רק להיום - ברכה או קללה?

נכתב על ידי איתיאל, 30/10/2018

 "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה".


המודעות של האדם צריכה להיות שהוא יכול להיות ברכה או קללה.

אם הוא מחובר באלוקות - הוא ממשיך את רצון ה' בעולם, חלק מהמגמה הכללית של תיקון והתקדמות לטוב, הוא ברכה - מלשון ברכיים - הוא הרגליים של יישום רצון ה' בעולם. אין לך תחושת שלווה, משמעות ואושר מלהיות חלק מזה.

לעומת זאת, מי שמתנתק מרצון ה' - הוא הכי לבד שיש. הוא ב קללה - הוא קל כ"כ. אין לו משקל, הוא עלה הנידף ברוח, כשאני לעצמי - מה אני?!

תודעה זו צריכה להיות " היום" - היום אני רוצה להיות בברכה ולא לסבול בקללה.

אם אני באתמול או במחר - זה לא מחזיק.
אני לא מנסה להמשיך שיא של צדקות מאתמול, או להגיע למשימות ארוכות לכל החיים.

אני פשוט רוצה היום, רק היום, להיות בברכה ולא בקללה.

סיפר הרב פרומן זצ"ל שכל יום היה מתעורר מחדש ושואל את עצמו אם הוא רוצה להאמין באלוקים גם היום או לא. ואז מגיע ל"מודה אני". לא דתי כי אבא שלי היה דתי, ולא כדי שהילדים שלי יהיו דתיים, רק כדי להמשיך להיות חלק בברכה ולהימנע מלהיות בקללה.

שבת שלום!

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע