דברי חן לשולחן שבת

נכתב על ידי אברהם לובשבסקי, 6/8/2018

 

בס''ד

 

פרשת עקב פותחת:" והיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן, אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם, אֹתָם--וְשָׁמַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ, אֶת-הַבְּרִית וְאֶת-הַחֶסֶד, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַאֲבֹתֶיךָ וַאֲהֵבְךָ, וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ; וּבֵרַךְ פְּרִי-בִטְנְךָ וּפְרִי-אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ" וגו'. דהיינו מובטחת לאדם שכר על מעשי המצווה. וכבר שואלים הרבה מן המפרשים הרי זה סותר דברי גמרא בקידושין דף לט: 'דתניא רבי יעקב אומר: אין לך כל מצוה ומצוה שכתובה בתורה שמתן שכרה בצדה שאין תחיית המתים תלויה בה. בכיבוד אב ואם כתיב:" למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך"(דברים ה). בשילוח הקן כתיב:" למען ייטב לך והארכת ימים" (דברים כב) וכו' :למען ייטב לך"-  לעולם שכולו טוב "ולמען יאריכון ימיך" - לעולם שכולו ארוך.' הרי מפורש ששכר בהאי עלמא ליכא א''כ איך התורה מבטיחה לנו שכר בעד עשיית המצוות בזה העולם?

בפשטות ניתן ליישב ע''פ דברי הרמב''ם שהסביר שאין כוונת הכתוב למתן שכר (בונוס)  על עשיית המצווה אלא זה ברכה כדי שיוכל לקיים את המצוות בתנאים רגילים שלא מתוך דוחק שכן צער וייסורים מעברים דעתו של אדם.

ונראה לדייק זאת מדברי המשנה באבות ( א,ג) : 'אנטיגנוס איש סוכו קיבל משמעון הצדיק.  הוא היה אומר, אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב, על מנת לקבל פרס, אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב, על מנת שלא לקבל פרס; ויהי מורא שמיים עליכם'. מה שאסור הוא לקבל ''פרס'' בונוס תוספת אבל בשביל תנאי קיום בסיסים כדי להתאפשר לקיים מצוות בנחת וודאי שמותר לקבל שכר.

אמנם נראה ליישב בדרך נוסף.

ויש להקדים שתי הקדמות.

א. עצם דברי ר' יעקוב הנ''ל שאין שכר על עשיית המצוות בזה העולם תמוה. הרי יש מצווה '' ביומו תתן שכרו" והרי איתא בירושלמי ( ר"ה פ"א ה"ג) :' "ושמרו את משמרתי אני ה'"  אני הוא ששימרתי מצוותיה של תורה תחילה '.היינו שהקב'''ה מקיים את כל מצוות התורה. וא''כ על הקב''ה לכאורה לשלם לעושי מצוותו שכר מדין ''יומו'' . תירצו המפרשים ע''פ דברי גמ' שכל האיסור של ''ביומו תתן שכרו'' מדבר אם בעל הבית שכר את הפועל ישירות אמנם אם בעל הבית שלח שליח שישכיר בשבילו פועלאז אין בעל הבית עובר על ''ביומו''. ולפי זה מיושב, הואיל וכל מצוות התורה ניתנו ע''י משה רבינו שליח ה' ולכן אין לקב''ה לשלם שכר לעושי דברו ''ביומו'' אלא יכול גם לעתיד לבוא.

ב. משה מצווה את בנ''י בפרשה:" וְעַתָּה, יִשְׂרָאֵל--מָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ:  כִּי אִם-לְיִרְאָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל-דְּרָכָיו, וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ" והגמ' בברכות דף לג: דורשת:' ואמר רבי חנינא:  הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. שנאמר : " ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה"(דברים י)' ומובא בשם ר' איסר זלמן מלצר זצ''ל שהכוונה של : 'הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים'  שאין כלל מציאות של יראת שמים בלי שהאדם בעצמו ייצר אותו ( לאפוקיה:  שיש אפשרות שיראת שמים היה מהשמיים רק ה' שלל זאת ). יראת שמים יכולה לבוא רק על ידי הבניה העצמית של האדם את היראת שמים הפרטית שלו לועמת שאר המצוות שהם ציווי שעלינו לקיים ולא ציווי לייצר אותה.

ונראה לומר שלכן גם התעקש הקב''ה ששני הדיברות הראשונות ''אנכי ה' אלוקיך'' ''ולא היה לך '' המדברים על יראת שמים יינתן ע''י דווקא ולא ע''י משה רבינו . שכן מצווה זו של יראת שמים שונה היא במהות מכל שאר המצוות של התורה  ( שהם בגדר ציווי לעשות את המצווה גרידא, לעומת מצוות יראת שמים שהאדם מייצר אצלו את המצווה הזאת ,כאמור) ולכן לא היה ניתן לצוות מצווה זו  ע''י משה רבינו , שכן משה יכול להגיד לעם מצוות שעליהם לעשות ולקיים אבל שבנ''י ייצרו את המצווה ניתן רק לקב''ה לקבוע ולכן ציווי זה של יראת שמים ניתנה ע''י הקב''ה ישירות לישראל.

לאור הדברים אפשר ליישב את הקושיה בה פתחנו את הדברים.

שכן ''והיה עקב'' מפרש רש''י : ' אלו המצוות הקלות שאדם דש בעקביו תשמעון' - אלו מצוות שאדם נמדד האם יש יראת שמים בקרבו או לא. הואיל ומצות קלות יותר קשה על האדם לקיימה שכן הם נראות כלא ברי חשיבות והשפעה אבל אדם שהוא יראה שמים אמתי לא מבדיל בין מצווה קלה או קשה הואיל ושניהם הוא ציווי הבורא ויש לקיימה.

לכן מיושבת השאלה. שכן יראת שמים ניתנה ע''י הקב''ה ולא ע''י שליח כאמור. וא''כ בזה אין את הציווי של '' ביומו תתן שכרו'' ( לפי הקדמה א). וזה יכול להיות כוונת התורה "והיה עקב תשמעון" היינו מצוות קלות - שאם אדם מקיים אותה הוכחה שיש לו יראת שמים בקרבו ואם כן  אדם זה מגיע לו שכרו, היינו לא על עצם 'המצווה' מגיע לו שכר אלה על הגורם לקימה 'יראת שמים',  ועל זה כאמור צריכה להינתן שכר גם בזה העולם מדין '' ביומו תתן שכרו''.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה