"וַיָּבֹוא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִֽיר" (בראשית לג, יח)

אחת המילים החוזרות בפרשתנו היא המילה פנים:

"וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל כִּי רָאִיתִי אֱלֹוקים פָּנִים אֶל פָּנִים וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי" (בראשית לב, לא)

"וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב... וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי מִיָּדִי כִּי עַל-כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹוקים וַתִּרְצֵֽנִי" (בראשית לג, י)

"וַיָּבֹוא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִֽיר" (בראשית לג, יח)

ויש לדון מה עניין פני יעקב, ומדוע כה מדגישים אותם?

עניין הפנים כפול: מחד גיסא הפנים הם הפנימיות של האדם, כדברי המהר"ל: "כי עיקר הצלם האלוקי הזה חל על הפנים של אדם כי זה צורתו בוודאי". מאידך גיסא הפנים הם הגילוי החיצוני של האדם.

אין זו סתירה, אלא זה ההגדרה של המושג פנים – הגילוי החיצוני של הפנימיות.

עיקר תפקידנו בעולם הוא ייפוי הפנים, לחשוף ולגלות את הפנימיות, לגלות את הקדושה במציאות, כעניין (קהלת ח, א): "חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו".

יעקב אבינו מכונה "יעקב שלמתא", ועליו אומר הזוהר בפרשתנו (זוהר א, קעב, ב):

מתורגם: "שהיה שלם מהאבות, ושלם מבנים, וזהו שלם, שלם למעלה ושלם למטה, שלם בשמים ושלם בארץ. שלם למעלה שהרי הוא כולל את כל האבות, והוא מידת התפארת (שמאחדת את מידות החסד והגבורה). שלם למטה שהרי כל בניו קדושים ושייכים לעם ישראל. שלם בשמים ושלם בארץ".

יעקב מהווה מודל לאדם השלם, הוא הפנים השלימות, הוא המגלה את הקדושה בעולם ועלינו להתבונן היטב בדרכו של יעקב ובמידותיו, בכדי לנסות לקנות את השלמות המופלאה של יעקב אבינו.

על הפסוק מהפרשה "וַיָּבֹוא יַעֲקֹב... וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִֽיר" חז"ל דורשים (שבת לג, ב):

"וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִֽיר - אמר רב: מטבע תיקן להם, ושמואל אמר: שווקים תיקן להם, ורבי יוחנן אמר: מרחצאות תיקן להם". ומוסיף המדרש (בראשית רבה עט, ו): "התחיל מעמיד הטליסין (שווקים, חנויות) ומוכר בזול".

חז"ל דורשים את המילה "וַיִּחַן" מלשון חן - יעקב אבינו מגיע לארץ והוא מתחיל בתיקונה ויפוייה: בונה מרחצאות וגשרים, תיקן מטבע, בנה שווקים ואף דאג שימכרו בזול בשווקים. ליעקב אבינו יש רצון לתקן ולשפר את העולם הגשמי.

ביעקב אבינו יש את השילוב המופלא בין שמים לארץ. מצד אחד יעקב אבינו עוסק בקניין הארצי כגון: שתיקן להם מטבע, בנה מרחצאות וגשרים, הוזיל מחירים בשוק. מאידך גיסא, יעקב אבינו הוא אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים, בחיר בית מדרשם של שֵׁם ועֵבֶר. העיסוק בדברים הגשמיים לא פוגע ולא מפחית את הקישור של יעקב אבינו לקב"ה ואת העלאת כל הדברים לקדושה.

אנו מייחלים לבניין המקדש והשבת השכינה לציון וירושלים – דוד המלך בתהילים (כד, ו) מגלה לנו שהדרך לכך היא להחזיר את פני יעקב לעולם:

" זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁיו (זהו דור דורשי ה', ומהי דרישתם?) מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה (המבקשים לחזור ולגלות את פני יעקב)".

זו העבודה שלנו בעולם, לייפות את הפנים, לגלות שכינה בארץ. אנו מייחלים ומתברכים יום יום בברכת הכוהנים (במדבר ו, כה) ש"יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ" - כי ככל שנדבק בפנים האלוקיות, ככל שנדבק בה', באידאליים האלוקיים, כך נגלה יותר ויותר את הפנים האמיתיות שלנו, את פני יעקב - יעקב שלמתא - שלם בשמים ושלם בארץ.

הרב גור גלון, מתוך האתר: "ישיבת הר ברכה" - http://yhb.org.il/?p=219