שלטון יהודי בארץ

נכתב על ידי יניב ב-24/7/2018

 "ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה" (שמות יב,מ). 'ומושב בני ישראל וגו'. כתוב אחד אומר "שלשים שנה וארבע מאות שנה”, וכתוב אחד אומר "ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה" (בראשית טו). כיצד יתקיימו שני מקראות הללו? שלשים שנה עד שלא נולד יצחק נגזרה גזרה בין הבתרים... ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים ובארץ כנען ובארץ גושן ל' שנה וד' מאות שנה, וזה אחד מן הדברים שכתבו לתלמי המלך' וכו' (מכילתא [על הפס'] מסכתא דפסחא יד). וכן נאמר בקיצור בגמ' שאחד הדברים ששינו לתלמי היה: "ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים ובשאר ארצות ארבע מאות שנה" (מגילה ט,א). וכן מובא במדרש: '"וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה" וְגוֹ' משעה שנגזרה עליהן הגזירה, שהן לא עשו במצרים אלא מאתים ועשר שנה' (שמו"ר יח,יא). כל אלו הם ע"פ ההסבר שמניין השנים מתחיל מברית בין הבתרים. אמנם יש עוד הסבר בפרקי דר”א, לאחר שמתחיל בטעם שנחשב מאברהם: '… הרי כלם מאתים ועשר שנים, וכאן הוא אומר "ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה”? אמר ר' אלעזר בן ערך: לא אמר לו הב"ה לאברהם אלא משעה שהיה לו זרע, שנאמר "כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם", וכתיב "כי ביצחק יקרא לך זרע", ומשנולד יצחק עד שיצאו ישראל ממצרים ארבע מאות שנה. אמר לו: והרי כתוב "ומושב בני ישראל ארבע מאות ושלשים שנה"? שישבו ישראל במצרים חמש שנים קודם שבא יעקב אבינו למצרים, נולדו לו ליוסף שני שבטים מנשה ואפרים, והם מישראל וירדו במצרים, הרי מאתים וחמש עשרה שנה ימים ולילות, ארבע מאות ושלשים' (פרקי דר"א פרק מח). יוצא שלאחר שהקשה, העמיד שזה משום שעבדו בימים ובלילות, ולכן נחשב להם כפול, ולכן 215 כפול שתים זהו 430. (וראה ב'תורת המקרא' פרשת "שמות" [א] למרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א, שמסביר יפה ע"פ זה מדוע נאמר לפרעה לשלח את העם לצאת לזבוח לה' שלושה ימים, ולא מיד נאמר לו שיוציא את בנ"י לחירות). יוצא שישנם שני הסברים איך לחשב את הזמן הזה של 430 שנה. אולם נראה שהם משלימים זה את זה, כיון שבפשט הפס' משמע 430 שנה ממש, ומצד שני בפשט משמע שישבו ממש במצרים את הזמן הזה. לכן שני ההסברים משלימים, שמצד אחד יש עניין לומר כמספר השנים ממש, כיון שבאמת עברו 430 שנה (מברית בין הבתרים), ומצד שני יש עניין לומר שהיו במצרים, לומר ששיעבודם היה כעין 430 שנה. אמנם ראה בדברי מרן שר התורה הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א ב'תורת המדינה' 'עלייתו הראשונה של אברהם אבינו לא"י', שיש הבדל בין המדרשים, כיון שלשיטת הפרקי דר"א אי אפשר לומר שזה מזמן ברית בין הבתרים כיון שלשיטתו אברהם היה אז בן יותר מ-ע'ה שנים, כך שלא עברו 30 שנה מזמן ברית בין הבתרים עד שנולד יצחק, ולכן היה חייב לומר הסבר אחר - שנחשב כפול. (ממילא לפי זה דברנו קודם, שיש מקום לשני המדרשים זה דווקא לשיטת שאר המדרשים ולא לפרקי דר”א). אמנם אולי אפשר שכיון שמדובר על ארבע מאות עשרים ומשהו שנה מברית בין הבתרים (לפרקי דר”א), אז נאמר  430 כיון שלא בא לדייק, אלא כעין 430 כי עבדו כפול, ונאמר כעין שעברו ממש 430 כי זה היה קרוב מאוד לכך. אלא שלכאורה תמוה, הרי משמע שהיו בגלות 430 שנה, וכן אצל אברהם נאמר "ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה" (בראשית טו,יג), משמע גלות, ולא ישבו בארץ ויחשב להם הזמן הזה? רש"י עונה על כך: '"בארץ לא להם" - ולא נאמר בארץ מצרים, אלא "לא להם", ומשנולד יצחק "ויגר אברהם" וגו' "ויגר יצחק בגרר" (תהלים קה) "ויעקב גר בארץ חם (בראשית מז) "לגור בארץ באנו"' (רש"י. בראשית שם). '"אשר ישבו במצרים" - אחר שאר הישיבות שישבו גרים בארץ לא להם' (רש"י. שמות שם). ז"א מדובר על זמן שהיה בחלקו גם גלות. אלא שלכאורה זה לא מובן, מדוע לומר בצורה כזו מטעה, שנשמע כאילו גלו בכל הזמן ההוא? אלא נראה שגלות מצרים קשורה בירושת הארץ (ע"פ אחת הדעות), שגלות מצרים היא עונש על פקפוק בירושת הארץ: '… מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים מאתים ועשר שנים?... ושמואל אמר: מפני שהפריז על מדותיו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר "במה אדע כי אירשנה"' (נדרים לב,א). 'ר' יוחנן בן זכאי פתח: "ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר". אמר אברהם לפני הב"ה: רבון כל העולמים, הן לי לא נתת זרע ואתה אומר אלי לזרעך נתתי את הארץ הזאת? במה אדע כי אירשנה? אמר לו הב"ה: אברהם, כל העולם כלו בדברי הוא עומד, ואין אתה מאמין בדברי אלא אתה אומר במה אדע כי אירשנה? חייך שני פעמים ידוע תדע, שנאמר ויאמר לאברם ידוע תדע' (פרקי דר"א שם). לכן (כיון שהעניין קשור בירושת הארץ) נראה שנרמז כאילו גלו בכל הזמן ההוא, כיון שעדיין לא שלטו בארץ, ובלי שלטון יהודי בא"י, זה קצת כעין גלות. כמו שנאמר אצל דוד שיצא לחו"ל: '…. וכן בדוד הוא אומר (שמואל א כו, יט) "כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים" וכי מי אמר לו לדוד לך עבוד אלהים אחרים? אלא לומר לך כל הדר בחו"ל כאילו עובד עבודת כוכבים' (כתובות קי,א). לכאורה זה תמוה, שהרי דוד לא יצא לחו"ל, אלא היה בארץ (שלא נאמר בפס' שיצא לחו”ל)? בפשטות אפשר שהכוונה שאם היה שאול ממשיך ורודף אחריו, אז בסוף לא היתה נשארת לו ברירה אלא רק לברוח לחו"ל, ולכן כך אומר (או שבזמן שברח היה מסתובב גם בחו”ל, אע”פ שהפס' לא אמרו). אולם אולי אפשר להבין זאת ברמז בדברי רש"י: '"לך עבוד אלוהים אחרים" - היוצא מארץ ישראל לחוץ לארץ בזמן הבית כאלו עובד עבודה זרה. ויונתן תרגם: איזיל דוד ביני עממיא פלחי טעותא' (רש"י. שמואל שם). אולי רש"י בא לרמז שהסבר הדבר הוא ע"פ יב"ע, שיש עניין להיותו בחו"ל בשל היותו בין העמים. שדבריו של דוד מוסבים על המצאותו במקום שאין מלכות ישראל שולטת שם, מעין מה שהיה בהמשך, שהלך לגת (אולי לזה התכוון שאמרו לו לצאת לחו"ל, או שגם קודם היה מסתובב ונמצא במקום שאין שם שליטת ישראל). שכיון שאין שליטת ישראל במקום, זהו כעין מקצת חו"ל, שאין את מעלת ארץ ישראל כראוי בה, ולכן זה כעין מקצת חו"ל לעניין שנחשב פורש מהקדושה. אולי לכן רש"י מדגיש שזה נאמר 'בזמן הבית', שלכאורה מניין לו זאת? אלא שאולי הבין שזה קשור לשליטת ישראל, ולכן קשור לזמן שישראל שולטים, שזהו בזמן הבית ולא בגלותנו. אם כי אפשר שהבין שמעלת א"י זה דווקא בזמן שיש בית מקדש. אלא שגם אז אפשר להבינו בשתי דרכים: א. המקדש מקדש את הארץ למעלה גבוה יותר, ולכן רק בא"י. ב. המקדש נמצא בארץ, ולכן מי שיוצא לחו"ל כעין מתרחק ממקום הקשור למקדש, ולכן כעין ההיפך מהמקדש, שזהו ע”ז, ולפי זה גם שייך לומר בדוד כעין עובד ע"ז על שלא נמצא במקום של שלטון ישראל, שהוא המגדיר את המקום הקשור למקדש ע"פ הארץ שבשליטתנו. (בפשטות נראה כמו שאמרנו קודם, שכשאומר 'בזמן הבית' הכוונה שלא בגלות, שזהו הפשט. ועוד שבגמ' לא מובא בהמק"ד, לכן ודאי שצ"ל שרש"י בא לומר שבגלות אין זה כך, כיון שאי אפשר לעלות לארץ ולחיות בה כראוי, ולכן לא נאמר שכ”ך חמור כע”ז אלא דווקא כשאפשר, שזהו שלא בזמן גלותנו). לכן אולי נרמז אצל אברהם שכעין גלו כבר מברית בין הבתרים, כיון שעדיין לא היה שלטון של בנ"י בא"י. ולכן מאז ועד שיצאו ממצרים עברו 430 שנה (החישוב הוא עד יציאת מצרים כיון שנאמר עד היציאה ממצרים. ואולי גם היו ראויים ליכנס מיד לאחר מתן תורה [אלמלי חטאו בעגל ובמרגלים אח”כ] ולכן היה כעין ראוי שיחשב גלות רק עד השנה הזאת שיצאו ממצרים).

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
תגובות ודיון על החידוש (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת השבוע