הקשיים באמירת כל נדרי

נכתב על ידי גל גל, 15/9/2018

 

בס''ד                                 יום כיפור: הקשיים באמירת כל נדרי

 

פתיחה

כידוע, נהוג בקהילות ישראל ובפרט בקהילות האשכנזים, להגיד בערב יום הכיפורים את תפילת 'כל נדרי'[1]:

''כל נדרים ואיסורים ושבועות קיומין וחרמין, שנדרנו ושאסרנו ושחרמנו ושנשבענו ושקיימנו על נפשנו בשבועה, מיום הכפורים שעבר עד יום הכפורים הזה הבא עלינו, בכולם חזרנו ובאנו לפני אבינו שבשמים, אם נדר נדרנו אין כאן נדר...יש כאן מחילה וסליחה וכפרה, ככתוב בתורתך ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה.

כפי שנראה בהמשך, השורש ההלכתי לאמירת כל נדרי, נמצא כבר בגמרא בנדרים (כג ע''ב), אבל יש מחלוקות רבות לגבי האופן בו צריך לומר את הנוסח. לא זו בלבד, על אף שרב עמרם גאון הכניס את תפילת כל נדרים בסידורו (ח''א עמ' מז), והוא הנוסח המוקדם ביותר שיש לפנינו, למרות זאת הוא כתב: ''שזה מנהג שטות לאומרו, ואסור לעשות כן'', ולקמן נראה מדוע.

נדרים

כפי שאמרנו לעיל, הגמרא במסכת נדרים (כג ע''ב) דנה בהפרת נדרים ואומרת ש''הרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה, יעמוד בראש השנה[2] ויאמר כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל''. הגמרא מביאה את דברי אביי ורבא, שפוסקים שהנדר בטל רק במידה והאדם לא זוכר על מה הוא התנה, אבל כאשר האדם זוכר מה הוא נדר, התרת נדרים לא תועיל לבטל את נדרו.

אמנם כבר בגמרא יש שטענו שאסור להגיד את נוסח כל נדרי. מדוע? רבא סבר שזה יגרום לאנשים לזלזל בנדרים:

רב הונא בר חיננא סבר למידרשיה בפירקא (רצה להגיד את נוסח התרת נדרים בדרשה), אמר ליה רבא: תנא קא מסתים לה סתומי כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים, ואת דרשת ליה בפירקא? (התנא במשנה לא כתב את הנוסח בפירוש, ואתה מפרסמו?)

1. שיטת רבינו תם

כפי שאמרנו לעיל, הנוסח שנמצא לפנינו בסידורים, מבוסס על שיטתו של עמרם גאון (שהופיע לאחר מכן במקומות רבים). אחד המשפטים המופיעים בסידור שלו הוא: כל נדרים ואיסורים ושבועות וקיומין וחרמין.... מיום הכפורים שעבר עד יום הכפורים הזה הבא עלינו, בכולם חזרנו ובאנו לפני אבינו שבשמים, אם נדר נדרנו אין כאן נדר, ואם שבועה נשבענו אין כאן שבועה, אם קיום קיימנו אין כאן קיום. בטל הנדר מעיקרו, בטלה השבועה מעיקרה, בטל הקיום מעיקרו.

רבינו תם (תוספות נדרים ד''ה ואת) סבר, שאמירת נוסח כל נדרי משמשת לא רק כמעשה סמלי, אלא כהפרת נדרים ממש.  בעקבות כך הוא פסק, שאין לכלול באמירת כל נדרי את כל הנדרים שנדרנו משנה שעברה עד עכשיו, מכמה סיבות:

''מתוך שמעתין, מוחק רבינו תם מה שכתוב במחזורים בכל נדרי מיום הכפורים שעבר עד יום הכפורים הבא עלינו לטובה וסבורים הם שמתירים נדרים משנה שעברה וטועים: (1) חדא בכל התרת נדרים בעי חרטה מעיקרא לכל הפחות והרי אין אנו פותחים בשום חרטה. (2) ועוד דבעי יחיד מומחה או ג' הדיוטות וליכא (3) ועוד שהלכה כרב פפא דהוא דאמר פרק השולח צריך לפרט הנדר ואנן לא עבדינן הכי (4) ועוד דנודר עצמו אי אפשר לו להתיר לכך''

1. ראשית, בשביל לבטל נדר, צריך חרטה מעיקרא, דהיינו שהנודר צריך לפרט מדוע הוא רוצה להפר את הנדר, ולמה הוא מתחרט שהוא נדר אותו מלכתחילה. אומר רבינו תם, באמירת כל נדרי אנחנו לא מפרטים מדוע אנחנו רוצים להפר את הנדר.

2. בשביל להפר נדר, צריך שיפר אותו תלמיד חכם שמומחה בנדרים או שלושה הדיוטות. כאשר אנו אומרים את נוסח כל נדרי בקול בבית כנסת, אנחנו לא באמת עומדים בפני שלושה אנשים, אלא סתם מכריזים שאנחנו מתחרטים.

3. בשביל להפר את הנדר, הנודר צריך לפרט בדיוק מה הוא נדר. כאשר אומרים כל נדרי בבית הכנסת לא מפרטים את הנדר, אלא אומרים נוסח כללי.

4. באמירת כל נדרי בבית כנסת, החזן מפר לעצמו את הנדר ''אם נדר נדרנו אין כאן נדר''. בהפרת נדרים רגילה, הדיינים (=שלושה ההדיוטות) צריכים להפר את הנדר, ולא בעל הנדר עצמו.

לכן לפי שיטת רבינו תם אין לומר בכל נדרי את הנוסח מיום כיפורים שעבר עד יום כיפור הזה, אלא רק מיום כיפור הזה, עד יום כיפור הבא, וכן כתבו הרשב''א (ה, רנז), האור זרוע (רעז, ה) המהרי''ל (הל' ליל יום הכיפורים) והמשנה ברורה (או''ח תריט, ב):

''ורבינו תם הקשה על זה, ולכן הגיה שיש לומר מיום הכפורים זה עד יום הכיפורים הבא עלינו, והכונה להתנות על נדרים שידור מכאן ולהבא שלא יחולו [ומועיל תנאי זה אם אינו זוכר התנאי בשעה שנדר, אבל אם זוכר התנאי ועף על פי כן נודר הרי עוקר התנאי, והנדר קיים] ונוהגין אנו כרבינו תם. ולפי זה צריך לומר 'די נדירנא ודמישתבענא' לשון עתיד. והמגן אברהם מסיק דאפילו לדעת רבינו תם גם כן יכול לומר בתיבה אחת 'דנדרנא' דלשון זה גם משמע להבא ''

אמנם, גם אם רבינו תם מסיר מהנוסח של כל נדרי את נדרים מהשנה שעברה, עדיין יש קושי רב בדבריו. כיצד לפי שיטתו אפשר לבטל נדרים שהאדם עוד לא נדר? שהרי רק נדר שכבר נדרו אפשר לבטל! האחרונים עמדו על כך, והציעו מספר תירוצים (בכל שיטה יש יתרונות וחסרונות, אבל לא ניכנס לכך):

1. רבי עקיבא איגר (יו''ד ריא) טען, שמכיוון שהנודר ביום כיפור מכריז שכל נדר שהוא ינדור בעתיד יתבטל, כאשר בכל זאת הוא נודר, זה נחשב כמו נדרי טעות, שהם חסרי משמעות, וכבר הקדים את רבי עקיבא איגר הר''ן (נדרים עה ע''ב ד''ה הא כדאיתא).

2. ר' שמעון שקופ בשערי יושר (ה, כב) חידש, שכמו שחכם יכול להתיר לאדם את נדרו אחרי שהוא נדר, כך אפשר לבטל נדר עוד לפני שהוא בא לעולם ''ומתבאר מזה דענין זה מה דמועיל הביטול נדרים שינדור מכאן ולהבא הוא ענין התרת נדרים''.

3. הרב אשר וייס ('כל נדרי') טען, שבכך שאומרים את נוסח כל נדרי, בעצם מעידים הקוראים מראש שהם לא מעוניינים בנדרים אותם עתידים לנדור בעתיד, ומשום כך הנדרים לא חלים.     

2. שיטת הרא''ש

הרא''ש (יומא ח, כח) חולק על דברי רבינו תם, וסובר שיש להכליל בנוסח של 'כל נדרי', גם נדרים שנדרנו בעבר. הוא פותח בכך, שמהנוסח המקורי של כל נדרי המופיע בסידורו של רב עמרם גאון עולה כמותו, שמפירים גם נדרים לשעבר. רבינו תם היה צריך לעשות שינוי לשון בנוסח, בשביל להתאים אותו לשיטתו הסוברת שאי אפשר להתיר נדרים לשעבר.

א. רבינו תם טען, שצריך חרטה – ואין חרטה. הרא''ש טען לעומתו, שבכך שכולם אומרים את הנוסח, אנן סהדי (= זה דבר ברור) שהם מתחרטים על הנדר, משום שהם לא רוצים להיענש (ותמהו על הרא''ש, שהרי צריך חרטה על עצם הרצון לנדור, ולא בגלל עונש).

ב. רבינו תם טען, שצריך הפרה בפני שלושה – ואין הפרה בפני שלושה. הרא''ש טען לעומתו, שבכך שכל הקהל אומר את כל נדרי ביחד, זה משמש כאמירת הנדר בפני שלושה הדיוטות.

ג. רבינו תם טען, שצריך לפרט הנדר – ואין פירוט הנדר. הרא''ש טען לעומתו, שהסיבה שצריך לפרט את הנדר בפני החכם היא, שהחכם לא יתיר בטעות לנודר נדר, שבו הוא התחייב לעשות מצווה (שלנדר כזה אין הפרה). ביום כיפור אין דעת הקהל להתיר נדרי מצווה, אלא נדרים סתם, ולכן הנדר מופר גם מבלי לפרט אותו.

ד. רבינו תם טען, שצריך ששלושה הדיוטות יתירו את הנדר – ואין התרה שלהם. הרא''ש טען לעומתו, שכל הקהל מתיר ביחד, כך שהנודר לא מתיר לעצמו, אלא הקהל משמש כשלושה הדיוטות ומתיר לו.  

3. שיטת הנימוקי יוסף

הנימוקי יוסף (ז ע''ב בדה''ר ד''ה לא) נקט בדרך ביניים. מצד אחד הוא מקבל את קושיות רבינו תם שראינו לעיל, ומצד שני הוא מקבל את הנוסח שהציע הרא''ש, ממנו עולה שמבטלים גם נדרים שנדרו בעבר. כיצד הוא עושה זאת? הוא טוען שהפרת נדרים הוא לא תהליך אמיתי של הפרת נדרים, אלא תפילה ובקשה בלבד. לכן מצד אחד הקושיות של רבינו לא קשות יותר, כי רבינו תם דיבר רק במקרה שבו מפרים נדרים ממש. מצד שני אפשר לקבל את הנוסח של הרא''ש, ובלשונו:

''ויותר נראה לומר לפי המנהג ולשון הנהוג בו והכתוב בסדר רב עמרם ז"ל (שאומרים גם לשעבר), (אלא) שאין אומר כן לא בדרך נדרים הקודמים ולא בדרך תנאי לנדרים העתידים, אלא שאומרים כן דרך תפלה להקב"ה שלא יכשלו ושלא יענשו על הנדרים ועל השבועות שעשו בשנה שעברה ושיהיו שביתין ושביקין לפניו יתברך כאילו לא היו''

4. שיטת הגאונים

כפי שהבאנו כבר בפתיחה, סובר רב האי גאון שאסור לומר את תפילת כל נדרי, וכך הביא בשיבולי הלקט (סי' שיז) בשם ''רוב הגאונים''. מה טעם הדבר? כפי שראינו הגמרא לעיל מביאה שרב הונא רצה לדרוש את הלכות 'כל נדרי'. רבא גער בו, וסבר שאין לדרוש הלכה זו בציבור, משום שיש חשש שיבואו להקל בנדרים ושבועות, וכך כותב הריב"ש (סי' שצד):

''ומכל מקום אף אם יהיה הלשון להבא, ויהיה תנאי, טוב שלא לאמרו כלל כדי שלא יקלו ראשם בנדרים. דהא תנא מסתם לה סתומי (התנא לא דרש אותה בדרשה), כדאיתא התם (במסכת נדרים). ובכל קטלוניא אין אומרין אותו.''

יש לציין, שחשש זה לא היה מופרך. רבינו ירוחם (תולדות אדם וחוה, יד, ג) העיד על ''כמה טועים וכמה פריצים'', שבערב ראש  השנה או יום כיפור היו אומרים בפני חבריהם, שכל הנדרים והשבועות שהם ישבעו או ינדרו השנה יהיו בטלים, ''ומורים התר לעצמן לעבור על חרמי הקהל ועל השבועות, לגזול ולחמוס לחבריהם...'' (ועיין עוד בשו''ת בנימין זאב סי' רעז, על מקרה דומה).

כמו כן באירופה בעקבות תפילת 'כל נדרי', לא סמכו הנוצרים על היהודים בענייני שבועות, וטענו שהם לא נאמנים. בעקבות כך הם דרשו מהיהודים להישבע שבועה נוספת, שכללה השפלה מרובה (עיין בויקיפדיה ערך 'שבועת היהודים'). אמנם לא מפיהם אנו חיים, אבל מכל מקום זה מראה את האופן שבו אפשר לתפוס את תפילת כל נדרי.

למרות שרוב הפוסקים נקטו להלכה, שלא לכלול גם את נדרי העבר, כיום נוהגים בכל קהילות ישראל לומר את תפילת כל נדרי, ומבקשים גם על השנה שעברה וגם על השנה שתהא, וכך כתבו הרדב''ז (ד, לג) וכף החיים (תריט), ופוק חזי וכו'.


 כתיבה וחתימה טובה! במידה ומישהו מעוניין להדפיס את הדף (בגרסת וורד) במקומו ולזכות את הרבים, מוזמן לפנות tora2338@gmail.com


[1] יש שנקטו שצריך לומר את כל נדרי בערב יום הכיפורים היא, כי אי אפשר להתיר נדרים בשבת ויום טוב. יש שחלקו וכתבו שמותר שההפרה תהיה ביום כיפור, כי כל נדר שהוא לצורך היום, מותר להתירו אפילו ביום טוב (רוקח רטו, ר''ח פלאג'י 'מועד לכל חי' יט, יב).

[2] על אף שהגמרא אומרת ראש השנה, מפירים ביום כיפור, או משום שביחזקאל יום כיפור נקרא ראש השנה, וגם כי ר''ה סמוך ליום כיפור.


להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע