לקט מביאור הנצי"ב לתורה – פרשת ראה

נכתב על ידי אורן מס, 7/8/2018

סוף מעשה במחשבה תחילה

הצהרה אישית על החזון והיעדים אשר מדריכים אותך בעולם התורה
"התורה שבכתב היא המחייבת את כל עם ישראל, דתי וחילוני."
אורן מס (‏יום שני ‏24 ‏אוגוסט ‏2015)

 

לקט מביאור הנצי"ב לתורה – פרשת ראה

יא,כז: את הברכה אשר תשמעו אל מצוות ה' אלוהיכם: מדוע 'אשר' ולא 'אם'? הנצי"ב: "משום שה' מסייע תחילה שנוכל לקיים המצוות, ואחר כך – אם שומעים דבר ה' – הקב"ה מוסיף שכר ... אם כן הברכה היא כדי (שנבוא לכלל) 'אשר תשמעו'". אפשר להבין מכך שברכה תבוא רק אם יש לנו נכונות לקיים מצוות.


יג,יב: וכל ישראל ישמעו ויראון: מדוע 'וכל ישראל' ולא 'וכל העם'? הנצי"ב: "ללמדנו דאפילו תלמידי חכמים שמכונים בשם 'ישראל', שיותר מוכשרים להדיח אחרים על-פי שיורו לו אופנים המותרים לפי דעתם (המשובשת), אבל עתה (שעונשם בסקילה) ייראו מלעשות כדבר הרע הזה". למדנו שיש הבדל בין 'עמך' ל'חכמים' לעניין עונש.


יג,יט: כי תשמע בקול ה' אלוהיך לשמור את כל מצוותיו אשר אנוכי מצווך היום, לעשות הישר בעיני ה' אלוהיך: מה לומדים מציווי שמיעה בקול ה'? הנצי"ב: "מי שהגיעו מעשיו לידי רוגז ואכזריות או לידי שנאת הבריות, אזי יעסוק בתורה לשמה, ובזכות זה תמצא ידו להעמיד הליכותיו על דרך הטוב והישר". למדנו מתכון להימנע מרוגז – והוא לימוד תורה לשמה. מעניין ששמירת המצוות גורמת לנהוג ביושר, שהוא היפך מרוגז, המביא לידי קלקול וחרון אף (יח).


יד,כא: לא תבשל גדי בחלב אמו: האם האיסור הוא לבשל או לאכול? הנצי"ב: "גם באכילה אינו אסור אלא בבישול, לאפוקי אם תרו (הישרו) כולי יומא בחלב – מהתורה שרי" הנצי"ב מבחין בין איסור אכילה מדרבנן להיתר מן התורה, ומסתמך על מסכת פסחים מד,ב', לפיו אם הבשר שרה בחלב כל היום – האיסור הוא רק על בישול. איני בטוח שהבנתי נכון, אך אני רואה כאן סדק באיסור האכילה הגורף של בשר בחלב.


טו,י: ולא ירע לבבך בתתך לו, כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלוהיך בכל מעשך: כיצד צריך לעזור לעני? הנצי"ב: "לא יהיה ניכר לפניו שאתה נותן לו בעל כורחך ... שתיתן לו בטובת עין, וגם הוא (העני המקבל) יברך אותך, וזה פועל הרבה". אם העני מקבל בעין טובה, ברכתו אותך תפעל בשמים לזכותך. מעניין.


טז,א: שמור את חודש האביב ... הוציאך ה' אלוהיך ממצרים לילה: מדוע מכונה חודש ניסן כחודש האביב, ומדוע חשוב לציין שיצאו ממצרים בלילה? הנצי"ב: "כמו בחודש האביב מסוגל להפוך כל זרע לצומח מחדש להחליף כוח, כך החודש הזה אות לישראל אשר עוד נחליף כוח ... כי ישראל בעולם כמו השתות (התשתית) בכל פרי שהוא הגרעין ... הוא היקר מכל הפרי וכל הפרי נרקב והגרעין שח לארץ ומגיע למשוש דרכו ולעשות פרי, כך ישראל בעולם בהליכות הטבע אינם נראים לעיקר בעולם, אבל המה המקיימים את העולם אפילו בגלותם (המרומז במילה 'לילה')". למדנו כלל חשוב שישראל בגלות - לטובת קיום העולם.


טז,יז: איש כמתנת ידו – כברכת ה': מהו 'כמתנת ידו' ומהו 'כברכת ה''? הנצי"ב: "כמתנת ידו – לפי אופן מתנת ידו, כך יהיה שפע ברכה ממנו יתברך (מידה כנגד מידה). ובמה תהיה ברכתו? 'כברכת ה' אלוהיך אשר נתן לך' – לפי הברכה שנתן לך עד כה (כדי לתת מתנה) – בזה תהיה הברכה עתה". מי שנותן – יהיה מסוגל להמשיך לתת. אמן!.



שבת שלום מוקדמת (עקב יציאה לקמפינג), שבת של קיום דבר ה', להוביל את העם למצוות כמו תלמידי חכמים, להימנע מרוגז, לתת לנצרך בעין טובה, להוביל את העולם לטוב גם בעת צרתנו, ושנזכה בברכת ה' עלינו כפי כוח הנתינה שלנו, אורן, בן וכו'.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע