"וַיַּעַן יוֹסֵף וַיֹּאמֶר, זֶה פִּתְרֹנוֹ" (בראשית מ', יב')
בס"ד
מתוך קובץ חידושי "גילו ברעדה"
בהסכמת הרב עמוס שושן - רב יישובי רכס פורייה
נכתב על ידי גיל פרידמן
התשע"ח
לעשות נחת רוח ליוצרנו, ולעשות רצון בוראנו
לעילוי נשמת אבי ז"ל מיכאל בן מרטין
לעילוי נשמת אמי ז"ל ברוריה בת פאולינה
לרפואת כל חולי ישראל ובכללם, היכן שצריכים לכך:
הילה בת מיכל, הראל-בניה בן הילה, הדר בת הילה
"וַיַּעַן יוֹסֵף וַיֹּאמֶר, זֶה פִּתְרֹנוֹ" (בראשית
מ', יב')
בדוק וראה, כי יש הבדל מהותי בין האופן בו פותח יוסף את פתרון חלומו של שר
המשקים, לאופן בו הוא פותח את פתרון חלומו של שר האופים. הנה בפנייתו לשר המשקים נאמר:
"וַיֹּאמֶר לוֹ יוֹסֵף, זֶה פִּתְרֹנוֹ" (בראשית מ', יב'). והנה לשר
האופים: "וַיַּעַן יוֹסֵף וַיֹּאמֶר, זֶה פִּתְרֹנוֹ" (שם, שם יח').
יוסף פונה לשר המשקים "וַיֹּאמֶר לוֹ", ואילו לשר האופים "וַיֹּאמֶר"
סתם. מדוע?
ודע, שיוסף הצדיק, בבואו לתת לחולם פתרון טוב, פונה אל החולם ישירות. אך בבואו
לתת פתרון רע, איננו פונה ישירות לחולם, אלא מדבר בסתם. איננו מסתכל בפניו. מדבר כמספר
סיפור בעלמא. וזאת כמובן כדי להמעיט בבושתו ובצערו של החולם ככל האפשר. וראה מכאן מה
עצומות ונפלאות מידותיו של יוסף הצדיק.
