הערכת שכר המצוות (שילוח הקן מצוה קלה)

נכתב על ידי יניב, 19/8/2018

 

"שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים" (דברים כב,ז). 'זה שאמר הכתוב (משלי ה): "אורח חיים פן תפלס נעו מעגלותיה לא תדע”. מהו אורח חיים פן תפלס ? אמר רבי אבא בר כהנא: אמר הקב"ה: לא תהא יושב ומשקל במצוותיה של תורה. כעניין שנאמר (ישעיה מ): "ושקל בפלס הרים”, לא תהא אומר, הואיל והמצווה הזו גדולה אני עושה אותה ששכרה מרובה. והואיל וזו מצווה קלה איני עושה אותה. מה עשה הקב"ה? לא גילה לבריות מהו מתן שכרה של כל מצווה ומצווה, כדי שיעשו כל המצות בתום. מנין? שנאמר (משלי ה): "נעו מעגלותיה לא תדע”. למה הדבר דומה? למלך ששכר לו פועלים והכניס אותן לתוך פרדסו, סתם ולא גילה להן מהו שכרו של פרדס, שלא יניחו דבר ששכרו מועט וילכו ויעשו דבר ששכרו מרובה. בערב קרא לכל אחד ואחד. א"ל: תחת איזה אילן עשית? א"ל: תחת זה. א"ל: פלפל הוא שכרו זהוב אחד. קרא לאחר, אמר לו: תחת איזה אילן עשית? א"ל: תחת זה. אמר לו: שכרו חצי זהוב, פרח לבן הוא. קרא לאחר, א"ל: תחת איזה אילן עשית? א"ל: תחת זה. א"ל: זית הוא, שכרו מאתים זוז. אמרו לו: לא היית צריך להודיע אותנו איזה אילן שכרו מרובה כדי שנעשה תחתיו? אמר להם המלך: אילו הודעתי, היאך היה כל פרדסי נעשה?! כך לא גילה הקב"ה מתן שכרן של מצות חוץ משתי מצות, החמורה שבחמורות והקלה שבקלות. כבוד אב ואם חמורה שבחמורות ומתן שכרה אריכות ימים, שנא' (שמות כ): "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך”. והקלה שילוח הקן. ומהו שכרה? אריכות ימים, שנא': "שלח תשלח את האם" וגו'. הוי, "כי יקרא קן צפור"' (דברים רבה ו,ב). המדרש הזה קצת תמוה כיון שבהתחלה אומר שה' לא גילה שכרם של המצוות. אולם לבסוף אומר שגילה בשנים שהם שני הצדדים, ובשניהם זה אותו השכר, כך שיוצא לכאורה שגם כל השאר שבניהם זה אותו שכר? וכן הנמשל לא דומה למשל, כיון שבמשל השכר היה שונה ואילו בנמשל השכר הוא אותו דבר? אלא ודאי שהכוונה שה' לא גילה את השכר, ולכן על שני הקצוות נאמר אותו שכר, כך שיוצא שאין לנו מושג מהו גודל השכר. שאמירת שני הצדדים בא לומר שאנחנו לא יכולים לקבוע מהו השכר, שהרי ע"פ דעתנו הינו נותנים שכר אחר בניהם ובכ"ז התורה לא נתנה שכר שכזה-אלא שווה. ממילא זה מלמדנו שאנו לא יכולים לקבוע מהו השכר, כמו במשל שהפועלים לא היו יכולים לדעת מהו השכר עד שהמלך גילה להם. אולם אפשר שרמוז גם יותר בעומק, שכיון שבשניהם נאמר אותו שכר, והוא שכר גדול של אריכות ימים, זה מלמדנו שהשכר על המצוות הוא גדול, שיש הרבה שכר, ומה שה' גילה בתורה זה רק פרט אחד מתוך השכר, והוא אריכות ימים, כך שיש שכר טוב מאוד. אולם מה יש בנוסף לזה איננו יודעים. ז"א אריכות ימים זה דבר שאינו ברור לגמרי, כמה יאריך חיים? וק"ו לדעה שהכוונה לחיי העוה"ב (קידושין לט,ב) אז בכלל אין הבנה מהו השכר שיהיה אז. לכן נראה שבא לומר שיש הרבה שכר, אבל עד כמה הרבה זה לא ידוע. שזהו כמו המשל שהפועלים מקבלים שכר מרובה, אבל עד כמה הרבה זה הם לא ידעו מראש עד שהמלך נתן. בזה מובן כמו המובא במשנה: 'מה אם מצוה קלה שהיא כאיסר, אמרה תורה (דברים כב, ז) "למען ייטב לך והארכת ימים" ק"ו על מצות חמורות שבתורה' (משנה חולין יב,ה). שהמדרש כמו המשנה, שאכן יש שכר גדול מאוד בכל המצוות, רק עד כמה גדול, את זה איננו יודעים, שתלוי בגודל המצוה ולא נודע לנו. נראה שהביאו משל של מלך ועצים, כרמז לה' שהוא המלך, והפועלים תיקנו את העצים, כעין רמז שמתקנים את העולם מחטא עץ הדעת. ויש כמה עצים, יש כמה סוגי תיקונים, כיון שבכל דבר בעולם יש תיקון שלנו, שצריך את הכל לתקן, שרק כשהכל יחד מתוקן אז יש שלמות. זהו כמו הפרדס (שבמשל), שאם חלק מקולקל אז זה פוגם בכל היופי של הפרדס. נראה שיש בזה רמז שהכל מאוחד, שאמנם יש שכר שונה, אבל בשורש העניין הכל הוא חשוב כפרדס של המלך. לכן בשורש יכול להתחבר לשלמות, ולכן נאמר על שתי המצוות שכר דומה, כי בשורשם הכל אחד. כעין שהשכר שונה בעשיה רגילה, כעין המבט הרגיל שזו קלה מזו, אבל כשדבק בעומק בשלמות, מתחבר לשלמות, ואז זוכה כמו בחמורה. לכן אי אפשר להעריך מה שכר המצוות, כי זה משתנה בכל מצוה בשל שלל חלקיה וקושיים (קשה או קל וכדו'), וכן איך זה מתבטא באותו אדם (יש שקל לו בזה, ויש שקל לו באחרת), ועד כמה העמיק בה.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע