חז"ל - אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ

נכתב על ידי אלון, 23/12/2018

 " 'וַתֹּאמַרְןָ אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים', וְכִי מִצְרִי הָיָה משֶׁה... מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁנְּשָׁכוֹ הֶעָרוֹד וְהָיָה רָץ לִתֵּן רַגְלָיו בְּמַיִם, נְתָנָן לַנָּהָר וְרָאָה תִּינוֹק אֶחָד שֶׁהוּא שׁוֹקֵעַ בַּמַּיִם, וְשָׁלַח יָדוֹ וְהִצִּילוֹ. אָמַר לוֹ הַתִּינוֹק: אִילּוּלֵי אַתָּה כְּבָר הָיִיתִי מֵת. אָמַר לוֹ: לֹא אֲנִי הִצַּלְתִּיךָ אֶלָּא הֶעָרוֹד שֶׁנְּשָׁכַנִּי וּבָרַחְתִּי הֵימֶנּוּ, הוּא הִצִּילֶךָ. כָּךְ אָמְרוּ בְּנוֹת יִתְרוֹ לְמשֶׁה, יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁהִצַּלְתָּנוּ מִיַּד הָרוֹעִים, אָמַר לָהֶם משֶׁה: אוֹתוֹ מִצְרִי שֶׁהָרַגְתִּי הוּא הִצִּיל אֶתְכֶם, וּלְכָךְ אָמְרוּ לַאֲבִיהֶן: אִישׁ מִצְרִי, כְּלוֹמַר מִי גָרַם לָזֶה שֶׁיָּבוֹא אֶצְלֵנוּ, אִישׁ מִצְרִי שֶׁהָרַג".

(שמות רבה, פרשה א, סימן לב)

 

משה רבינו שגדל בבית פרעה, יצא אל אחיו וראה איש מצרי מכה איש עברי (שמות ב, יא-יב): "וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו... וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל". בעקבות כך שהרג את המצרי, ברח משה רבינו ממצרים למדין. בהגיעו למדין הוא הבחין בתושבים המקומיים המציקים לבנותיו של יתרו ואינם מאפשרים להם לשאוב מים מן הבאר. משה התערב לטובתן, וכאשר בנות יתרו חזרו לביתן הן סיפרו לאביהן (שמות ב, יט): "וַתֹּאמַרְןָ אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹועִים וְגַם דָּלֹה דָלָה לָנוּ וַיַּשְׁקְ אֶת הַצֹּאן".

שואלים חז"ל: וכי משה רבנו היה מצרי? מדוע כינוהו בנות מדין אִישׁ מִצְרִי?

חז"ל משיבים במשל, על אדם שנשכו עָרוֹד – חיה מזיקה. לאחר שהעָרוֹד נשך אדם, היתה דרך אחת בלבד להינצל – הגעה למאגר מים. רץ הנשוך למי הנהר וראה ילד עומד לטבוע. מיד הושיט את ידו והצילו. אמר לו הילד: אם לא באת – כבר הייתי טובע ומת! אמר לו האיש: לא אני הצלתיך, אלא העָרוֹד שנשך אותי ומפניו נמלטתי למים, הוא הצילך.

כך אמרו בנות יתרו למשה: יישר כוחך שהצלתנו מן הרועים. אמר להם משה: האיש המצרי שהרגתי במצרים הוא שהציל אתכם, כי בגלל מעשה זה נאלצתי לברוח ממצרים פן תעלה עלי חמתו של פרעה, וכך הגעתי למדין.

לפיכך אמרו בנות יתרו לאביהן: "אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ" – מי גרם לו למשה שיבוא ויצילנו, איש מצרי שהוא הרג.

אנו יודעים את החשיבות בלהכיר טובה למי שעשה עמנו טובה, אך בתשובתו של משה לבנות יתרו – הוא הציב רף גבוה להכרת טובה! אין להסתפק בהכרת טובה למבצע הטובה באופן ישיר, אלא יש לחפש אחר השורשים שממנה נבעה טובה זו.

כאשר בנות יתרו הודו למשה על הטובה שעשה עמן, בהתעמתו עם התושבים המקומיים שלא אפשרו להן לשאוב מים – היתה תגובתו: התודה והברכה מגיעות לאותו איש מצרי רע מעללים, שהתעמר באחד מאחי ולפיכך נאלצתי להורגו, כלפיו עליכן לחוש הכרת טובה, כי בעטיו התגלגלתי למצרים.

האיש המצרי היה רע, מחשבתו היתה רעה, אבל יש לזקוף לזכותו תוצאה טובה אחת שהתגלגלה בגללו.

 

"ותן חלקנו"

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע