גשמים ומתן תורה

נכתב על ידי יניב, 13/9/2018

 

"יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירם עלי דשא וכרביבים עלי עשב" (דברים לב,ב). 'אמר רב יהודה: גדול יום הגשמים כיום שניתנה בו תורה, שנא' (דברים לב, ב) "יערף כמטר לקחי” ואין לקח אלא תורה, שנא' (משלי ד, ב) "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו". רבא אמר: יותר מיום שניתנה בו תורה, שנאמר "יערף כמטר לקחי", מי נתלה במי? הוי אומר קטן נתלה בגדול' (תענית ז,א). לכאורה לא מובן מה באו לומר בזה? נראה בפשטות שבאו לומר בזה את החשיבות של ירידת הגשמים כדי שאדם יודה לקב"ה על הגשמים, שלא יראה בזה דבר של מה בכך. ובפרט ב'יום הגשמים', שאולי רומז על הרבה גשמים, שאז אדם במצב רוח דכאונית קצת, ולא יכול לצאת מהבית, שאז יש בליבו מחשבה רעה על הגשמים, באים חז"ל ומלמדים שיש בגשמים הרבה חיוב, ולכן ראוי להודות לה' על כך. אולי הדגישו קשר למתן תורה, כי יכול ת"ח לחשוב לעצמו שאולי כדאי לבקש שלא ירדו הרבה גשמים, או לפחות שהוא לא יתפלל על הרבה גשמים, כיון שזה מעכב מלהגיע לביהמ"ד וממילא יוצא שגורם למיעוט בלימוד תורה, ולכן טוב שלא ירד הרבה. לכן באים חז"ל ומדגישים שזה כעין מתן תורה, ולכן שלא יבקש שלא ירדו הרבה גשמים, אלא יותר מזה, לבקש שירדו הרבה גשמים כיון שהוא אף כביכול יותר ממתן תורה. אולי אפשר שמחלוקתם היא כעין המחלוקת הקודמת שם בגמ': 'אמר ר' אבהו: גדול יום הגשמים מתחיית המתים, דאילו תחיית המתים לצדיקים, ואילו גשמים בין לצדיקים בין לרשעים. ופליגא דרב יוסף, דאמר רב יוסף: מתוך שהיא שקולה כתחיית המתים קבעוה בתחיית המתים'. כיון שעל מתן תורה נאמר: 'ואריב"ל: כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה יצתה נשמתן של ישראל, שנאמר (שיר השירים ה, ו) "נפשי יצאה בדברו". ומאחר שמדיבור ראשון יצתה נשמתן, דיבור שני היאך קיבלו? הוריד טל שעתיד להחיות בו מתים והחיה אותם, שנאמר (תהלים סח, י) "גשם נדבות תניף אלקים נחלתך ונלאה אתה כוננתה"' (שבת פח,ב). ממילא אולי לזה רמזו, שהיה במתן תורה כתחיית המתים, וזהו הקשר לגשמים שהם כתחיית המתים, וזהו המחלוקת האם זה גדול מתחיית המתים או שלא. ומה שהביאו בהקשר למתן תורה ולא לתחיית המתים, כיון שהעדיפו להביא לימוד מהפס'. אולי אפשר גם שנאמר על הגשמים: 'אמר רבי חמא בר' חנינא: גדול יום הגשמים כיום שנבראו שמים וארץ, שנאמר (ישעיהו מה, ח) "הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו צדק תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד אני ה' בראתיו" בראתים לא נאמר, אלא בראתיו. אמר רב אושעיא: גדול יום הגשמים שאפי' ישועה פרה ורבה בו, שנאמר "תפתח ארץ ויפרו ישע". אמר רבי תנחום בר חנילאי: אין הגשמים יורדים אלא א"כ נמחלו עונותיהן של ישראל, שנאמר (תהלים פה, ב) "רצית ה' ארצך שבת שבות יעקב נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה"' וכו' (תענית ז,ב). שגם מתן תורה קשור כעין בריאת העולם: 'דאמר ריש לקיש: מאי דכתיב (בראשית א, לא) "ויהי ערב ויהי בקר יום הששי" ה' יתירה למה לי? מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין, ואם לאו אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו' (שבת פח,א) ממילא גם מתן תורה כעין יום בריאת העולם. וכן לימוד תורה מכפר: 'אמר רבא: כל העוסק בתורה אינו צריך לא עולה ולא חטאת ולא מנחה ולא אשם' (מנחות קי,א) '...כלומר התלמוד תורה מכפר על עונותינו' (רש"י) (וכן בספרי כאן על פס' ג: 'כשעירים על דשא - מה שעירים הללו באים על חטאות ומכפרים - כך דברי תורה מכפרים על עבירות') לכן כגשמים שמראה שנמחלו העוונות. ובתורה יש זכות לרצון כמו בגשמים ('ישועה פרה ורבה בו - מליצי זכות נכנסין לפניו ביום הגשמים שנזכר לישועה מתוך שעת רצון'. רש"י): 'אמר רבא: תורה בעידנא דעסיק בה מגנא ומצלא' (סוטה כא,א). לכן דימו בין תורה לגשמים (והעמידו זאת ע"י פס' בתורה, שמזה המקור שמתגלה בנביא...). אולי אפשר שבא להדגיש את מעלת הגשמים, ודימו זאת למתן תורה, כדי שת"ח יראה קשר בניהם וילמד מזה, כמו שמובא בהמשך הגמ': 'רבי חנינא בר פפא רמי: כתיב (ישעיהו כא,יד) "לקראת צמא התיו מים" וכתיב (ישעיהו נה, א) "הוי כל צמא לכו למים", אם תלמיד הגון הוא "לקראת צמא התיו מים", ואי לא "הוי כל צמא לכו למים". רבי חנינא בר חמא רמי: כתיב (משלי ה, טז) "יפוצו מעינותיך חוצה" וכתיב (משלי ה, יז) "יהיו לך לבדך", אם תלמיד הגון הוא "יפוצו מעינותיך חוצה", ואם לאו "יהיו לך לבדך". ואמר רבי חנינא בר אידי: למה נמשלו דברי תורה למים דכתיב "הוי כל צמא לכו למים"? לומר לך: מה מים מניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך, אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה'. לכן דימו בניהם כדי להדגיש שילמדו מזה איך ראוי להתנהג בתורה, שזה כמו הנאמר בדימוי למים (לומר שזה לא סתם המלצות, אלא כך ראוי להתנהג) ולכן ילמדו מזה את היחס לתלמיד (שזהו כמתן תורה-הבאת תורה לתלמיד) וענוה (כירידת גשמים שמרמז לירידה-ענוה). ובספרי על הפס' יש עוד דימויים: '"כמטר" מה מטר חיים לעולם - אף דברי תורה חיים לעולם... ד"א, היה ר' יהודה אומר: לעולם הוי כונס דברי תורה כללים ומוציאם, שנאמר "יערוף כמטר לקחי”, ואין יערף אלא לשון כנעני, שאין אדם אומר לחבירו "פרוט לי סלע זו", אלא "ערוף לי סלע זו", כך הוי כונס דברי תורה כללים ופורט ומוציאם כטיפים הללו של טל; ולא כטיפים הללו של מטר גדולות, אלא כטיפים הללו של טל שהם קטנים... ד"א, "יערף כמטר לקחי" - ר' דוסתאי בר' יהודה אומר: אם דברי תורה כנסת כדרך הכונסים מטר לבור - לסוף שאתה מנזל ומשקה אחרים, שנא' "ונוזלים מתוך בארך יפוצו מעייניך חוצה”... ד"א, "יערף כמטר לקחי" - מה מטר זה יורד על האילנות, ונותן בהם מטעמים לכל אחד ואחד - לפי מה שהם בגפן, לפי מה שהם בזית, לפי מה שהן בתאינה, כך דברי תורה: כולם אחת - ויש בהם מקרא ומשנה הלכות ואגדות'.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע