פרשת השבוע - מטות מסעי

נכתב על ידי אלון ב-8/7/2018

 הפטרת פרשת השבוע כוללת תוכחה קשה, אך בסופה מופיעה בדברי ירמיה נחמה (ירמיה ג, ד): "הֲלוֹא מֵעַתָּה קָרָאת לִי אָבִי אַלּוּף נְעֻרַי אָתָּה". גם ההפטרה של הפרשה הקודמת הסתימה בנחמה (ירמיה ב, ב): "כֹּה אָמַר ה' זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה".

תקופת הנעורים של עם ישראל במדבר משמשת לירמיה הנביא כנקודת זכות לישראל. חכמי ישראל, בשעות צרה, גם הם מלמדים זאת כזכות על העם. הרמח"ל מוסיף שזה מה שמאפיין את החסיד – שלמרות שהוא מודע למגרעות החוטאים, ולמרות שהוא מקנא לה' מרוב אהבתו לו, עם כל זה הוא עדיין מסוגל ללמד על ישראל זכות.

בוויכוח או בהטפת מוסר אפשר להעביר ביקורת, אבל כשמדובר בתפילה אסור שיהיה אפילו הרהור בלב על העם, אלא אך ורק זכות על העם, רק להתבונן בטוב. צריך ללמוד ליישם את זה. צריך לדעת להפריד בין מקרה שמדברים או מוכיחים מישהו לבין תפילה ופניה כלפי השמים.

אל מול ה' אסור לערב, חס וחלילה, אף טענה כלפי עם ישראל, אפילו לא בלב. אך זה דבר קשה - כיצד ניתן לעשות את ההפרדה הזאת? איך אפשר להפריד בין הביקורת לאהבה? את זה ירמיהו הנביא רוצה ללמד אותנו.

ירמיהו הנביא מוכיח את העם בצורה קשה מאוד, אך כאשר הוא פונה לה' הוא מזכיר רק את הזכויות של ישראל, ומוצא את זכות הנעורים לעם ישראל. כמו זוג שבשעות הקשות נזכר בתקופות היפות, בתקופת הנעורים. כך גם ירמיהו הנביא, לאחר שמוכיח את עם ישראל במילים קשות, פונה אל ה' ומזכיר את ימי הנעורים "אַלּוּף נְעֻרַי אָתָּה". את התקופה הזאת ניתן לסכם בצורה שלילית, אך ירמיהו הנביא לא עושה זאת, אלא מזכיר רק את חסד הנעורים. זו הדרך שגם עלינו לנקוט.

על דברי התוכחה הנאמרו ע"י הנביאים דרש ה"סבא" מסלבודקא: "והרי דברי התוכחה נאמרו מפי הגבורה והנבואה, והם גופי תורה, ויש בהם הכרח ותועלת רבה כדי להגיע לתשובה ומעשים טובים, ובכל זאת, עם כל תועלתם, אין חפץ לקב"ה בהם, ואינו מייחד שמו עליהם. משום שהם גורמים צער ועוגמת נפש, ואין בהם נחת רוח ושמחה שלמה".

המקובל הגדול, רבי אברהם אזולאי, בעל "חסד לאברהם", שנפטר לפני כארבע מאות שנה, כתב:

"הקב"ה שונא את המקטרגים על בניו, אף אם היו צדיקים גדולים". איננו רגילים לשמוע את הביטוי "הקב"ה שונא" אך מתברר שהוא קיים כלפי מי שמקטרג על עם ישראל, ואפילו אותו אדם יהיה צדיק גדול.

ברור שאין הכוונה להתעלם מהקלקולים ולטייח אותם, וכמובן שיש לתקן את הדרוש תיקון, אך מה שעם ישראל זקוק לו יותר מכל, הוא אנשים שילמדו עליו זכות, שיספרו בשבחו, שידגישו את גדולתו ואת יופיו.

בספר שופטים מסופר על השופט גדעון שהיה מלמד זכות על בני ישראל, וכאשר הוא נבחר להיות מנהיג עם ישראל, נאמר בפסוק (שופטים ו,יד): "וַיִּפֶן אֵלָיו ה' וַיֹּאמֶר לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל"– ורש"י פירש מה הכוונה בביטוי: "בְּכֹחֲךָ זֶה" - בכוח הזכות שלימד סניגוריה על בני ישראל זכה גדעון להנהיג ולהושיע את עם ישראל.

 

הרב חיים סבתו, מתוך האתר "ישיבת ההסדר ברכת משה מעלה אדומים" www.ybm.org.il

הרב יוני לביא - מתוך האתר: "שבת בשבתו" www.zomet.org.il

שמחה רז - מהספר: "שבעים פנים לתורה"

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
תגובות ודיון על החידוש (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה