דברי משה לשנים וחצי השבטים

נכתב על ידי יניב, 17/7/2018

 

"ויאמר אליהם משה אם תעשון את הדבר הזה אם תחלצו לפני ה' למלחמה" וגו' (במדבר לב,כ). משה מגיב לדברי שבט ראובן ושבט גד בהדגשה שהיציאה למלחמה על א"י, היא מלחמת ה' (שלא כדבריהם שהתבטאו שזה מלחמתם של ישראל). מסביר מרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א ('בארץ לא זרועה', "מטות", 'בקשת בני ראובן ובני גד') שמשה בא לומר להם בזה, שהקב"ה צריך להיות במרכז החיים שלהם (שלא כמו שנראה מדבריהם שהמקנה-החומרי, זה העיקר אצלם), ולכן חוזר שוב ושוב באמירה "לפני ה'”. אולם לכאורה נשאלת השאלה מדוע משה חוזר על כך כמה פעמים, וכי לא היה מספיק לומר רק פעמיים בכדי להדגיש זאת? ז"א האם יש עניין גם במספר הפעמים שאמר להם "לפני ה'”? נראה שכאגב העניין של ההסתכלות על הדבר החשוב בחיים, שזה הדבקות ה', גם מרמז להם על עצם בחירתם שלא לנחול בא"י שמעבר לירדן. שאמנם מסכים לבקשתם, אולם מה שבקשו לנחול דווקא מעבר הירדן המזרחי זה דבר שאינו ראוי, ואולי אף חשב שאפשר שיחזרו בהם בשלב מאוחר יותר. לכן מרמז על המלחמה על א"י שהיא קשורה לקדושה, כיון שא"י היא מקום התורה והקדושה, ורק בה יש שלמות של מעלת התורה. רק עבר הירדן המערבי ראוי לשכינה ממש: 'ארץ כנען מקודשת מעבר הירדן, ארץ כנען כשרה לבית שכינה, ואין עבר הירדן כשר לבית שכינה' (במדבר רבה ז,ח), ממילא גם החיבור בו לתורה וקדושה הוא ברמה אחרת לגמרי, מעלה גדולה יותר. לכן משה מדגיש שזה "לפני ה'”, יש קשר של הליכה לפני ה' בזה, חיבור מיוחד של קשר לה'. בדברי משה מובא ארבע פעמים המילה "לפני ה'” (כ-כב) ואח"כ בדבריו ליהושע ואלעזר וראשי המטות אומר משה עוד פעם אחת "לפני ה'” (כט). נראה שבא לרמז בדבריו על ארבע ואחד שקשורים בהליכה לפני ה', שזהו התורה שהיא המורה לנו את הדרך ללכת ע"פ רצון ה'. לכן אומר ארבע פעמים בדבריו לבני ראובן ובני גד, כרמז לארבעת החומשים (לא כולל ספר "דברים”) שנאמרו ע"י ה' ישירות. וכן בנתיים משה עוד לא אמר את ספר דברים, כך שעדיין לא קיים. לכן מרמז להם ארבע פעמים הליכה "לפני ה'”, כרמז לדבקות בתורה. ומוסיף אח"כ עוד אחד, בדבריו לאלעזר ויהושע, שמדבר על העתיד (שאם בני ראובן ובני גד יעמדו בדבריהם, שיתנו להם את נחלתם), שזה כרומז על כך שבעתיד יהיה עוד חומש (ומשה הוא המצווה להם, כעין ספר "דברים" שמשה אמרו). נראה ששני השבטים הבינו זאת, ולכן הסכימו להוסיף גם את חצי שבט מנשה, שלא מצאנו שאמרו על כך משהו (אע"פ שלא דובר שיתחלקו עם עוד מישהו חוץ מהם), כיון שהם באים לחברם לתורה. כמו שמביא הנצי"ב (העמק דבר, דברים ג,טז) שמשה הוסיף את חצי שבט המנשה כיון שהיו 'גדולי תורה ראשי ישיבות', וכמו שהביא לזה ראיה מרן גדול הדור הגר"ח דרוקמן שליט"א, מהיר' בביכורים א,ח: 'חצי שבט מנשה לא נטלו מעצמן'. ממילא נראה שחצי שבט מנשה התווספו, ובני ראובן ובני גד לא אמרו מילה, כיון שהבינו שזה כחלק מדברי משה שעליהם להתחבר לתורה. לכן בדברי משה ובדברי בני גד ובני ראובן יש סה"כ שבע פעמים "לפני ה'” (כ-לב), כרמז לתורה שמחולקת גם לשבעה חלקים (שבת קטז,א). לכן עכשיו אחרי הפעם השביעית נאמר "ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן יוסף" וגו' (לג), שעד אז הדיבור היה רק בין בני גד ובני ראובן ומשה, ועכשיו משה הוסיף גם את חצי שבט המנשה, לאחר הבנתם וקבלה על עצמם לנסות להתחבר לתורה. נראה שמשה ביקש לרמוז להם שאחרי שיתחברו לתורה, יבינו שעליהם להכנס ולנחול בארץ, כשאר השבטים, ולכן הדגיש את החיבור לתורה ברקע של כיבוש הארץ. לכן בספר דברים (פרק ג) משה חוזר על נתינת הנחלה לשנים וחצי השבטים, וההסכם שיעברו חלוצים ודברי החיזוק ליהושע, ומיד מובא "ואתחנן" וגו', שביקש ליכנס לארץ. מעבר לפשט שכיון שדיבר על כיבוש הארץ, אז הזכיר את תחינתו ליכנס, נראה שגם רמז שכמו שאצלו יש עניין של השארות מחוץ לארץ כנען, והוא מבקש ליכנס, כך גם מצפה שראובן וגד שקיבלו נחלה לישאר מחוץ לארץ כנען, שיחזרו בהם. מדוע דווקא חצי שבט המנשה נישאר עם בני ראובן ובני גד? בפשטות כנראה שגם להם היה מקנה רב, ולכן התאים להם. אולם אפשר כמו שאמרנו קודם, שמשה רצה שיהיה מי שיזרזם ע"י תורה ליכנס לארץ. לכן בחר דווקא בבני מנשה שהיו ת"ח, והם צאצאי יוסף, שעליו נאמר שהיה מחובר לארץ ('הודה בארצו'. דברים רבה ב,ח) וזה השפיע גם לצאצאיו: '"למשפחות מנשה בן יוסף" כשם שחיבב יוסף את ארץ ישראל כך יוצאי חלציו חיבבו את ארץ ישראל' (ספרי במדבר פיסקא קלג). לכן הם הראויים להיות ולהשפיע על בני ראובן ובני גד, שאולי יגרמו להם לחזור בהם וליכנס לארץ. אולי אפשר גם ע"פ החסידות, שמובא שרבי פרץ מפשיסחא אמר ליהודי הקדוש שבני ראובן ובני גד רצו לישאר מחוץ לארץ, בשל "מקנה רב", לשון קניין ברב, שהיה להם קשר (קניין) למשה רבם שלא נכנס לארץ, ולכן לא רצו להפרד ממנו, וביקשו לישאר איתו. לפי זה אולי לכן משה פנה דווקא לשבט "מנשה בן יוסף”, כיון שמשה התעסק בלקיחת ארון יוסף, ולכן ביקש מהם שיחזירו לו טובה וישארו עם בני ראובן ובני גד מחוץ לארץ, למענו, כיון שזה לכבודו.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע