של יוסף בן מתתיהו הוא מסביר מה עשו האיסיים (שהם כנראה הבייתוסים שמובאים בחז"ל [שאולי נקראו ביתוסים ע"ש ביתוס ועם הזמן השתבש לבית איסיים. או שנקראו בית איסיים וחז"ל קראו להם ביתוסים ע"ש התחלתם מביתוס, כדי להדגיש את מקורם שהגיע מטעות ולא מסורת קדומה]. וגם אם לא, בכ”ז רואים משם מה שהיו התפיסות של הכתות הפורשות בדעותיהם). הוא מביא שהאיסים היו פורשים לגמרי מנשים (למעט כת אחת מהאיסים), אהבו מאוד איש את רעהו, וממונם היה משותף לכולם. הצדוקים היו מתנהגים רע גם עם אנשיהם ('והצדוקים קשים גם לאחיהם, ומקבלים את פני חבריהם בכעס') (מלחמות היהודים, ספר ב, פרק ח). אולי לכן באו שני התלמידים שהעבירו את המסורת האמיתית לומר איך הצורה הנכונה של רצון ה'. לכן 'יוסי בן יועזר איש צרדה אומר: יהי ביתך בית ועד לחכמים, והוי מתאבק בעפר רגליהם, והוי שותה בצמא את דבריהם'. שבזה בא לומר נגד הצדוקים שהיו רעים זה לזה. לכן אומר שהבית יהיה בית ועד לחכמים, שיפתח בשמחה ולא יתנהגו ברעה וכעס כצדוקים. וכמובן שבכך יהיה גם חיבור גמור לחכמים, ובכך ילמדו מהם מהי הדרך הנכונה של התורה ע"פ המסורת (שלא ככתות הפורשות). לכן אולי גם מדגיש שיתאבק בעפר רגליהם, שזה רמז לשיפלות להיפך מהצדוקים שהיו נהנתנים, שללמוד תורה צריך מידת הענוה. לכן גם מדגיש 'והוי שותה בצמא את דבריהם', שנרדוף בתשוקה לשתות בצמא את דברי החכמים, ההיפך מזילזול בדברי חכמים והסתפקות בתורה שבכתב ככתות. בנוסף זה בא נגד הביתוסים, שהם מקבלים ברווחה את חבריהם שבאים מהדרך, וכן ממונם משותף ולכן זה כעין שהבית שלהם זה גם של אחרים, לכן מדגיש שאת זה צריך לחבר לת"ח, שהבית יהיה כעין של החכמים (בית ועד לחכמים) וליתדבק באבק של רגליהם כשהולכים אחריהם בדרך כדי ללמוד מהם תורה, וכמובן לשמוע דברי חכמים שמוסרים את התושב"ע, שאלו כעין כיוון של מעשי הביתוסים לצורה הנכונה (שלא כביתוסים שהיו עושים זאת לחבריהם ולא לת"ח, כיון שהיו מזלזלים בתורה שבע"פ). יוסי בן יוחנן אומר 'יהי ביתך פתוח לרוחה, ויהיו עניים בני ביתך, ואל תרבה שיחה עם האשה' שזה מזכיר את שיטת הביתוסים שהיו מכניסי אורחים גדולים ('פתוח לרווחה'), וכאילו ביתם של האורח ('בני ביתך') כיון שהממון היה משותף לכולם. וכן לא נשאו נשים, בשל יצר הרע, לכן כנגד זה 'אל תרבה שיחה' וכו'. שזה כעין אישור לחלק ממה שעשו כמכניסי אורחים, וריחוק מהאשה (אבל חלקי). וכמובן שהיה בזה משום טענה נגד מעשי הצדוקים שהיו נהנתניים, ולא הכניסו אורחים כראוי, וכפרו בשכר ועונש (ולכן מן הסתם גם היו בהם פרוצים בתאוות). אולי בכוונה הוזכר שיוסי בן יועזר מצרידה, ויוסי בן יוחנן מירושלים. כיון שהצדוקים היו כהנים, ולכן מקומם העיקרי היה בירושלים, והביתוסים אמנם היו פזורים ברחבי הארץ, אבל זה מרומז בצרידה ששם היה מקומו של ירבעם בן נבט (מ"א יא,כו) ולכן נרמז כעין קשר לירבעם שהסית את ישראל מללכת אחרי רצון ה', שכך עשו הכתות הפורשות כדוגמת הביתוסים. נראה שיוסי בן יוחנן דיבר במיוחד נגד הצדוקים שהיו רעים זה לזה, כיון שחי בירושלים ולכן הם הקהל הקרוב אליו כביכול, לכן מדגיש את העניין של הכנסת אורחים ועניים (שהצדוקים היו עשירים ולא הכניסו אורחים כראוי) ופרוצים. יוסי בן יועזר היה חי מחוץ לירושלים, ולכן הקהל הקרוב אליו כביכול הוא הבייתוסים, כיון שהיו מקומות רבים של איסיים, ואולי בפרט להולכי הרגל היה נח להתחבר לאיסיים, שכך קל להם להסתובב ובכל מקום ימצאו בית חם. לכן מדגיש את העניין של חיבור לחכמים, שלא יתחברו לבייתוסים שמתרחקים מהחכמים (ומרמז על הליכה ב'מתאבק בעפר רגליהם' שילכו אחר הת”ח ולא הבייתוסים). לכן מובן גם מדוע נאמר 'יוסי בן יועזר איש צרדה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים קבלו מהם', מי זה מהם, הרי מדובר על אנטיגנוס? אלא ש'הם' הכוונה גם לבית דינו של אנטיגנוס (המאירי) או שקיבלו גם משמעון הצדיק (רבנו יונה). שזה היה חשוב להדגיש, כדי לומר שלא יבוא אדם ויאמר מי אמר שהם מעבירים את המסורת הנכונה של אנטיגנוס, אולי דווקא צדוק וביתוס תלמידיו העבירו נכונה? לכן מדגישים שהם למדו גם אצל שמעון הצדיק, כך שהם יודעים טוב יותר את המסורות הנכונות ממי שלמד רק מאנטיגנוס. ובנוסף, הם למדו גם מבית דינו, כך שלמדו בצורה שלמה יותר את דעתו ומסורותיו של אנטיגנוס. בכ"א לכן דווקא אצלם היה צורך להדגיש את העניינים האלו, כדי לתת התנגדות לכתות הפורשות שהחלו לצמוח בזמנם.

דובר אנגלית? אתר חידוש מתרחב וצריך אותך!

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע