מאזני צדק ויציאת מצרים

נכתב על ידי יניב, 18/4/2019

 

"מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים" (ויקרא יט,לו). '"אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים" – על תנאי כך הוצאתי אתכם מארץ מצרים, על תנאי שתקבלו עליכם מצות מדות. שכל המודה במצות מדות מודה ביציאת מצרים, וכל הכופר במצות מדות כופר ביציאת מצרים' (ספרא). למה יש קשר בין מצוות המידות ליציאת מצרים שלכן הודאה או כפירה במצות מידות נחשב כהודאה או כפירה ביציאת מצרים? בגמ' נאמר: 'אמר רבא: למה לי דכתב רחמנא יציאת מצרים ברבית, יציאת מצרים גבי ציצית, יציאת מצרים במשקלות? אמר הקב"ה: אני הוא שהבחנתי במצרים בין טפה של בכור לטפה שאינה של בכור, אני הוא שעתיד ליפרע ממי שתולה מעותיו בנכרי, ומלוה אותם לישראל ברבית. וממי שטומן משקלותיו במלח. וממי שתולה קלא אילן בבגדו ואומר תכלת הוא' (ב"מ סא,ב). 'שהבחנתי במצרים – הרי שבאו עשרה רווקים על מצרית אחת, ונתעברה מהן בעשר עבורין עשר בכורות, שהן בכורות של אביהן – כולן מתו' (רש"י). ביציאת מצרים ה' הבדיל בין הבכורים ללא בכורים, מה שבעין אדם לא מבחינים, כך גם ה' מבחין בין משקלות אע"פ שאדם לא רואה הבדל בעיניו – ה' רואה ויענישו. לכן כיון שה' כעין אומר שהוא יעניש כמו שהבחין במצרים, לכן מי שלא מקיים זאת כעין כופר במה שה' אמר שזה יהיה כמו במצרים, ולכן כעין כופר גם ביציאת מצרים. ובפרט, שבמיוחד כאן ה' אומר שיבחין כמו שהבחין ביציאת מצרים, כיון שאדם לא יכול להבחין ביניהם, אבל ה' כן יכול, ולכן הוא במיוחד מקפיד על כך (כך משמע קצת מרש”י על הפס': 'אני הבחנתי במצרים בין טפה של בכור לטפה שאינה של בכור, ואני הנאמן להפרע ממי שטומן משקלותיו במלח להונות את הבריות שאין מכירים בהם'). לכן כשאדם מרמה במידות זה בעצם כעין שאומר שה' לא יכול להבחין במה שהוא עושה (כמו שאדם לא מבחין), ממילא בזה כעין אומר שה' גם לא יכול היה להבחין במכת בכורות מיהו בכור, ויוצא שבעצם כעין שטוען שה' לא הכה את הבכורות – כיון שלא יכול היה לזהות מיהו בכור. אולי אפשר שבהמשך הפס' מובא: “ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם אני ה'. וידבר ה' אל משה לאמר. ואל בני ישראל תאמר איש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בישראל אשר יתן מזרעו למלך מות יומת עם הארץ ירגמהו באבן" וגו' (יט,לז-כ,ב). אחרי מצוות מידות נאמר חיזוק לשמור על כל התורה ('ליתן שמירה ועשייה לחקים ושמירה ועשייה למשפטים' [ספרא]), ואח"כ העונש של העובד את המולך. נראה שהסמיכות באה ללמד על מצות המידות שנאמר בה קשר ליציאת מצרים, שע"פ הפשט הסיבה היא: '"אשר הוצאתי אתכם" – על מנת כן' (רש"י) שעל מנת כן יצאנו ממצרים. שמה המיוחד בזה במיוחד שיש בו דגש שלזה יצאו מצרים? לכן בא בהמשך הפס' קיום התורה, שזה מהצד החיובי, ואח"כ עונשו של העובד את המולך, שזה מהצד השלילי. שכל התורה היא כנגד הע"ז: 'חמורה עבודת כוכבים שכל הכופר בה כמודה בכל התורה כולה' (קידושין מ,א), שהתורה היא גילוי רצון ה' בעולם, ואילו הע"ז זה ההפך מזה. זה בא ללמד שגם מצות מידות קשורה בכך, כיון שזה עניין של אמת, שלא עושה אפילו שקר שאף אחד לא יכול לגלות, שלא משקר כיון שה' יודע. והנה גילוי ה' בעולם מתגלה במידת האמת: 'דאמר רבי חנינא: חותמו של הקב"ה אמת' (שבת נה,א). לכן עניין האמת בעולם קשור לגילוי ה' בעולם, לכן מצות מידות סמוכה לעניין של כל המצוות וע”ז, ששניהם קשורים בגילוי ה' או ח"ו ההיפך, שכך גם במצות מידות מי שמקיים זהו כעין כל המצוות, ומי שמרמה זהו כעין ע"ז, שמרחיק את גילוי ה' בעולם. לכן זה קשור ליציאת מצרים, שלשם זה יצאנו ממצרים, כדי לגלות את שם ה' בעולם, שזה קשור לחותמו אמת (שזהו חותם – גילויו). (וזה במיוחד קשור למכת בכורות, כמו שהגמ' מביאה שה' אומר שהבחין במצרים בין בכור לאינו בכור, שרק הוא יכול להבחין, שכך גם ההוכחה של האמת במידות זה רק ה' יכול להבחין). דבר זה (-אמת) גם כעין מתגלה במיוחד ביציאת מצרים, כיון שפרעה אמר "ויאמר פרעה מי ה' אשר אשמע בקלו לשלח את ישראל לא ידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח" (שמות ה,ב), לכן כשה' הכה במכת בכורות ופרעה שילח את העם, זה היה כהודאה של פרעה שמאמין בה', שכעין גילה במכת בכורות. כך שיש ביציאת מצרים קשר לגילוי ה' בעולם, ולכן זה קשור לגילוי ה' בישרות של אמת שמתגלה במשקולות, שאף אחד לא יודע אבל הוא פועל ע”פ האמת כי ה' ציוה. שיש כאן גילוי ה' מצד האמת, ומצד שפועל כי מאמין בה'. אולי אפשר שהרמאות היא ע"י ששם את המשקולת במלח, ולכן זה כעין קטרוג על יציאת מצרים שהיא באה בכח ברית אבות: “וישמע אלקים את נאקתם ויזכר אלקים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב" (שמות ב,כד), ועל מלח נאמר ברית: “מלח ברית אלקיך" (ויקרא ב,יג). לכן כשמרמה במלח שבו יש ברית ה', זה כעין מתחבר לשימת רמאות בברית של הקב"ה עם האבות, ובזה כעין פוגם ביציאת מצרים, לכן יש חומרה מיוחדת להישמר מזה בשל ש"אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים". אולי לכן יחד עם מאזני צדק נאמר גם על "הין צדק", שזה בא '… לומר לך שיהא הן שלך צדק, ולאו שלך צדק' (ב"מ מט,א) 'אלא שיהא הן שלך כו' כלומר כשאתה מדבר הן או לאו, קיים דבריך והצדק אותם' (רש"י). שזה מתחבר לדברי ה' לאברהם שיגאלנו ממצרים, שה' עמד בדיברו, שזכר את הברית וגאלנו. (וכן מתחבר לעניין של מידת האמת [שהאדם יעמוד בדיבורו בשל מעלת האמת]).

דובר אנגלית? אתר חידוש מתרחב וצריך אותך!

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע