מה קשר ההפטרה לפרשת יתרו

נכתב על ידי אבי מורגנשטרן, 24/1/2019

 דבר התורה של פרשת יתרו הוא ארוך עוד יותר מהרגיל כי הדברים נשגבים אך בגלל שהם מעשיים לנו כל יום ממש אז זה דורש הסבר שנבין מה אנו אומרים ומה ה הכי אוהב. 

הפטרת פרשת יתרו , מעשה מרכבה בנבואת ישעיהו הנביא. מה הקשר לפרשה? אפשר לומר בפשטות שעניינו כמו שראו בנ"י במעמד הר סיני אז כך ראה ישעיהו הנביא וזה אותו עניין. זה בודאי גם נכון אך יש קשר הרבה יותר ישיר של הפטרה זו עם הפרשה. 
בסוף הפרשה כתוב: בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך.
רש"י אומר שמדובר על בית המקדש וברכת כהנים .שם, ורק שם מזכירים בפה את שם המפורש ורק בברכת כהנים ביום כיפור וכהן גדול בוידוי על ישראל ועל הכהנים ועליו עצמו , רק שם מזכירים השם המפורש ובקהל עונה ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.
אז מה הקשר להפטרה? 
הקשר הוא דוקא לתיאור של פמליה של מעלה שמהם אנו לומדים מה הדרך הנכונה לקדש את ה' : וקרא זה אל זה ואמר- קדוש קדוש קדוש ה צבאות מלא כל הארץ כבודו.
מה פירוש הפסוק הנ"ל? בודאי שיש פירושים על פי הסוד אך בפשטות נפרש לפי התרגום שאנו אומרים כל יום בקדושה דסידרה (אשרי ובא לציון שאחרי שמונה עשרה)- ה הוא קדוש כלומר מופרד ומופרש מכל הנמצא בשמים כלומר הוא עד כדי כך גדול בלי סוף שהוא מופרד ומופרש מהכל.כמה שצבא השמים גדולים וקדושים הוא כל כך הרבה יותר גדול שממש אין שום  השוואה או קשר בכלל בינו לבינם מבחינת ההשואה.
הקדוש השני זה זה שהוא מופרד ומופרש כמובן מכל מה ומי שעל הארץ אין כמובן שום אפשרות להשואה כלשהי  והקדוש השלישי זה שה מופרד ומופרש מכל מה ומי שיהיו לעולם ולעולמי עולמים. כלומר שאנו מקדשים את ה' ומבינים שהוא מעל ומעבר לכל דמיון או השוואה. ועכשיו ההמשך: ה' צבאות  - זה ביטוי לגבורת ה' - מלא כל הארץ כבודו. אפילו שהוא כל כך גדול וקדוש עד אין חקר , בכל זאת ברוב גבורתו הוא משרה את שכינתו בכל הארץ- מלא כל הארץ כבודו. זה לגמרי לא מובן מאליו. זה היפך מההגיון שלנו .
המשך הדברים: עתה נחזור לפסוק ולרשי על הפסוק: "בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך". רש"י: (צריך לקרוא כהמשך לפסוק הנ"ל):אשר אתן לך רשות להזכיר שם המפורש שלי, שם אבוא אליך וברכתיך.אשרה שכינתי עליך, מכאן אתה למד שלא ניתן רשות להזכיר שם המפורש אלא במקום שהשכינה  באה שם וזהו בית הבחירה, שם ניתן רשות לכהנים להזכיר שם המפורש בנשיאת כפים לברך את העם. מה כל האריכות ואולי התפתלות מסויימת? העניין מובן לפי כל אשר הסברנו עד כאן. רש"י הרגיש את העניין אך היות וזה  קשור לעניינים נשגבים הקשורים במהלכים שמיימיים , לכן רשי מתפתל עם זה ורק פותח פתח כחודו של מחט...
אם כן סיכום העניין: הקב"ה קדוש קדוש קדוש אך ברוב גבורתו כן משרה שכינתו עלינו ואיפה ? בבית המקדש . וכשכבר אין בית המקדש  משרתיו שואלים (כעת) איה מקום כבודו ? איך מחובר אלינו ומשפיע שפע? לאומתם משבחים ואומרים ברוך כבוד ה ממקומו . דרך אותו מקום - מעולם לא זזה שכינה מכותל המערבי. משם יש חיבור אלינו. בזמן הגלות ומיד אחרי כן אנו מבקשים מתי תמלוך בציון בקרוב בימינו ... שאנו מתגעגעים שהחיבור עם ה' יתברך יחזור לשלמות בבית הבחירה הבנויה . אבל כיום ובעצם גם בזמן בית המקדש השפע ה- ברוך כבוד ה - הברכה שמברך ה אותנו שמתחבר אלינו,  הוא דרך הכותל אבל ע"י ברכת כהנים .לא דוקא זה שבכותל אלא בכל מקום בעולם. זה הרמז שרשי נותן שהזכירו שם המפורש דוקא בברכת כהנים אבל אנו יודעים שגם בוידוי של כהן גדול הזכיר שם המפורש .למה רשי לא אומר את זה? כי דוקא ברכת כהנים זה המקום שאבוא אליך וברכתיך גם כיום ועל קדושה שאנו אומרים כל יום כתוב שזה הדבר שה הכי אוהב וכן ברכת כהנים זה הדבר שה הכי אוהב. מה ה יכול לאהוב יותר מאשר לברך את בניו אהוביו ולתת להם שפע?! אבל זה אותו דבר! קדושה וברכת כהנים שניהם עניין אחד כפי כל ההסבר הנ"ל.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה