"מַהֲרוּ, וַעֲלוּ אֶל-אָבִי, וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו... רְדָה אֵלַי, אַל-תַּעֲמֹד" (בראשית מה', ט')
בס"ד
מתוך קובץ חידושי "גילו ברעדה"
בהסכמת הרב עמוס שושן - רב יישובי רכס פורייה
בברכת הרב שמואל טל - נשיא מוסדות "תורת החיים"
נכתב על ידי גיל פרידמן
התשע"ח
לעשות נחת רוח ליוצרנו, ולעשות רצון בוראנו
לעילוי נשמת אבי ז"ל מיכאל בן מרטין
לעילוי נשמת אמי ז"ל ברוריה בת פאולינה
לרפואת כל חולי ישראל ובכללם, היכן שצריכים לכך:
הילה בת מיכל, הראל-בניה בן הילה, הדר בת הילה
"מַהֲרוּ, וַעֲלוּ אֶל-אָבִי, וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו... רְדָה אֵלַי,
אַל-תַּעֲמֹד" (מה', ט')
תן דעתך לכך שהתיבות "אל תעמד" מיותרות הן, שהפסוק מתבאר
היטב בפשטו גם בלעדיהן ולכאורה אינן מוסיפות דבר.
ותן דעתך עוד, לתיבות רדה אלי, לשון ירידה. עיין רש"י - ארץ
ישראל גבוה מכל הארצות (רש"י שם), ועיין דברינו לעיל על תיבות מהרו
ועלו אל אבי (מה', ט') בעניין לשון ירידה. אך בנוסף, יש לתמוה כאן תמיהה נוספת.
שלמאי נפקא מינא מדגיש יוסף כאן שיש לומר לאביו לשון ירידה בדווקא, וכי יעקב
לא יודע שארץ ישראל גבוהה היא מכל הארצות? יכול יוסף היה להתבטא באופן פשוט בדרך ביאה,
לשון שבה אכן נאמר בהמשך בסמוך: "וַיָּבֹאוּ,
מִצְרָיְמָה"(שם מו', ו'), וכן נאמר - "וּקְחוּ אֶת-אֲבִיכֶם וְאֶת-בָּתֵּיכֶם,
וּבֹאוּ אֵלָי" (שם מה', יח'). ומה טעם דייק לאחיו שיאמרו לאביו בלשון רדה?
ודע, כי טעם בדבר. וזהו ירידה שכנגד דברי יעקב "כִּי-אֵרֵד אֶל-בְּנִי
אָבֵל שְׁאֹלָה" (שם לז', לה'). שנתנוצצה ביוסף רוח הקודש ואמר דברים אלו
לחזק אביו, וכאילו אומר, חושש היית מירידה אבל שאולה בגלל מותי, והנה זימן לך ה' ירידה
אחרת כנגדה, והיא הירידה אלי לראותני במצרים חי.
ודע שזהו גם טעם "אַל-תַּעֲמֹד" (שם). שמקרא קצר הוא כאומר
לאביו: אַל-תַּעֲמֹד בדברך שאמרת כִּי-אֵרֵד אֶל-בְּנִי אָבֵל
שְׁאֹלָה, אלא בוא לירידה אחרת כנגדה: ירידה אלי לראותני במצרים חי, כפי שנתבאר.