כמה מעלות טובות

נכתב על ידי יניב, 16/4/2019

 

'כַּמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ! אִלּוּ הוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא עָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים, דַּיֵּינוּ' וכו' (הגדה של פסח). בהגדה של פסח אומרים את הפיוט הזה שיש בו 15 מעלות לקב"ה על דברים שנתן ועשה לנו. מדוע דווקא 15 (הרי יכלו להביא עוד או להחסיר בצורה כזו או אחרת, כך שלכאורה יש כאן עניין שיהיה דווקא 15)? מרן גדול הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א מביא (בהגדה של פסח – ב'מקורות והערות לנוסח האחיד'): '… והנה ט"ו מעלות היו כנראה מנויות כאן כנגד ט"ו שירי המעלות שבתהלים ק"כ – קל"ד המכוונות כנגד ט"ו מעלות שבמקדש' וכו' (ראה שם שיש גם הוספה של חרוזים במחזור רומי ובמקור אחר, והגרש"ג לא מקבל את ההוספות ההם). [הסבר זה מובא בפירוש הגר"א על ההגדה, בין שאר ההסברים למה ט"ו מעלות]. אולי אפשר עוד לומר שזה כעין מבוסס על כך שיש בחז"ל שלוש דעות כמה מכות היו בכל מכה ובקריעת ים סוף, כמו שמופיע קודם לפיוט הזה, וזה נאמר ביחס לחישוב המכות שבקריעת ים סוף שהיה פי חמש מהמכות ("אצבע" במכות מול "היד" בקריעת ים סוף). לכן כעין מתחשבים בכל הדעות ומביאים כנגד שלושתם חמשה, כנגד ההכפלת בחמש בקריעת ים סוף, ששם התגלתה היד הגדולה, ולכן חמש בשלוש צורות, יוצא בסה"כ 15, שעלינו להודות על כך. לכן הפיוט מורכב משלושה חלקים של חמש: חמשה ראשונים זה במצרים, חמשה אמצעיים זה מקריעת ים סוף והלאה, וחמשה אחרונים זה בעניינים רוחניים. או שזה כנגד ההמשך שבהגדה, שיש שלושה דברים שחובה לומר בפסח (פסח, מצה ומרור), שאנו מודים בצורה של חמשה כנגד היד הגדולה שנעשה בקריעת ים סוף (שהוא חלק מיציאת מצרים, ולכן יש להודות עליו בליל הסדר כשמודים על יציאת מצרים). שכך כנגד המרור שזה כנגד השעבוד, זהו החמשה הראשונים שעד מכת בכורות ולקיחת הכסף, שאז הפסיקו להיות עבדים. כנגד מצה שזה כנגד שגורשו מהר, זה מהגירוש והלאה, שלכן בפיוט זה משגורשו והלאה. כנגד פסח שזה שה' פסח – שזה קשר לה' (ולכן קרבן המקרב לה'), כנגד זה חמשה עניינים רוחניים. עוד אפשר שעניין הפיוט הזה הוא כדי להלהיב אותנו לקראת ההלל, כדי שנודה ונהלל את ה' מכל הלב בצורה מושלמת: 'מעתה יפנה אל אמירת הלל, וכדי להלהיב את לבנו קודם אמירת ההלל לתת בינה בלבבנו עד כמה מחויבים אנחנו להלל' וכו' (מלבי"ם, הגדה של פסח ['מדרש הגדה']). לכן נאמר בצורה של ט"ו טובות, כנגד שההלל פותח ב"הללויה" – להלל את השם, וזה מופיע בשם י'ה, שזהו 15. אולי גם דווקא 15 כנגד השם "י'ה" שהתגלה בקריעת ים סוף: “עזי וזמרת י'ה ויהי לי לישועה" (שמות טו,ב). שקודם אומרים ששם הוכו מצרים הכי הרבה (פי חמש), ולכן משבחים כדמותה, ועל הישועה בקריעת ים סוף הודו לשם ה' בהתגלות של "י'ה", ולכן כנגד זה הפיוט בנוי על 15 מעלות. (זה ע"פ ההבנה של אונקלוס ב”זמרת י'ה” שמזמרים לה', ואילו) לפירוש רש"י ש"זמרת י'ה" הכוונה מלשון זמירה ('לשון לא תזמור.. כסוח וכריתה'): 'עוזו ונקמתו של אלוקינו היה לנו לישועה', יוצא שנקמת ה' דרך השם "י'ה" היא שפעלה בקריעת ים סוף, לכן מובן שכנגד זה מבטאים בפיוט בט"ו מעלות טובות למקום עלינו.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה